מאז תחילת האינתיפאדה - אלפים סובלים מטראומה
כ-3,000 בני אדם שנפגעו בפעולות טרור מאז פרוץ האינתיפאדה, סובלים מהפרעות חרדה בדרגות שונות. רישום מדויק של הנפגעים ומעקב אחריהם לא מתבצעים. ח"כ גלאון: "תמוה שאחרי 4 שנות אינתיפאדה עדיין אין מערכת ממוחשבת לרישום טראומה נפשית". במשרד הבריאות מסבירים שרופאי המשפחה עוברים הכשרה כדי לזהות טראומה נפשית ושכל פצוע בפיגוע עובר אבחנה נפשית ראשונית
נזקי האינתיפאדה: מתחילת פרוץ האירועים הביטחוניים בשנת 2000 ועד ספטמבר 2004 נפגעו מפעולות טרור 6,709 ישראלים, מהם 989 הרוגים. להערכת המשרד, כ-40 עד 50 אחוז מהנפגעים, סובלים מהפרעת חרדה בעקבות הפגיעה. כך עולה מתשובת שר הבריאות, דני נוה, לשאילתה שהגישה ח"כ זהבה גלאון, אודות טראומה נפשית.
"למשרד אין נתונים מדוייקים אודות נפגעי טראומה", השיב השר נוה, "משום שטרם פותחה מערכת ממוחשבת לרישום נפגעי הטראומה. הסיבות לכך הן שלא כל בתי החולים רושמים אבחנות ביציאות ממיון; חלק גדול מנפגעי החרדה אינם מגיעים לטיפול בבתי החולים בשעות הראשונות, אלא פונים לטיפול בקופות החולים ואצל רופאים פרטיים; כל הפצועים נחשבים לסובלי טראומה פיזית ואין רישום של טראומה נפשית אצל נפגעי טרור".
להערכת משרד הבריאות, כ-40%-50% מהנפגעים הם נפגעי חרדה בדרגות חומרה שונות. במספרים מוחלטים מדובר על כ-2,800 בני אדם. "מספר נפגעי החרדה המטופלים במרפאות לבריאות הנפש של המשרד עומד על 70 מטופלים", נאמר עוד בתשובת המשרד, "ואין מאגר מידע משותף לכל הגופים".
ח"כ גלאון: לרכז את המידע
"מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות כלפי כל מי שנפגע במסגרת פעולות האינתיפאדה", אמרה ח"כ גלאון בתגובה לנתונים. "תמוה בעיני שאחרי 4 שנות אינתיפאדה, פיגועים וטרור, המדינה עדיין לא מצאה לנכון להתארגן כיאות ולהקים מערכת מידע ממוחשבת לרישום נפגעי הטראומה, שישמש לריכוז הטיפול בהם".
"משרד הבריאות צריך לצאת בקמפיין ממשלתי שייתן לגיטימציה לפגיעה הנפשית", הוסיפה. "המדינה צריכה ליצור מצב של הבנה ולגיטימציה לחוויה הטראומטית הקשה, שחוו וחווים אותם נפגעים, על מנת לאפשר להם לשבור את מחסום הבושה ולצאת מההסתגרות, כך שיוכלו להשתקם מפגיעתם. יש לבנות מערך תומך הן לנפגעים והן לבני משפחותיהם, שאף הם משלמים מחיר יקר על הפציעה הנפשית".
רופאי המשפחה עוברים הכשרה לזיהוי טראומות
מרכז תחום החירום במרכז לבריאות הנפש "אברבנאל" בבת ים, ד"ר הנרי שור, מציין כי "מה שמעניין בנתונים זה כמה מתוכם נרפאים ואצל כמה זה בכל זה מתפתח להפרעה ממושכת יותר. ההערכות המקובלות בתחום מדברות על סביבות 5%-10% מתוך נפגעי החרדה, שמפתחים תסמונת פוסט-טראומטית (ראו מסגרת). על פי הנתונים, מדובר על כ-300 בני אדם. זה הרבה מאוד".
ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר אלכס גרינשפון, אומר כי "אנחנו מנסים לארגן את חדרי המיון בבתי החולים לעשות את ההפרדה בין הטראומה הגופנית לטראומה הנפשית, שבדרך כלל גם מוגדרת כטראומה קלה. אנחנו כרגע במעקב אחרי בתי חולים ומנסים להטמיע את הדרישה שלנו, אבל לוקח זמן עד שאנשים לומדים".
לדברי ד"ר גרינשפון, כל מי שמעורב בפיגוע נבדק על ידי צוות של בית החולים ועובר אבחנה ראשונית לגבי מצבו הנפשי. "לאחר מכן הנפגע מקבל דף הסבר על התגובה הנפשית לפיגוע, שכולל טלפונים אליהם הוא יכול לפנות וגם אופציה לחזור לטיפול נפשי באותו בית חולים. אם מישהו מאושפז בבית חולים, גם פסיכיאטר דואג לראות אותו במהלך האשפוז".
"מה שלמדנו וראינו בפיגועים בארץ", הוא מספר, "זה שרוב האנשים לא הולכים לשירותי בריאות הנפש, אלא פונים למקומות שהם התרגלו ללכת אליהם גם קודם לכן, נניח לרופא המשפחה. לא ראינו בעקבות הפיגועים שחלה הצפה של פניות בתחנות לבריאות הנפש ברחבי הארץ".
"את השנה החליטו כל קופות החולים להקדיש לטראומה נפשית", אמר ד"ר גרינשפון, "והן מעבירות לפיכך הכשרות לרופאי המשפחה לזהות טראומה. דבר נוסף שאנחנו עושים זה עובדים עם נשים בהריון בתחנות לטיפות החלב, ובאמצעות שאלון תמים לכאורה של 10 שאלות, אנחנו מצליחים לזהות אצלן מצוקה טראומטית דרך שאלות על פחדים לגבי הילד".
לפנייה לכתב/ת 
