התחלה חדשה
על בחירת אבו-מאזן, רווח והפסד; על דו"ח דברת והפוליטקאים; על נגיד חדש, שר אוצר והנייטיבס
התחלה חדשה (1)
מהבוקר מחמוד עבאס הוא נשיא פלסטין. אזרחיו, שרובם רואים לנגד עיניהם רק עוני, כיבוש ושחיתות, אולי לא ראו סיבה גדולה למסיבה ולא באו לקלפיות בהמוניהם, אבל אבו-מאזן הוא נשיא שנבחר באורח דמוקרטי, בעל לגיטימציה בינלאומית, שאי אפשר יהיה לבטל אותה במחי החלטה של ממשלת ישראל.
מהבוקר יהיה קשה יותר לאבו-מאזן ולישראל לשחק את משחק ה"אתם קודם", שבו הם עסוקים בחודשים האחרונים. לא תהיה הצדקה לשני הצדדים להתחמק מאחריותם, לא יהיה עוד מישהו אחר לתלות בו את הכישלון. מהבוקר הרווח הפלסטיני אינו בהכרח ההפסד שלנו, ולהפך.
התחלה חדשה (2)
הרבה אנשים גיבשו דעה על דו"ח דברת עוד לפני שפורסמה גרסתו המלאה. עבדכם הספיק לעיין ביסודיות רק בתקציר הפותח אותו. עולה ממנו תפיסה ניהולית מגובשת היטב, מסודרת לפרטיה. מנגד, יש בו רק מעט על הדברים שבהם נתקלים מדי יום הורים שילדיהם מצויים במערכת: תוכניות לימוד מסובכות ולא יעילות וערב רב של ערכים חינוכיים. גם לא ברור אם ההמלצות אכן יפתרו את הבעיות המוכרות של צפיפות בכיתות ושל מורים שאינם מסוגלים להתמודד עם תלמידיהם.
הוועדה התיימרה לתקן בעיקר את הדרך שבה מנוהלת מערכת החינוך. השאלה אם בכך יבוא תיקון לעולם נשארת פתוחה.
אבל את הדעה הנחרצת והמוקדמת מכולן כבר הביעו ראש הממשלה ושרת החינוך: הם הודיעו כבר במאי שיאמצו את הדו"ח על קרבו וכרעיו. וכאן טמונה המכשלה הגדולה, זו ששלמה דברת וחברי "צוות המשימה" שלו, אנשים רציניים, נכנסו אליה בעיניים פקוחות: הידיעה שיישומה של התוכנית תלוי בנחישותה המפוקפקת של המערכת הפוליטית. זוהי מערכת שיש לה רקורד ארוך של ציניות שלטונית, ושבמסגרתה שימשו ועדות כמו ועדת דברת עלה תאנה לאי-עשייה.
שר החינוך נחוש לשינוי לא היה צריך ועדה, אלא פשוט להורות לפקידיו לעשות עבודה וליישמה. וקהילה אזרחית, שתתבע מהשלטון לשפר את חייה ותעניש אותו אם לא יעשה זאת, לא תצטרך התנדבות של אנשי עסקים לכתיבת דו"חות, שיש בהם ודאי שכל רב, אבל באותה מידה יש בהם חיזוק להתפרקותו של השלטון בישראל מאחריותו.
התחלה חדשה (3)
פרופ' סטנלי פישר הוא כלכלן בעל שם. הוא מכיר את הכלכלה הישראלית, ורבים ממקבלי ההחלטות נועצו בו לאורך השנים. מכאן ועד לתפקיד נגיד בנק ישראל, שיש לו משמעות מהותית וייצוגית כאחת, הדרך ארוכה.
"הבאנו שחקן חיזוק מהשורה הראשונה", התגאה שר האוצר, בנימין נתניהו, כאילו היה מנהל של קבוצה בליגת העל המבקש למכור עוד מנוי לאוהדים. שחקן חיזוק מביאים במקום שבו הכישרונות המקומיים אינם מספיקים. אם כבר, אפשר היה אולי להתחיל במקום שבו הם נחוצים יותר. הפער בין הכלכלנים הישראלים לעמיתיהם בעולם, לדוגמה, נדמה קטן יותר מזה שבין הפוליטיקאים הישראלים למקביליהם במערב.
ואולי הסיפור הוא בכלל על נתניהו, על עולמו ועל קהילת ההתייחסות שלו. יעקב פרנקל, שנתניהו ביקש בשעתו למנות אותו לשר אוצר, השליט במהלך כהונתו כנגיד שער ריבית גבוה, שאומנם שמר על יציבות פיננסית, אבל עלה לחלשים במחיר קשה – ומייד עם סיום כהונתו הזדרז לחזור למשרה יוקרתית בעולם הפיננסים הבינלאומי. פישר, שכבר עשה את הסיבוב שלו, יבוא לכאן בין השאר כדי לאשרר את חותם המכובדות הבינלאומית של שר האוצר בקרב האנשים שדעתם באמת חשובה לו. ואנחנו, הנייטיבס המקומיים, נזכה לשמוע מדי חודש את שער הריבית שלנו מוכרז במבטא אמריקני משובח, טוב כמעט כמו זה של נתניהו עצמו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
