אסטרחן: המיתון חוזר לישראל

לרוע המזל, ההאטה בצמיחה היתה צפויה. זוהי תוצאה של עליית שערי הריבית ועליית מחירי הנפט, מגמה הצפויה אף להחריף ברבעונים הקרובים.

על פי נתונים אלה תואט הצמיחה האמריקאית משיעור של יותר מ-4%, לפחות מ-3%, תוצאה שאינה קשה במיוחד עבור האמריקאים. ואולם, לנוכח חוסר שיווי המשקל בכלכלה העולמית, התוצאה עלולה להיות חמורה הרבה יותר.

לארה"ב גירעון אסטרונומי במאזן התשלומים. חולשה בכלכלה שלה תקטין את היבוא ואת עודף היבוא האמריקאי, כלומר את עודף היצוא של שאר העולם.

יפאן, שהיא על סף מיתון, תיכנס וודאי למיתון; אירופה, המציגה שיעורי צמיחה נמוכים, בסכנה, וכך גם משקים נוספים בעולם.

לנוכח נתונים אלה נראה כי קיים סיכון אמתי למיתון עולמי. הגורם המיידי למיתון כזה יכול להיות זעזועים פוליטים או פיננסיים, שהכלכלה העולמית מתגברת עליהם בנקל כאשר היא מתחילה מנקודת מוצא יציבה יותר.

כלכלת ישראל: מיתון בפתח

הכלכלה הישראלית כבר החלה להתכווץ במונחי תמ"ג לנפש. אין בכך הפתעה (גלובס 12/2004/1) מאחר שהכלכלה המקומית מעולם לא התחילה להתאושש באופן עצמאי מהמיתון הקודם.

הצמיחה שהחלה ביוני 2003 היתה מבוססת כולה על צמיחה מהירה במיוחד בכלכלה העולמית, שגרמה לשיפור

ניכר ביצוא ובמגזר ההיי-טק. ההשפעה הלא ישירה של אלה על המגזרים המקומיים היתה זעירה.

אם קצב הצמיחה העולמי אכן יאט, אפילו במעט, צפויה הכלכלה הישראלית להמשיך ולהתכווץ. משמעות הדבר היא שבעוד כמה חודשים כבר נוכל להכריז כי המיתון החדש החל בפברואר 2005.

כל אלה באו על רקע ירידה חדה בטרור ועלייה בתיירות. אפשר יהיה לכן לראות בבירור שהמיתון הנוכחי, כמו גם המיתון שעבר, הם תוצאה של מדיניות כלכלית שגויה ומבנה כלכלי בעייתי. רק באופן שולי הושפעו אלה על ידי הטרור.

נשמע קצת ציני, אבל דולרים לפיתוח הנגב והגליל והכפלת הפיצוי למפונים, עשויים להזרים כסף גדול למשק, וכך להניע בכל זאת את גלגלי הכלכלה.

שוקי המניות בעולם: תחילת המפולת?

השוק האמריקאי צנח בימים האחרונים לשפל שנתי חדש ועמוק, וכך גם הניקיי. בשעת כתיבת שורות אלה הניקיי מבצע צניחה חופשית של 4%, וכל שאר השווקים בעולם (מלבד המעו"ף) מיישרים קו.

בדרך כלל, חולשה כלכלית גורמת לעליות בשוק המניות. עתה, לנוכח האצת האינפלציה, עליית הדולר ועליית מחירי הנפט, סביר להניח שהפדרל ריזרב לא יוריד את הריבית, אלא דווקא ימשיך להעלות אותה.

בדרך כלל, חולשה כלכלית גורמת לעליות בשוק המניות בגלל ירידת שערי הריבית. ואולם עתה, לנוכח האצת עליות המחירים כתוצאה מנפילת הדולר ועליית מחירי הנפט בשלוש השנים האחרונות - סביר להניח שהפדרל ריזרב לא יוריד את הריבית, אלא דווקא ימשיך להעלות אותה. מהלך זה יביא לנפילה בשוק המניות.

התהליך הזה לא בא לנו בהפתעה )ראו ידיעות אחרונות, וכבר המלצנו להפסיק לקנות ולהתחיל למכור בעליות עונתיות (שאכן היו). מי שפעל אחרת - נתון כיום בבעיה.

ואולם כל אלה הם רק קדימון חסר חשיבות אם הסיכון של מיתון עולמי אכן יתממש. ההסתברות לכך אולי אינה גבוהה מאוד, אבל היא בהחלט גבוהה מכדי שנוכל להתעלם מהסיכון. הסיסמה הנכונה להיום היא לכן זהירות: לא השקעות אלא הגדלת מזומן - ולא רק בשוק המניות.

השוק בישראל בסיכון גבוה

ביצועי השוק הישראלי בחודשים האחרונים היו טובים משמעותית מאלה של השוק האמריקאי, בעיקר משום שמגמת שערי הריבית כאן היא עדיין בירידה, בעוד שערי הריבית בארה"ב עולים ברציפות זה כשנה. מצב זה עלול להשתנות בעתיד הקרוב.

למרות המיתון, הדפלציה, הירידה באמצעי התשלום, החוזק המוגזם של השקל ואינדיקטורים נוספים המעידים על צורך בהורדות נוספות של שערי הריבית, אפשר לצפות שהנגיד החדש - שבא מאותו בית מדרש כמו שלושת קודמיו - יתחיל להעלות את הריבית בקרוב, במקביל לכל העלאה של הריבית בארה"ב. בימים האחרונים השוק הישראלי כמעט שלא הגיב להתפתחויות בעולם. עם זאת אנחנו לא צוק איתן בלב ים.