"לא נתבע משתפי סרטים בשלב זה"

שם חדש נוסף בחודשים האחרונים למילון הלא כתוב של המאבק הנמשך על זכויות היוצרים ברשת: "אלי"ס", המייצגת את חברות ההפצה בישראל ואולפני הסרטים הגדולים בארה"ב. רוב הקוראים התוודעו אל "אלי"ס" (אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות) בחודש פברואר, השנה, אז פירסמנו לראשונה כי האגודה, הפועלת בשיתוף עם הפדרציה לתקליטים ולקלטות, מתעתדת לתבוע אתרי שיתוף קבצים כמו Lionetwork ו-WarezFaw המפנים ישירות להורדת סרטים ברשתות שיתוף קבצים.

הידיעה גרמה לטלטלה רבתי בתחום שיתוף הקבצים ברשת. אתרי השיתוף הגדולים חדלו להציע קישורים ישירים להורדת קבצים, אתרים אחרים נסגרו ויש גם מי שהצהיר על כוונה לנהל מאבק בתאגידי הוליווד. הפעילות המתועדת הראשונה של אל"יס ברשת הישראלית נרשמה בדצמבר, 2003, אז קיבלו מספר אתרי שיתוף קבצים מכתב מהארגון, בו הם נדרשו להפסיק לאלתר את פעילותם ולדאוג למחיקת הקבצים ו/או הקישורים המפירים. בעקבות ההתראה ההיא נסגרו מספר אתרים.

איציק כהן, מנהל אלי"ס וקצין משטרה בדימוס, מכריז בראיון ראשון ל-ynet על מדיניות של "יד קשה" כלפי אתרי שיתוף קבצים, אך במקביל, באופן מפתיע למדי, מציג גישה פשרנית ואולי מפוכחת ביחס לגולשים משתפי הקבצים.

ארגון אלי"ס נוסד בשנת 1993, ובימים ההם לא עסק באינטרנט. הארגון מייצג בישראל את אולפני הסרטים הגדולים - וורנר, פוקס, יוניברסל, MGM, דיסני ואחרים, ופועל על פי מדיניות ה-MPAA - אגודת הסרטים הבינלאומית. 

על אף שמצבה של תעשיית הקולנוע טוב בהרבה מזה של תעשיית המוזיקה - הורדת סרט אורכת זמן רב ואינה פשוטה כמו הורדת שיר - כהן, בעבר מפקד היחידה המרכזית בירושלים ללוחמה בפשיעה, סבור כי האינטרנט צופן צרות צרורות לאולפני הסרטים. "אין ספק כי תעשיה שלמה אט אט הולכת ונמחקת", הוא אומר.

"רוב הסרטים המופצים באינטרנט הם חדשים. אז מה קורה? במקום ללכת לקולנוע ולראות סרט אתה יכול למצוא את הסרטים הללו בשווקים בעשרה שקלים. זה עניין שמוביל להרס של תעשייה שלמה".

כיצד אתם מתכוונים לפעול בעניין?

"יש לנו כוונות לתבוע אתרים המשמשים לשיתוף קבצים. פנינו בעבר לאתרים מסוימים והזהרנו אותם כי הפניה להורדת סרטים בתוכנות שיתוף קבצים היא עבירה על החוק. בהקשר זה אנחנו מתואמים עם הפדרציה לתקליטים ולקלטות. הרי העבודה שלנו לא מתחילה ונגמרת בתחום האינטרנט אנחנו פועלים בשווקים, בספריות, ותופסים זייפנים למיניהם".

חלק מהאתרים שהזהרתם נסגרו, אחרים הפסיקו להפנות להורדת קבצים. זה מספק אתכם?

"לא יודע. את זה יבדקו המשפטנים שלנו. זו לא חוכמה לסגור אתר ולפתוח אותו מחדש בכתובת אחר או לנסות ולהתחכם. אני מזהיר: אנחנו לא פראיירים".

מתי תתבעו את אתרי שיתוף הקבצים?

"תוך מספר חודשים".

האם גם גולשים שמורידים סרטים צריכים לחשוש?

"בשלב זה, אנחנו לא מטפלים בגולשים ביתיים המורידים סרטים דרך תוכנות שיתוף קבצים, על אף שמדובר בעבירה. זאת, בניגוד לגולשים המעלים קבצים לשרתי אינטרנט ומפיצים סרטים לכל דיכפין. בהם אנחנו עשויים לטפל, במקרים בהם נקבל ייפוי כוח מבעל חברה או מבעלי הזכויות על הסרט".  

האם הפעילות המשפטית נגד אתרי שיתוף תהיה אפקטיבית, לדעתך?

"ודאי. איום על פגיעה בכיס הוא תמיד אפקטיבי. רבים ממפעילי האתרים האלה הם ילדים ובני נוער. לאחר ששלחנו אליהם את מכתבי ההתראה, פנו אלינו ההורים ואמרו כי כלל לא ידעו והתחייבו כי הם יטפלו בילדים".

האם מותר להוריד סדרות טלוויזיה זרות?

בעוד ברור לחלוטין לרוב הגולשים כי שיתוף סרטים חדישים באמצעות תוכנות שיתוף קבצים מפר את חוקי זכויות היוצרים, המצב המשפטי של הורדת סדרות טלוויזיה שאינן משודרות בישראל לוט בערפל. תרמו לכך כתבות שפורסמו באתרי אינטרנט מסוימים, שהמליצו במפורש על הורדת סדרות כאלה.

גולש שפנה באחרונה ל-ynet סיפר כי התקשה לקבל תשובות מאלי"ס. "רציתי לדעת אם מותר להוריד פרק של סידרה טלויזיונית מהאינטרנט, ואם לא, במה שונה הורדה כזו מהקלטה בווידאו הביתי?", הוא כותב, "פניתי לאלי"ס במטרה לברר מה מותר ומה אסור בתחום ההורדה באינטרנט. עצם העובדה שאין להם אתר אינטרנט רשמי מעידה על זילות כלפי ציבור הצרכנים".

"הורדת סדרות מנוגדת לחוק", מבהיר כהן, "עם זאת, אנחנו לא מטפלים בשלב זה בגולשים המורידים סדרות בתוכנות שיתוף קבצים לצורך שימוש אישי. עם זאת, ייתכן ונטפל בגולשים המפעילים שרתים ומאפשרים לאחרים להוריד ממחשבים סדרות טלוויזיה, גם אם היא לא משודרת בישראל".

כהן מצהיר על כוונות לטפל בבעית שיתוף הקבצים גם במישורים שאינם משפטיים. באל"יס מתכוונים לפעול במישור ההסברתי, בבתי הספר. סקרים שערכו חברות חיצוניות עבור אלי"ס גילו כי רוב העוסקים בהורדות הם בני 13-24. מדובר במשתמשים אוהבי קולנוע וסרטים.

"נעלה את המודעות, נסביר ונבהיר", אומר כהן. מעבר לכך, מה נוכל לעשות? להוריד ראשים? לפוצץ מחשבים בהליך מזורז?"

טענה רווחת כלפיכם היא כי בעוד הפיראטיות מאוד נפוצה מחוץ לאינטרנט, אתם ממהרים לאיים על גולשים. אולי זה פשוט קל יותר לאיים מאשר לפעול נגד המוקדים האמיתיים של הפיראטיות?

"אנחנו פותחים מבחינה פלילית כ-500 תיקים פליליים מדי שנה".

אבל זה לא עוזר. זייפנים ממשיכים לפעול בדוכנים בתחנה המרכזית החדשה או בשוק הכרמל, ולמכור בגלוי דיסקים צרובים של סרטים, מוזיקה ומשחקים.

"נו אז מה? זה מצדיק פיראטיות באינטרנט. אם מוכרים סמים בלוד וביפו, האם זה מצדיק פתיחת תחנה גם בשכונה שלי? הפעילות נגד הפיראטיות סייעה לצמצם את הפעילות בתחום זה, גם בתחנה המרכזית".

האם האינטרנט באמת מאיים על תעשיית הסרטים או מספק לה פתח תקווה?

"האינטרנט הוא צרה עבורנו. הרשת מאפשרת לפיראטים להוריד סרטים חדשים ולשתף פעולה ביניהם לצורך תרגום הכותרים לעברית והוספת כתוביות. לולא האינטרנט מצבנו היה טוב בהרבה. המצב החדש חייב אותנו בפעולה מסיבית נגד הפיראטים ברשת ומחוץ לרשת".

למה אין לכם אתר אינטרנט?