התעללו בילד שלך? תשלם

"המדינה שלנו צריכה להתבייש שהגענו למצב הזה, שהיא לא מגינה על הילדים שלנו. מפקירה את אותם הילדים שהיא רוצה אחר כך לצבא".

גדעון (שם בדוי), אביו של ילד שעבר התעללות מינית במשך חודשים ארוכים מצד ילד מבוגר ממנו, כועס - ויש לו סיבה טובה. לאחר שגילה שבנו עבר פגיעה מינית מתמשכת, הסתבר לו שהילד לא זכאי לשום טיפול מטעם המדינה, כדי לרפא את הטראומה הקשה שעבר ועדיין עובר גם היום, לאחר 3 שנות טיפולים.

• הילדים שלנו: לכל הטורים בסדרה
  

המצב כיום במדינת ישראל הוא שמאות רבות של ילדים וילדות, שעברו התעללות מינית ושהוריהם אינם מסוגלים לממן את הטיפולים הפסיכולוגיים היקרים להם הם זקוקים, אינם מקבלים כל טיפול. התוצאה: הנזק שכבר נגרם לילדים מחמיר. המצב כה קשה, שמחלקות הרווחה במועצות מקומיות ובעיריות רבות פונות למועצה לשלום הילד בבקשה לעזרה. למועצה מגיעות מדי שנה מאות פניות לקרן המיועדת למטרה זו ומנוהלת על ידי המועצה, בבקשה לעזרה לילדים.

חשוב לציין, כי כל ילד או ילדה שעברו פגיעה מינית זקוקים לטיפולים, שעולים הרבה מאוד כסף. בדרך כלל מדובר בטיפולים שבועיים, שנמשכים בין חודשים לשנים, כאשר עלות כל טיפול בשוק הפרטי היא 250-300 שקלים.

הנה כמה דוגמאות לפניות שהגיעו לקרן שהוקמה בנושא: עובדת סוציאלית פנתה בבקשת מימון טיפול לילד בן 9 שנפגע מינית על ידי ילדים גדולים

 ממנו בבית הספר. הפגיעה לא טופלה ולילד נגרמו בעיות קשות והתנהגות מינית מדאיגה. "המשפחה כולה בטראומה" כותבת העובדת הסוציאלית. ועוד דוגמה: ילדה מוגבלת בת 8, בת לאם חד הורית, עברה הטרדה מינית ומעשים מגונים. הפגיעה החמירה את מוגבלותה. ועוד: משפחה שבה 3 ילדים שנפגעו מינית על ידי קרוב משפחה. לשני הבנים לא נמצאה מסגרת טיפולית. המשפחה פנתה לשירותי בריאות הנפש, אך נדחתה בשל תורים ארוכים והעדר מומחיות לטיפול בפגיעות בילדים. והדוגמאות רבות מאוד.

גדעון מספר: "במקרה שלנו, חשפנו את ההתעללות שבני עבר בעקבות מריבה שלו עם אשתי, וזה אחרי תקופה קשה שבה הוא היה עצבני והתנהג מוזר. בעקבות המריבה ביניהם אשתי דיברה איתו ואז הוא סיפר לה שהילד של השכן ניסה לאנוס אותו וביצע בו מעשים מגונים תקופה ארוכה. הגשנו תלונה במשטרה וחוקרת ילדים שחקרה את הילד אמרה לנו שהוא דובר אמת. מיד לאחר מכן התחלנו בטיפול, אבל לאחר 3 חודשים נקלענו למצב כלכלי קשה ולא יכולנו להמשיך. בעבודה שלי, החברים גייסו 3,000 שקל, אבל בסופו של דבר גם זה נגמר. פניתי לאלי (האגודה להגנת הילד) ושם הילד שלי קיבל טיפול שהוא מסובסד וזול בהרבה מטיפול פרטי וזה מה שהציל את הבן שלי. אם הוא לא היה מקבל טיפול הוא היה הופך לאנס בעצמו. גם היום, לאחר 3 שנים של טיפול, אני לא יודע מה יהיה איתו".

למה לא פנית לקופת החולים שלך?

"הרבה הורים, כמוני, לא פונים לקופת חולים, בשל החשש שהפרטים ייכנסו לתיק של הילד, ילוו אותו כל החיים ויגרמו לו נזק בצבא, לדוגמה. מעבר לכך, רק חלק מהקופות נותנות עזרה מסויימת ולזמן מוגבל, ולא יותר מזה. אני ועוד מאות הורים פונים לגופים וולונטריים כדי שיעזרו לנו. זה פשוט לא ייאמן שזו המדינה שלנו, שככה מפקירה את הילדים".

דובר משרד העבודה והרווחה, עידו נחום, מחזק את טענותיו של גדעון ומודה: "אין חוק שמחייב את המדינה לתת טיפול לילדים נפגעי עבירה. יש אמנם טיפולים פסיכולוגים, שאנחנו נותנים, אבל אין לנו הרבה כסף לעניין הזה. אנחנו מכשירים בתקופה הזו כמה עשרות עובדים סוציאלים למתן טיפול רגשי לילדים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "קיימת הנחייה שכל ילד שמגיע למרפאה לבריאות הנפש או לחדר מיון בעקבות בעיה אקוטית הנובעת מטראומה, מצוקה או ניצול מיני, יש לקבלו לבדיקה ראשונית באופן מיידי. הרופא והצוות הטיפולי שמבצעים את האבחנה הראשונית מחליטים בהתאם על המשך תוכנית הטיפול. אין הגבלה על משך הטיפול שניתן לילד. 

אבל המציאות מורכבת הרבה יותר: רוב הילדים לא מגיעים כלל לחדר מיון או למרפאה לבריאות הנפש. גם לאחר שאותם ילדים עברו אבחנה ראשונית ונקבע כי הם זקוקים לטיפול, מדובר בחודשי המתנה ארוכים עד להתחלת הטיפול, דבר שהוא אינו הגיוני בנסיבות העניין.

לד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, מסקנה חריפה במיוחד: "מדינת ישראל היא אחת המדינות האכזריות שאני מכיר. גן עדן לפדופילים. לא רק שהמדינה מפקירה את הילדים יום יום שעה שעה בכך שאין פיקוח על עברייני מין, כשהם נפגעים המדינה מפנה להם את הגב. אף אחד לא לוקח אחריות לטיפול שהילד זקוק לו, מתנערים מכל אחריות. ילד שנשברה לו היד זכאי לקבל טיפול רפואי, אבל כשלאותו ילד נשברת הנשמה משאירים אותו שותת דם ברחוב ואומרים לו שיסתדר לבד". כי לילדים, כידוע, אין זכות הצבעה.