בהוראת להמן: חברות האשראי יגבירו הגילוי הנאות ללקוחות

תקנות חדשות בתחום כרטיסי האשראי. המפקח על הבנקים, יואב להמן, פירסם היום (א') הוראות חדשות לשלוש חברות כרטיסי האשראי (לאומי קארד, ישראכרט ו-cal).  זאת, על מנת לשפר באופן מהותי הן את ניהול הסיכונים של חברות כרטיסי האשראי, והן את הקשר עם הצרכן בכל הנוגע לגילוי הנאות.

על פי ההוראות החדשות, חברות כרטיסי האשראי לא יוכלו להנפיק כרטיסים ללקוחות בלי אישור מראש שלהם. כוונת ההוראה הזו היא שהחברות לא יוכלו לגבות מהלקוחות עמלות על כרטיסים שהם כלל לא הזמינו. כמו כן הורה להמן לחברות האשראי לדווח ללקוחות על התנאים לחידוש ולביטול כרטיסים, וכן אופן הטיפול בעסקאות מתמשכות לאחר ביטול הכרטיס.

בנוסף הורה להמן להרחיב את המידע הניתן ללקוח במסגרת החשבונית החודשית, לגבי האשראי ומסגרת האשראי. כך, למשל, בכרטיס אשראי שבו ניתן לקבל פטור מעמלות מסוימות בהתאם להיקף הפעילות בו, יפורטו מספר הפעולות או סכום הרכישות שבוצעו באמצעות הכרטיס בפועל, לעומת מספר הפעולות או סכום הרכישות הנדרשים לקבלת הפטור.

כמו כן הורה להמן לחברות האשראי על גילוי נאות לגבי אופן צבירת הנקודות או הכוכבים, וכן איסור על המנפיק לתת אשראי ("אוברדרפט") של נקודות או כוכבים.

לגבי עסקות במט"ח (רכישות בחו"ל) קבע להמן כללים ברורים ושקופים יותר ללקוחות בהמרת עסקאות שנסלקו במט"ח לשקלים. המרת עסקאות כאלה תעשה על פי סכום העסקה במטבע המקורי בו היא בוצעה לפי השער של מטבע העסקה, או על פי סכום ומטבע החיוב של הסולק הבינלאומי בגין העסקה. השער בו תבוצע המרת העסקה יהיה שער אובייקטיבי, שהמידע אודותיו יהיה נגיש ללקוחות גם בדיעבד, לכל הפחות שנה לאחור.

בנוסף, במסגרת הוראה זו יחולו על חברות כרטיסי האשראי הוראות מסוימות מהתחום הצרכני, החלות כיום על הבנקים, ביניהן: "קצין ציות" – המופקד על שמירת הכללים הצרכניים בתאגיד הבנקאי, "חיוב לקוחות בשכר טרחה של עו"ד", "נהלים בנושא עמלות", "חשבונות קטינים", "עמלת פירעון מוקדם של הלוואה שלא לדיור" ועוד.

הפיקוח על הבנקים ממליץ למחזיקי כרטיסי אשראי, טרם הקנייה והשימוש בנקודות ובכוכבים, לבדוק היטב את המבצעים המוצעים להם, ולבחון האם המחיר לפני ההטבה המוצג הינו המחיר המקובל בשוק. בבדיקה מדגמית שערך הפיקוח על הבנקים, נמצאו מבצעים המשלבים תשלום במזומן עם תשלום בנקודות/כוכבים בהם הייתה אכן גלומה הטבה ברורה וחד משמעית ללקוח, ומאידך, "מבצעים" אחרים, בהם שווי ההטבה היה קטן יחסית, ואפילו נמצאו מקרים בהם העלות הכספית ללקוח לאחר ה"הטבה", לכאורה, של חברת כרטיסי האשראי, הייתה גבוהה עד כדי 40% מהמחיר בו ניתן להשיג את המוצר בחנויות.