"דאגנו לשרון בעזה, כשהיה בצפון ישנו בשקט"

עשרות בני משפחה וחברים פקדו החל משעות אחר הצהריים (א') את בית משפחת אלמקיס בעתלית, עם היוודע דבר נפילתו של הבן, סרן שרון אלמקיס, בפיצוץ מטען סמוך לרכב הסיור בו נסע בהר דב.

שרון נולד וגדל בעתלית, למד בפנימיה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה, התגייס לפלח"ן גולני ויצא בהמשך השירות לקורס קצינים. בתפקידו האחרון שימש כסגן מפקד הפלוגה המסייעת של גולני בגזרה. הוא היה אמור להשתחרר בחודש מרס ושקל אם להמשיך בשירות בצבא.

אביו, ד"ר דוד אלמקיס, מנהל מחלקה בחברת חשמל, סיפר כי שרון היה קצין מצטיין ובן למופת. "דאגנו לו מאוד כשהוא שירת בעזה ובשטחים והיינו בטוחים שבגבול הצפון, שהוא איזור יותר בטוח, כעת אפשר להיות רגועים יותר, אבל התבדינו".

האב סיפר כי שוחח אמש עם שרון שאמור היה להגיע הערב הביתה כדי לחתום מחר בבוקר על הסכם לרכישת מגרש סמוך לבית שבנה בישוב. "שרון תמיד אהב חיות, סוסים ובעלי חיים נוספים ורציתי שיהיה לו עוד שטח ליד הבית שהוא בנה. קיוויתי שהוא וחברתו יינשאו אבל עכשיו הכל התהפך. אני מקווה שאני והמשפחה נדע להתמודד עם האסון שנפל עלינו אבל כרגע אנחנו עדיין לא מעכלים".

האב אמר כי "שרון היה אדם רגיש מאוד, בעיקר לחייליו". הוא הוסיף כי חלק ממשכורתו הצבאית הוא אף הקדיש לחיילים מעוטי יכולת מיחידתו.

חברתו של שרון, סגן ענבל פרץ, המשרתת בחיל המודיעין, סיפרה כי שמעה הבוקר על התקרית, התקשרה לחמ"ל והתחזתה לפקידה מהפלוגה שביקשה לאסוף מידע על התקרית בהר דב. "שמעתי שסגן המ"פ נפצע קשה ושרגליו נקטעו וידעתי שמדובר בשרון שלי. אחר כך קראו לי המפקדים של הקורס שבו אני נמצאת כעת וסיפרו לי את מה שקרה. אני לא יודעת איך אוכל להמשיך בלי שרון שהיה אהבת חיי. אני מקווה שינקמו את מותו. אני מקווה שיהיה לי הכוח לנקום את מותו. אני מוכנה אפילו למות בשבילו", אמרה החברה הנסערת.

החברה סיפרה כי אמש לא הצליחה לדבר עם שרון, בתחילה כי היה עסוק, ואחר כך כשהתקשר כבר הלכה לישון. "התקשרתי אליו הבוקר כי היינו רגילים לדבר בכל בוקר והוא לא ענה. כל יום הוא יצא לסיור הזה. הרי אתמול הוא יצא לסיור הזה והכל היה בסדר, והבוקר הוא יצא לסיור וכלום לא היה בסדר. שאלוהים יעזור לי".

הלווייתו תתקיים מחר בשעה 15:00 בעתלית. הוא הותיר אחריו אב, דוד, האם חנה ושתי אחיות מבוגרות ממנו: זיוה ומאיה.