מתנה לפסח: כרזה ישנה ונוסטלגית
נורית עדי, בעלת גלריית "טאצ' ווד" בת"א מחזירה אלינו כרזות ופרסומות ישנות, אפילו את תעודת הגמר שלה מגן הילדים ברעננה
מי שחולף ברחוב דיזנגוף בתל אביב בין הכיכר לדיזנגוף סנטר לא יכול שלא לעצור ליד גלריית "טאצ'-ווד" (דיזנגוף 90), חלון הראווה של הגלריה גדוש בכרזות ישנות (שחודשו ומוסגרו). רבות מהן פרסומות ישנות או כרזות שהפיצו חברות שונות במשך השנים, עוד בטרם עידן הפרסומות בטלוויזיה.
נורית היא בהשכלתה מהנדסת בניין, שעסקה במקצוע זה זמן קצר והחליטה שאינו מעניין אותה וחיפשה עיסוק יצירתי יותר. בעלה המנוח, הצייר איציק עדי, הציע לה לפתוח יחד עם אחיו גלריה לאמנות ישראלית שבה גם ניתן למסגר תמונות. וכך זה התחיל.
אל רעיון הכרזות הישנות הגיעה כשפתחה את הגלריה בכתובת הנוכחית. "עד אז הציעו הגלריות השונות כרזות ישנות מחו"ל. אמרתי לעצמי, 'אם יש גל של נוסטלגיה אז לפחות שתדבר אלינו'. זכרתי דברים שראיתי אצלנו בבית כמו הציור על קופסת המשחק 'סבלנות' או למשל התעודה שקיבלתי בגן הילדים ברעננה שאמא שלי שמרה. וכך התחלתי ללקט בכל דרך שהיא כרזות ישנות, ולהפיק אותן מחדש, לעיתים תוך הוספת צבע פה ושם, ולמסגר אותן. כך למשל מצאתי הרבה רעיונות מפרסומות ישנות על קופסאות גפרורים.
"רוב כרזות הפרסום של פעם שמצאתי הן של חברות שאינן קיימות, למשל מישהו זוכר את חברת 'ארדי' ייצרה בין השאר חרדל? וגם המעצבים או המפרסמים כבר לא קיימים. יום אחד נכנס לגלריה אדם בשם פפו שראה כרזה שעיצב לפני שנים רבות בחלון. הוא היה נרגש מאד ואמר שהוא נורא שמח שמישהו עוד זוכר אותו.
"לפני שבועיים תליתי בחלון כרזה ועליה שיר הלל לשופרסל. זו כרזה משנות ה-60. אחרי כמה ימים נכנסה לכאן אישה (ששמה ענת יערי) וסיפרה שכשהיתה ילדה היא כתבה את השיר ושלחה אותו לסניף שופרסל ברחוב ארלוזורוב פינת יהושע בן נון והם התלהבו והפכו אותו לכרזה שתלו בסניפים של אז. היא נורא התרגשה. נתתי לה כרזה מחודשת במתנה.
"פניתי לחברות רבות, כמו תנובה ועלית (לפני שהתאחדה עם שטראוס) והצעתי להן לחדש כרזות ישנות שלהן. לצערי רק חברת אל על נענתה והכנתי להם אוסף יפה של כרזות אותן הם תלו במשרדי החברה בנתב"ג".
עכשיו, לקראת הפסח, "חג הנקיונות" מצאה נורית פרסומות שונות של חברות ניקוי, חידשה אותן והן למכירה. הכרזות מופיעות בצורה של כרזה ממוסגרת (או לא) וכן בצורת מגנט קטן שניתן להדביק למקרר.
רוצים לחזור לימי הילדות, בקרו בגליית טאצ' ווד ואל תשכחו לשאול את נורית כיצד מצאה את הכרזה. ואם יש לכם כרזה, עטיפת ספר, עטפת תקליט ישן וכו', נורית תוכל להפיק ממנו מזכרת ממוסגרת.
לפנייה לכתב/ת 
נורית עדי. "כותבת השיר התרגשה"
צילום: דוד הכהן
מומלצים
