"העלאת שכר המינימום במשק תביא לגידול של מיליארד שקל בעלויות העבודה בעסקים יצרניים קטנים, ולהפסקת עבודתם של 7,460 עובדים במגזר זה". כך טוען נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יהודה אלחדיף, בהתיחסו להצעת החוק להעלאת שכר המינימום באופן הדרגתי.
על פי הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת מעם -אחד, עמיר פרץ ואילנה כהן, יועלה שכר המינימום בתהליך הדרגתי שימשך על פני 24 חודש מ-3,335 שקל ל-4,500 שקל בחודש.
לדברי אלחדיף, "המשמעות היא העלאה של 35% ותוספת חודשית אבסולוטית של 1,165 שקל בחודש . צעד זה יביא לזעזוע במערכת השכר כולה, ולאי שקט ביחסי העבודה במשק".
אלחדיף הוסיף, כי הגדלת עלות העבודה על רקע עדכון שכר המינימום אינה אפשרית בתנאים של רווחיות גבולית או חוסר רווחיות כלל, ולפיכך כ-700 עסקים יצרניים קטנים עלולים להיסגר, בהיעדר יכולת להמשיך ולשרוד.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר העובדים הכולל בתעשייה המשתכרים עד רמת שכר המינימום עומד על כ-43 אלף מועסקים, המהווים כ-14% מכלל העובדים בתעשייה. על פי הערכת התאחדות המלאכה והתעשייה כ-34 אלף איש מהם, המהווים כ-80% מכלל מקבלי שכר המינימום בתעשייה, מועסקים במגזר העסקים היצרניים הקטנים. חלקם היחסי של מקבלי שכר המינימום בקרב כלל המועסקים במגזר העסקים היצרניים הקטנים עומד על 31%.
אלחדיף מציין כי גם בראיה כלל משקית, העלאת שכר המינימום תסב למשק ולחברה נזקים לא מעטים שעיקרן: כרסום בכושר התחרות היחסי של התעשייה המקומית, פגיעה מהותית במאבק בהעדפת עובדים זרים, והעלאת היקף האי ציות לחוק שפרושה הרחבת מעגל העוני למשפחות נוספות.
