ענק הוליד גמד

אתמול הקדישה תוכנית התחקירים של ערוץ 10 פרק נכבד ומפתיע לענייני רכב. לא סתם, אלא כנראה לנושא החשוב ביותר של התעשייה בתקופה האחרונה - בטיחות כלי הרכב עבור נוסעים והולכי רגל. עניין של חיים ומוות. התכנית עסקה ב"חשיפה מרעישה" של עיתונאי רכב מקומי, הטוען כי חשף התנהלות בעייתית בארגון ה-EuroNCAP, אותו אחד המבצע מבחני ריסוק למכוניות, ומעניק להן בהתאם ציונים.

אגב, מדובר בארגון מהמוערכים בעולם, הממומן על-ידי גופים כמו האיחוד האירופי, ארגון הנהגים הגרמני ADAC, משרד התחבורה הבריטי וההולנדי, ה-FIA (הפדרציה הבינלאומית למכוניות) וגופים מכובדים וידועים נוספים. על פעולותיו של הארגון והדרך בה הוא בוחן מכוניות אפשר לקרוא בכתבה שהתפרסמה כאן בעבר.

אז מה הבעיה?

במקרה אחר לא הייתי מתייחס לסיפור כלל. אבל במקרה זה אני לא יכול להתעלם. בעיקר כי מדובר באפשרות שלכם להיחלץ מתאונה בשלום. אם ה-EuroNCAP מבלף, לא רציני, מקבל שוחד, מטה תוצאות, מפרסם בדותות, הרי שמדובר בעניין חשוב מאין כמוהו. אגב, אני לא מתייחס למבחני הריסוק הללו כמדד אולטימטיבי לבטיחות. בעיקר משום שהם מודדים באופן מאד מסוים - גם על כך כתבנו ב-ynet בעבר.

ובמה מדובר היה בתכנית? בטענה לפיה מספר יצרניות רכב "קנו" תוצאות טובות ומחמיאות למכוניותיהן, באמצעות מימון אותם מבחנים. לראיה הוצגה בתכנית תכתובת בין אחד היצרנים,

הארגון עצמו ומערכת ערוץ 10. תכתובת בה הכריזו הן היצרנית והן מבצעת מבחני הריסוק כי לא הייתה כוונה להסתיר את העובדה שהמבחן אכן מומן על-ידי היצרנית, והזכירו כי אין בכך כדי להשפיע על תוצאות המבחן.

אם אתם שואלים אותי, יש כאן נקודה מעניינת. אין ספק כי עדיף היה אילו הארגון היה רוכש בכספו-שלו את כלי הרכב המשמשים לבדיקה, ומקבל נניח מהאיגוד האירופי תקציב לעריכת מבחנים. זה לפחות היה נראה טוב יותר. אלא שהתכנית לא עסקה בכך. התכנית בערוץ 10 טענה כי מקור המימון הוסתר מהציבור. לא היה ולא נברא. 

ומה באמת קורה?

האמת היא שהציבור לא ממש מתעניין מי שילם למי וכמה. את הציבור מעניין לדעת איזו מכונית בטוחה, ואיזו אינה בטוחה. הגיוני. מלבד זאת, בניגוד לנטען בתכנית, שום דבר לא הוסתר. למען האמת, הוא אפילו גלוי לחלוטין. למעט התגובה שקיבלו אנשי התוכנית, ניתן למצוא סימוכין לעריכת מבחני ריסוק במסגרת ה-הEuroNCAP על-ידי גופים חיצוניים לרוב.

למשל, מימון מבחן לאקורד על-ידי הונדה - עוד בשנת 1999: מה אומר על כך הארגון עצמו? "כש-EuroNCAP בחן לראשונה משפחתיות ב-1997, האקורד לא נכללה במבחן; מבחן זה מומן על-ידי הונדה כדי לאפשר השוואה". לא מסתירים, לא מכסים, לא כלום. נכון, יתכן ומדובר במבחן ספציפי למכונית מסוימת אליו לא כולם יגיעו. אבל מה עם הדוגמה הבאה?

כאן כבר מדובר בהודעה רשמית לעיתונות שפורסמה לפני זמן לא רב. בהודעה זו, מטעם EuroNCAP כמובן, מצוטטים שניים מהאחראים על מימון מבחנים שונים. הראשון הוא פקיד ספרדי בכיר שמספר על מימון מבחן הריסוק לסיאט אלתיאה, המיוצרת בספרד, על-ידי כוח אדם מקומי שפרנסתו תלויה בהצלחתה - "בשלב זה של המבחנים, ממשלת קטלוניה מימנה את בדיקת סיאט אלתיאה החדשה, דגם שפותח ומיוצר בספרד".

ומה על בכיר בארגון בטיחות בריטי, שסיפר באותה ידיעה כי מימן מבחן לב.מ.וו סדרה 1? זאת מכיוון שהיא מיוצרת גם במפעלי ב.מ.וו-בריטניה על-ידי כוח אדם מקומי. "דירוג הבטיחות האחרון מ-EuroNCAP מעדכן נהגים על כל האספקטים של בטיחות, כולל ב.מ.וו סדרה 1, שהמבחן שלה מומן על-ידי חברות ביטוח בריטיות".

וזה לא הכל

רגע, ומה עם יצרניות שמימנו בגלוי מבחנים, אך לא קיבלו תמיד תוצאות חיוביות. למשל רנו קנגו וטווינגו, או הונדה סיוויק? ואם כבר, מה על דוגמאות הפוכות, בהן יצרניות לגביהן לא נטען כי מימנו בהסתר או בגלוי, אך קיבלו דווקא תוצאות מצוינות. למשל סיטרואן C5 (עם הציון המשוקלל הגבוה אי פעם) או פורד פוקוס, המכונית הבטוחה ביותר בעת תאונה?

בקיצור, הרבה מהומה על לא מאומה. יצרניות רכב וארגונים שונים מממנים את מבחני הריסוק של ה-EuroNCAP. הם מודים בזה, הארגון מודה בזה, ועובדה זו ידועה לכל מי שמצוי בעסק, אך גם לציבור הרחב. וגם ליצרנים שונים שסיפרו בתכנית כי "לא ידעו על מימון שכזה". אם באמת לא ידעו, הם חייבים להכין עצמם לשיגור מיידי אל לשכת התעסוקה הקרובה לביתם.