הטובים ביותר: פעולה

משחק השנה: GTA: San Andreas

Rockstar עשו זאת שוב. בדיוק כשחשבנו שאין להם כבר לאן לקחת את מותג Grand Theft Auto הנודע-לשמצה שלהם, הם הפתיעו עם כותר שמציע אינספור שעות של משחקיות מהנה. San Andreas, החמישי בסדרת GTA, הופיע לקראת סוף השנה והימם אותנו בזכות החבילה השלמה שהוא מציע.

עלילתו העשירה של המשחק, המושפעת מסרטי הראפ וההיפ-הופ של שנות ה-90, מלאה בסצנות שבונות היטב את הדמויות והדרמה, אך לא מתפשרות על חוש-הומור ובדיחות. הסיפור בונה בסיס איתן למשחקיות המגוונת של הכותר, שכוללת נהיגה על שלל כלי-רכב ברחבי מדינה שלמה שנחלקת לשלוש ערים מרכזיות. כל אחת מהערים שונה מהאחרות במראה ואופי, והעולם הענק הוא מגוון ובלתי-נגמר.

כמובן שבכל הערים הללו מחכות לשחקן עשרות משימות - לב-ליבו של כל כותר GTA, שהפעם הן מעניינות מתמיד ומקוריות בצורה בלתי-רגילה. חלק מההנאה נובע ממנגנוני המשחק, שלמרות שעדיין אינם מושלמים, לוטשו בצורה ניכרת לעומת המשחקים הקודמים. ישנן גם כמה מערכות משחק חדשות, שיאפשרו לכם לעסוק בסדרה של פעילויות-צד - כמו משחקוני קצב, כדורסל, הימורים ואפילו מעין מערכת דמוית-Sims, לפיתוח גופו של גיבור המשחק במכוני כושר ומציאת בת-זוג.

את החבילה משלים הפסקול הנהדר. הוא כולל מגוון "תחנות רדיו" להן ניתן להאזין בזמן נהיגה בכמעט כל רכב אותו תחטפו, ומשלב קשת רחבה של סגנונות מוזיקליים ברוח התקופה. ניתן להאזין גם לתוכניות אירוח למיניהן, שודאי יקרעו אתכם מצחוק בזמן שאתם בדרכים, שלא לדבר על הפרסומות המשודרות בין השירים, שהן למעשה ביקורת שנונה ועוקצנית על הרגלי הצריכה המערביים.

למרות שאינו מושלם, GTA: San Andreas שבה אותנו השנה בזכות עולם אדיר-ממדים ומלא פעילות, שמספק לנו עשרות אם לא מאות שעות הנאה.

מועמד: James Bond 007: Everything or Nothing

בהוליווד, השם "ג`יימס בונד" היה תמיד שם נרדף לאקשן איכותי. בעולם המשחקים, לעומת זאת, לא תמיד הלך למרגל המהולל. למרבה המזל, הגירסה הפוליגונלית האחרונה שלו - James Bond 007: Everything or Nothing - החזירה סוף סוף עטרה ליושנה; וזאת, לאחר מספר כותרי ג`יימס בונד בינוניים, שלא צלחו לגרד את האיכות של GoldenEye המיתולוגי ל-N64.

ובכל זאת – האם בשנה כה פורייה במשחקי פעולה מגוף שלישי לקונסולת ה-Playstation 2, קיים מקום למרגל המזדקן, ועוד בראש רשימת משחקי השנה? מסתבר שבהחלט כן! בדיוק כמו בונד עצמו, "הכול או לא כלום" מצטיין בעיקר בהפתעת השחקן בכל פעם מחדש. בדיוק כשיימאס לכם מירי בשומרים חסרי מזל, יזרוק אתכם המשחק בתוך רכב משוכלל; זמן לא רב לאחר מכן, ותמצאו את עצמכם עושים סנפלינג על גורד שחקים בוער.

תוסיפו לעיצוב השלבים המגוון והמקצועי גרפיקה מרשימה, איכויות הפקה העומדות בסטנדרט של סרטי הקולנוע, המון ג`אדג`טים ורכבים מדליקים, ודמות גיבור מגניבה ושרמנטית במיוחד – וקיבלתם את אחד ממשחקי הפעולה המוצלחים של השנה.

מועמד: Onimusha 3: Demon Seige

טרילוגיית Onimusha ליוותה את קונסולת ה-Playstation 2 מאז ימי ינקותה. מצוידים באלימות בריאה, גרפיקה נאה, ומפלצות שלא מהעולם הזה – סיפקו לנו משחקי Onimusha את מה ששחקני קונסולה כמהים לו יותר מכול: אקשן חסר מעצורים, יפה ולא מתחכם. בזאת, אין ספק ש-Onimusha 3: Demon Seige מצטיין ללא דופי. אחד השינויים המהותיים שהשכילו ב-Capcom לעשות עם הפרק השלישי והמסיים בסדרה, הוא העברת השליטה למצב אנלוגי – בדומה למשחקים כדוגמת Devil May Cry.

בהתאם, שודרג גם האקשן לרמות חדשות. דינאמית ותזזיתית מתמיד, צוידה המשחקיות גם במגוון קומבואים מרשימים, שאף מזכים את השחקן בתגמול הולם. מראה ויזואלי מהמם עוטף בקפידה את המשחק, עם סרטוני CG מרהיבים ביופיים ומנוע גרפי חדש ותלת-ממדי לחלוטין, ללא רקעים מרונדרים מראש, אך יפה באותה מידה כמו המשחקים הקודמים. ערכי הפקה גבוהים אלו הופכים Onimusha 3 לאחד מכותרי הפעולה המהנים, היפים, והמומלצים ביותר לקונסולת ה-Playstation 2.

מועמד: Second Sight

מתח, מעט בלבול וכוחות מגניבים: כך אפשר לסכם את Second Sight במשפט אחד. אנו מגלמים את ג`ון וואטיק, שמוצא עצמו מתעורר בבית חולים, קשור למיטתו, וחסר כל זיכרון. במהרה הוא מגלה כי יש ברשותו כוחות מנטליים המאפשרים לו להזיז חפצים ממרחק, לגרום לאנשים להתעלם מנוכחותו, ואפילו לירות בהם הבזקים פסיוניים. וואטיק והשחקן מגלים ביחד את רצף האירועים שהובילו למצב המוזר הזה, ואת סיפור המתח והמסתורין שנחשף לאיטו עם ההתקדמות בשלבים.

העלילה מעניינת והדמויות משכנעות, אך לא חייבים להיות ריאליסטיים בשביל לשמור על המתח; זהו משחק פעולה קל לתפעול, שזורם בקלות. הכוונות אוטומטיות, הממשק מובן מאליו, והגישה לכוחות ולכלי הנשק נוחה ומהירה. Second Sight הוא משחק מעניין ומהנה, שמשלב היטב בין דרמה לפעולה מבלי ליפול באמצע.