הצעירים טובים בטכניקה, גרועים בחשיבה ביקורתית
מחקר: משתמשי מחשב צעירים אולי מצטיינים בגלישה ובהפעלת יישומים, אך הם לוקים בהערכה ביקורתית ויצירתית של המידע בסביבה הדיגיטלית. אחד מעורכי המחקר: "גילינו כי קל לעבוד על צעירים בעיניים, הם לא יודעים לזהות בלוף"
משתמשי מחשב צעירים לוקים בחשיבה ביקורתית ואינם עושים שימוש יצירתי ונבון במידע המתפרסם באינטרנט, על פי מחקר חדש של פרופ' יורם עשת ופרופ' יאיר המבורגר מהאוניברסיטה הפתוחה, שהוצג ביום עיון שערכה האוניברסיטה בנושא "האדם החושב בעידן הטכנולוגי".
פרופ' עשת, ראש מרכז צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה באוניברסיטה הפתוחה, סבור שהממצאים צריכים להדליק נורות אדומות בקרב ראשי מערכת החינוך. "גילינו שקל לעבוד על צעירים בעיניים, הם לא יודעים לזהות בלוף", אמר.
המטרה: לבדוק מי עושה שימוש נבון ויעיל ברשת
עורכי המחקר בדקו את רמת האוריינות הדיגיטלית - המיומנויות הנדרשות מאדם בעידן הדיגיטלי בקרב קבוצות גיל שונות. המונח "אוריינות דיגיטלית" מתאר לא רק את היכולת להשתמש בתוכנה או להפעיל מכשיר דיגיטלי, אלא גם מגוון מיומנויות מורכבות בתחומים שונים, שמסייעות לפעול ביעילות באינטרנט, להעריך את איכות המידע והשירותים, ולהפעיל כושר שיפוט ושיקול דעת.
במחקר, שנערך ב-2004, השתתפו 60 נשאלים שכולם תושבי קיבוצים או מושבים מהגליל העליון, 20 מהם תלמידי תיכון, 20 סטודנטים ו-20 אקדמאים בני 30-40. הנסיינים חולקו לקבוצות שהורכבו מ-10 גברים ו-10 נשים, וכולם משתמשים מתקדמים במחשבים לצורך עיבוד תמלילים, דואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט, ובעלי ניסיון בעבודה מול מסדי נתונים והכנת מצגות פאורפוינט.
כדי לבחון את רמת האוריינות הדיגיטלית, הם התבקשו לבצע משימות שונות, שדרשו שימוש במיומנויות שונות. ביצועיהם הוערכו וזכו לציון ממחברי המחקר ומשקיפים חיוניים. וזאת, בחמש מיומנויות חשיבה הנדרשות באינטרנט: חשיבה חזותית, שעתוק חכם, חשיבה לא ליניארית, חשיבה ביקורתית וחשיבה רגשית-חברתית.
חשיבה חזותית (photo-visual thinking)
הכוונה לקריאה נכונה של ממשקים גרפיים ושימוש בהם. לבעלי חשיבה צילומית-חזותית מפותחת יש זיכרון חזותי טוב ויכולת חשיבה אינטואיטיבית-אסוציאטיבית גבוהה. תכונות המסייעות לפענח ולהבין מסרים חזותיים בקלות.
במסגרת המחקר, כל משתתף התבקש ליצור במת תיאטרון באמצעות תוכנת מולטימדיה בשם Opening Night, המאפשרת ליצור תפאורה, דמויות וירטואליות ולהתאים להן תחפושות. התוכנה מציעה יכולות גרפיות מתקדמות אך הממשק פשוט ומזכיר את אופיס של מיקרוסופט.
לא התגלו הבדלים מהותיים בין ציוני תלמידי התיכון והסטודנטים, ושתי הקבוצות זכו לציון גבוה בהשוואה לקבוצת המבוגרים.
עורכי המחקר סבורים שעליונות המשתתפים הצעירים במשימה מוכיחה את יכולתם להתמודד טוב יותר עם משימות חזותיות, כמו ממשקי מחשב או קריאת הוראות שימוש בתצוגה גרפית.
שעתוק דיגיטלי נבון (reproduction thinking)
הכוונה לשימוש נכון בחומרים קיימים כדי ליצור חומרים חדשים ומשמעותיים. האינטרנט מספקת אפשרויות בלתי מוגבלות להעתקת והפצת מידע דיגיטלית. מצד אחד, הדבר מעודד התפשטות ידע, אך במקביל, מעלה בעיות של העתקה.
השעתוק נע על סולם שבצידו האחד שימוש יצירתי במידע קיים, ובצידו האחר העתקה פשוטה. למשל, תלמידים וסטודנטים המעתיקים עבודות מוכנות מאתרי אינטרנט מבלי להפיק מהן או לחדש בהן כלום.
במסגרת המחקר, המשתתפים קראו פיסקה בת 100 מילים, שתיארה ילד המתכונן לבית הספר. הם התבקשו לספק לפיסקה משמעות חדשה באמצעות ארגון מחדש של המשפטים, המילים והאותיות, וקיבלו רשות להוסיף עד 25 מילים.
הממצאים גילו, שקבוצת תלמידי התיכון קיבלו את הציון הנמוך ביותר, בעוד הסטודנטים קיבלו ציון גבוה יותר והמבוגרים קיבלו את הציון הגבוה ביותר.
על פי המחקר, הרמה הנמוכה של יכולת הכתיבה והקריאה של הצעירים, מהווה איתות אזהרה ברור למחנכים ולמורים בתחום הוראת המחשב.
"מערכת החינוך נוטה לראות באוריינות דיגיטלית עניין טכני בלבד", כתבו, "אך הממצאים מראים שהקניית כישורי מחשב כמו עריכת טקסט במעבד תמלילים אינה מספקת כדי ליצור תלמידים שמשתמשים בכלים הטכנולוגיים בתבונה וביצירתיות. העובדה שקבוצת המבוגרים קיבלה ציונים הרבה יותר גבוהים, מדגישה שמחנכים צריכים לשים דגש רב יותר על פיתוח כישורי מחשב קוגנטיביים ולא רק טכנולוגיים".
חשיבה מסתעפת (branching thinking)
בכך מתכוונים ליכולת להפיק ידע באמצעות ניווט באינטרנט, או סביבה לא ליניארית כמו ספרים. טכנולוגיית ההיפר טקסט מספקת למשתמשים דרגות חופש גבוהות בניווט בעולמות ידע שונים, אך גם מקשה על ההתמודדות עם כמויות גדלות של מידע ממקורות שונים ומסועפים.
לומדים בעלי חשיבה מסתעפת ברמה גבוהה מאופיינים לרוב בחוש התמצאות מרחבי רב מימדי טוב, כלומר, ביכולת להתמצא בחלל נרחב בלי "ללכת לאיבוד" בעת הניווט בסייברספייס. ואילו משתמשים שאינם בעלי חשיבה מסתעפת ברמה גבוהה מרבים לדווח על היעדר אוריינטציה מרחבית, שמקשה על עבודה יעילה באינטרנט. חוקרים מציינים, שמיומנויות החשיבה המסתעפת הולכות והופכות כיום ל"מיומנויות הישרדות" הכרחיות לתלמידים הנעזרים באינטרנט.
לצורך הניסוי, הנשאלים התבקשו לגלוש לאתר התיירות lonelyplanet.com ולתכנן מסע בן שבוע לספרד - מדינה בה לא ביקרו. תוכנית המסע צריכה לכלול מפה ומסלול יעדים לכל יום, וכן מידע על כל יעד. הציונים הוענקו על פי רמת המושלמות, העושר והמורכבות של התוכניות.
על פי הממצאים, לא התגלו הבדלים מהותיים בין הציונים של תלמידי התיכון והסטודנטים, והם זכו לציונים גבוהים יותר מקבוצת המבוגרים.
מחברי המחקר מייחסים את התוצאות לחשיפה הרבה של הצעירים לאינטרנט, שדורש ידע בסביבת היפר-מדיה לא ליניארית . מכאן, הם מסיקים שיש לעצב סביבות דיגיטליות המיועדות לקהל מבוגר תוך התחשבות במיומנות הנמוכה שלהם ולספק להם תמיכה מקוונת ויישומים מסייעים. מאידך, הם מציינים שאפשר לעצב ממשקים מורכבים יותר לצעירים.
חשיבת מידע (information thinking)
הצורך בחשיבה ביקורתית ובהערכה נבונה של המידע המוגש לנו גובר בעידן הדיגיטלי, המתאפיין בהיצף מידע שניתן לפרסמו בקלות ואף לשכתבו בקלות. החוקרים מציינים, שהאתגרים העיקריים נובעים מהקושי להעריך את אמינות המידע, את מקוריותו ואיכותו ולדעת להבדיל בין עיקר לטפל.
המשתתפים הופנו לשבעה מקורות חדשות ברשת - בהם אתר ימני, שמאלני, אתר חדשות גדול בעברית, בערבית, אתר חדשות אירופי ואמריקני. חלקם מזוהים פוליטית ואחרים כלליים ונייטרליים למדי. חלקם מציעים סיקור חד צדדי ושקרי, ואחרים אמינים למדי. הנשאלים התבקשו לנתח סיקור אירוע חדשותי מסוים בכל האתרים, ולהבחין בדיווח מוטה, שגוי או סותר. נשאלים שגילו ספקנות בריאה קיבלו ציונים גבוהים יותר.
התברר שקבוצת תלמידי התיכון קיבלה את הציון הנמוך ביותר, הסטודנטים קיבלו ציון גבוה יותר והמבוגרים זכו לציון הגבוה ביותר.
פרופ' עשת ופרופ' המבורגר סבורים שזהו ממצא מדאיג במיוחד, שכן הוא מלמד שהגולשים הצעירים הם צרכני מידע גרועים, שקל לתעתע בהם בעזרת מידע שגוי או מוטה. הם מדגישים את תפקידה הקריטי של מערכת החינוך בהענקת עדיפות לתוכניות חינוכיות המפתחות את החשיבה הביקורתית ומקדמות אוריינות למידע, אך מציינים את חובתם של אתרי החדשות לספק דיווח הוגן ואחראי.
חשיבה חברתית-רגשית (Socio-emotional literacy)
מיומנות זו היא אולי החשובה מכולן, מציין פרופ' עשת. לדבריו, מדובר בסוג חשיבה חדש, שנוצר ברשתות התקשורת הדיגיטליות, בהן צריך ללמוד לקיים תקשורת וירטואלית יעילה ללא מפגש, אלא באמצעות קבוצות דיון, קהילות, חדרי צ'ט וכדומה.
גם כאן האתגרים אינם פשוטים: כיצד ניתן לדעת אם האדם בצ'ט או באתר ההיכרויות הוא/היא באמת מי שהם מתיימרים להיות? כיצד ניתן לדעת אם הקריאה לתרומת דם המופצת ברשת היא אותנטית? המשתמשים נדרשים להפעיל שיקול דעת כדי לפעול ביעילות במרחב הדיגיטלי, להימנע מהונאות ומלכודות ולעשות שימוש מושכל בהזדמנויות הנקרות בדרכם.
במהלך המחקר הנשאלים נכנסו לחדר עם 10 מצ'וטטים. כל אחד מהנשאלים זוהה בכינוי אנונימי ונושא הדיון היה ויכוח פוליטי על נושא חדשותי. הציון הוענק על פי רמת ההשתתפות בדיון, שחולקה לנוכחות קוגנטיבית, חברתית ורגשית. הממצאים מגלים, שקבוצת המבוגרים קיבלה את הציון הנמוך ביותר, הסטודנטים זכו לציון הגבוה ביותר ואילו התלמידים דורגו באמצע.
לא מפתיע שהמשתתפים המבוגרים ביותר, שלרוב נחשפים פחות לתקשורת מקוונת, קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר, קובעים המחברים. אך לא הסבירו את ההצטיינות היתרה של קבוצת הסטודנטים על פני תלמידי התיכון.
"מערכת החינוך חייבת להיערך מחדש"
פרופ' עשת מציין, שהממצאים מצביעים על שלושה אתגרים גדולים הניצבים היום בפני מערכת החינוך:
1. שיפור חשיבת השיעתוק - יש לשים דגש על הכשרת תלמידים ליכולות שיעתוק אינטיליגנטי ויצירתי, המוביל ליצירת ישויות חדשות מחלקי מידע קיימים, מבלי ליצור גניבה ספרותית.
2. שיפור יכולת חשיבת המידע אצל ילדים, כי הסתבר שהם בעלי רמת חשיבת מידע נמוכה, ומאמינים למידע מוטה או שגוי.
3. בניית תוכניות לקידום יכולת החשיבה החברתית-רגשית ברשת אצל צעירים, הנוהגים לבלות זמן רב בתקשורת וירטואלית - מיומנות חשיבה חדשה המשמשת תחליף לאינטליגנציה והחשיבה הרגשית שנדרשת בתקשורת פיזית.
"האינטרנט משנה את אופן החשיבה שלנו ומחייב את מערכת החינוך להיערך אחרת, על מנת שהצפת המידע לא תיצור תרבות קלילה, פופולרית ורדודה", קבע פרופ' עשת.
