כמה נקודות אור: הישגים ישראליים בולטים ב-2004

הרשימה הזאת נועדה לא כדי להתברך בהישגים של ישראלים אחרים, אלא כדי להחזיר לתודעת הקוראים את ההכרה שיש חיים אחרי הבועה, שיש ישראלים שלא ויתרו על החלום להיות אור לגויים גם אחרי שהביטוי נעשה בלתי תקין פוליטית, ובכלל שלא כדאי להתייאש מקריירה בהיי טק.

מעט נחמות לאומיות היו לנו בשנת 2004 ואת רובן מיצו הקולגות שלי בחגיגות סוף השנה למתייוונים. את פרס נובל שקיבלו שני חוקרים מהטכניון ואת המדליה האולימפית הראשונה שעשויה זהב, העלנו על ראש שמחתנו. ואת עלייתנו ממקום מביש אחד בטבלה העולמית של הישגים בלימודי מתמטיקה למקום קצת פחות מביש, לא חגגנו משום שכולם יודעים את האמת. ירידה ברמת הטרור ועליה ברמת הניכור וכמה שיאים חדשים בוולגריזציה של התרבות העממית, סוגרים את המאזן הלאומי לשנת 2004. אלא שלא באתי לקלל כי אם לברך.

ואם נסחפתי לצד השלילי, הרי זה משום שכך מכתיב ה"בון-טון" של התרבות, עליה כבר הבעתי דעה לא מחמיאה. כדי לאזן את התמונה אני רוצה לספר בשבחי כמה ישראלים שהמגזין המכובד Scientific American הכלילם ברשימת "50 המובילים" לשנת 2004.

כדי להיכלל ברשימה המכובדת צריך להיות חוקר (Research Leader), או יזם (Business Leader), או מדינאי (Policy Leader), שתרם באופן מהותי לשיפור המצב האנושי באמצעות קידום נושא טכנולוגי או מדעי. הרשימה כוללת 3 ישראלים, בהחלט מכובד לאור העובדה שהחיפוש התפרס על כל העולם ולא רק בארה"ב. ואלו הם:

מיכה אשר, כימאי, האוניברסיטה העברית, ירושלים

אחת הבעיות הקשות ביצור רכיבי ננו-טכנולוגיה וחצאי מוליכים היא הקושי להדביק פסי הולכה מתכתיים על משטחי סיליקון וחומרים קרמיים אחרים, משום שהמוליכים נוטים להתקלף. כל עוד המוליך די רחב ומשתמשים במבחר מצומצם של חומרים תואמים, זה עובד איכשהו, אבל לא כשיורדים ברוחב לאזור של ננומטרים ורוצים להשתמש במוליכים שונים מאלומיניום ונחושת.

במעבדה של מיכה אשר פיתחו שיטה מקורית, המבוססת על שימוש בגז קסנון מקורר למינוס 250 מעלות. כשהם מקוררים כמעט לאפס המוחלט, אדי הקסנון הופכים לציפוי מוצק על פני הסיליקון ואז מניחים את המוליך עליו. לאחר חימום, הקסנון מתנדף והמוליך נדבק למצע. תעשיית השבבים מחכה בכיליון עיניים לתיעוש התהליך.

אהוד שפירא, מדעי המחשב, מכון ויצמן למדע, רחובות

הקבוצה של אהוד שפירא בנתה ב-2002 חידוש עולמי שנקרא "מחשב DNA", למעשה מולקולה של DNA (התוכנית) שמגיבה בצורה ספציפית ל"שאלות" המוצגות בפניה בצורה של קטעי RNA (הנתונים). לאחרונה הקבוצה השתמשה בטכנולוגיה הזאת כדי ליצור "מחשב ביולוגי" עם פוטנציאל למלחמה בסרטן.

מדובר במולקולה של DNA הכוללת שלושה חלקים: "התקן קלט" אליו נצמדים ארבעה סוגי מקטעים של RNA האופייניים לתאים סרטניים, "מעבד ביולוגי" שמגיב לנוכחות של כל ארבעת המקטעים בצורה ספציפית ומשנה את מבנה המולקולה, ו"התקן פלט" שמקבל את הפקודה ומשחרר פיסת DNA מיוחדת, שהונדסה במיוחד לנטרל את הגנים הסרטניים הספציפיים שאותרו על-ידי התקן הקלט. ברור שלא מדובר בטכנולוגיה הניתנת ליישום בעתיד הקרוב, אבל פריצת הדרך מבטיחה עולם חדש של אפשרויות ליצר מולקולות "חכמות" שמגיבות לתנאים המוגדרים בלוגיקה בוליאנית.

חברת Camero, הרצליה פיתוח

מזה שנתיים מדברים הרבה על טכנולוגית Ultra Wide-Band ועל הפוטנציאל שלה בתקשורת לטווחים קצרים כתחליף לחוטים מכל הסוגים: כבלי טלוויזיה, כבלי USB ו-FireWire. חברת Camero חוקרת אספקט שונה של האותות האלקטרומגנטיים האלה, היכולת שלהם לחדור דרך קירות, ערמות עפר והריסות מסוגים שונים.

המטרה: לבנות מכ"מ UWB, המאפשר לאתר ניצולים קבורים מתחת למבנים שקרסו בעקבות רעידות אדמה, מעשי חבלה או כשל הנדסי. יש למערכת שהחברה מפתחת גם יישומים צבאיים, כמובן, ומשטרות בעולם התחילו לגלות עניין זהיר, אבל הייעוד הראשוני הוא הצלה. החברה פיתחה שיטת הדמייה מתקדמת, היוצרת תמונת תלת-ממד באבחנה גבוהה יחסית, כך שאפשר לאתר צללית של אדם מאחורי קיר ממרחק של 20 מטר.

הבאתי את הרשימה הזאת לא כדי להתברך בהישגים של ישראלים אחרים, אלא כדי להחזיר לתודעת הקוראים את ההכרה שיש חיים אחרי הבועה, שיש ישראלים שלא ויתרו על החלום להיות אור לגויים גם אחרי שהביטוי נעשה בלתי תקין פוליטית, ובכלל שלא כדאי להתייאש מקריירה בהי-טק.

אז נכון שאני צריך להביא סימוכין מדברי שופטים מעבר לים, משום שאין נביא בעירו וחומרים מהסוג האופטימי לא מוצאים במה טבעית במדיה הישראלית. אבל אסור לכם להאמין, שבתמונה השחורה שמציגים בפניכם כל יום ובכל מדיום תקשורתי אין נקודות אור. אני מוכן אפילו שידביקו כינויים מעליבים ובלבד שהאורות האלה לא יכבו - כי לאורם גדל דור חדש של חולמים.