שתף קטע נבחר

מהו בית חולים ציבורי

מבוטחת של שילוח שנפגעה באורח קשה בתאונת דרכים בגרמניה המשיכה את אישפוזה בבית חולים פרטי בישראל. חברת שילוח סירבה לממן את האישפוז בטענה שהפוליסה מכסה רק אישפוז בבית חולים ציבורי. השופט לא קיבל את הגדרת חברת הביטוח וקבע כי בית חולים ציבורי הוא כל בית חולים הפתוח לשירות הציבורי הרחב, גם אם הוא נמצא בבעלות פרטית

רלה יעקובסון נפגעה באורח קשה בתאונת דרכים בגרמניה. לאחר אישפוז בבית חולים בגרמניה, הועברה יעקובסון להמשך טיפול ואישפוז בבית החולים מדיקל סנטר בהרצליה.

 

לפני נסיעתה, רכשה יעקובסון פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל, בחברת הביטוח שילוח. היה זה אך טבעי לפיכך, שבן זוגה של יעקובסון יפנה לשילוח ויבקש שזו תממן את המשך האישפוז בישראל.

 

שילוח לא יכלה לחלוק על מצבה הרפואי הקשה של יעקובסון, וגם לא על הצורך בהמשך האישפוז בישראל. אלא שפטור בלא כלום אי אפשר. שילוח חפרה וחפרה בפוליסת הביטוח של הפצועה, ומצאה סעיף האומר, כי הפוליסה מקנה כיסוי להמשך אישפוז "בבתי חולים ציבוריים בישראל".

 

"בית חולים ציבורי" נאמר בפוליסה. והרי מדיקל סנטר, כך סברה שילוח, הינו בית חולים פרטי. הנה סיבה טובה להוציא את מטופלי מדיקל סנטר אל מחוץ לגדר של הפוליסה.

 

המחלוקת הונחה לפתחו של השופט צבי כספי, מבית משפט השלום בתל אביב. השופט עיין בפוליסה אך לא מצא בה כל הגדרה לבית חולים ציבורי. שילוח טענה שיש לפרש את המונח בית חולים ציבורי כבית חולים הממומן מקופת הציבור.

אישפוז בבית חולים הממומן מקופת הציבור, תהה השופט, ממילא מכוסה על ידי קופות החולים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפי הפירוש של שילוח, יוצא שהיא מקנה כיסוי ריק מתוכן להוצאות אישפוז, שממילא מכוסות על ידי גופים אחרים.

 

השופט כספי הציע פירוש אחר, לפיו "בית חולים ציבורי" הוא כל בית חולים הפתוח לשירות הציבור הרחב, להבדיל מקליניקה פרטית ייחודית. פירוש זה סביר יותר מפרשנות שילוח, קבע השופט, ותואם גם את הציפייה הסבירה של המבוטח הרוכש פוליסת נסיעות לחו"ל. המבוטח מצפה לקבל את הטיפול הראוי ביותר בכל בית חולים מוכר בישראל אם יהיה מעורב בתאונה קשה בחו"ל.

 

שילוח חויבה לשלם ליעקובסון את מלוא הוצאות האישפוז והניתוח בבית החולים מדיקל סנטר, למרות היותו בית חולים פרטי.

 

איך תיכננתם את התאונה?

 

בשולי המשפט עלתה פרשיה מטרידה נוספת: כאשר פנה בן זוגה של יעקובסון לאחר התאונה לשילוח, נתקל שם בעובדת בשם חיה צפריר. זו האחרונה הטיחה בו את השאלה "כיצד תיכננת את התאונה"? צפריר לא באה להעיד בבית המשפט.

על אמירה זו לא ניתן לפסוק פיצויים, מבהיר השופט, אולם "אם אכן נאמרו הדברים, וייתכן שמדובר באי הבנה בלבד, הרי שמדובר בגסות רוח לשמה".

 

אנו נוסיף בשולי הדברים, כי לדעתנו אין מדובר בגסות רוח בלבד. עובדת חברת ביטוח שכך נוהגת, אינה עושה זאת כאדם פרטי. ייתכן אפילו שאותה צפריר כפרט היא אדם מקסים ביותר. אלא שצפריר היא חלק בלתי נפרד ממנגנון משומן היטב.

אמירותיה של צפריר מעידות על יחסה של החברה בה היא עובדת לציבור לקוחותיה המבוטחים. לכן לא העובדת אחראית לאמירות אלה, אלא מנהלי החברה. הם היו צריכים להתייצב בבית המשפט ולהעיד כי מדובר באי הבנה וכי לא זו מדיניות החברה.

 

אולם כנראה גורלה ורגשותיה של אישה אומללה שהשליכה את יהבה על שילוח אינם חשובים בעיני מנהלי החברה. המנהלים עסוקים במכירות, בגביית כספים, בבונוסים ובקידום אישי. אנחנו המבוטחים ממש לא מעניינים אותם. מבחינתם, אם אנחנו המבוטחים מתים, מאושפזים או הופכים לנכים, הרי שאנו עושים זאת בכוונה כדי לפגוע ברווחי החברה.

 

הכותב הוא עו"ד המתמחה בנושאי ביטוח

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים