יש חיים אחרי הפינוי

שלושה חקלאים שזופי פנים ממושב עין-הבשור שבנגב זנחו לפני שבועות אחדים את החממות המטופחות שלהם ויצאו למשימה במשרד ראש הממשלה בירושלים. מנכ"ל המשרד אילן כהן ביקש שיתדרכו את צוות הפקידים שעוסק בפינוי המתיישבים מגוש קטיף. השלושה, לייזר ארד, אשר קאליש ונחום נחשוני, פונו לפני 23 שנים ממושב שדות שבפתחת-רפיח. הם באו לבשר לפקידים שיש חיים אחרי הטראומה.

בשבוע שעבר פגשתי את לייזר ארד בעין-הבשור. "אמרנו להם, אתם יכולים לעקוב אחר מה שקרה לנו לאורך השנים ולהפיק לקחים. הקמנו יישוב חדש. גידלנו דור של ילדים בריאים, לא ממורמרים, ששירתו בצבא ואוהבים את המדינה.

"בדעותי אני שמאלן", אמר. "אבל כאשר נסעתי משדות המתפנה אל עין-הבשור, ישבתי על הטרקטור ובכיתי. אין לי טענות על מה שקיבלנו מהמדינה. יש לי טענה על כך שלאורך כל המגעים לא ידענו מה המדינה רוצה מאיתנו. וזה מה שקורה למתיישבי גוש-קטיף עכשיו".

רק 100 משפחות בגוש קטיף מתכוונות להמשיך לעסוק בחקלאות, אבל העניין הציבורי מתמקד כרגע בעיקר בהן. היום, בישיבת הממשלה, יעמוד המשא-ומתן איתן במרכז סדר היום.

הפקידים סיפרו לשלושה שאחד הרעיונות שנבדקו הוא התיישבות באזור חלוצה, סמוך לגבול מצרים. "מה המרחק מחלוצה לבית-המרקחת הכי קרוב", שאל לתומו אחד הפקידים, והשלושה חייכו. אותה תחושה של נתק ליוותה את המשא-ומתן שהתקיים לפני 23 שנים.

מה אתם אומרים על אופציית ניצנים, שאלו הפקידים, והשלושה השיבו: ניצנים זה אנחנו. במהלך המשא-ומתן על פינוי הפתחה קיבלו חברי המושבים מכתב ממנכ"ל משרד החקלאות, אברהם בן-מאיר, שהציע להם להתיישב בניצנים. יש לכם חקלאות חול עכשיו, אמר המנכ"ל, תהיה לכם חקלאות חול גם בניצנים. חברי המושבים קיבלו את הפתרון באהבה ויצאו על נשיהם וטפם לפיקניק בחוף ניצנים. אחר-כך הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית שהיא מתכוונת להקים תחנת חשמל גרעינית בחוף ניצנים, ההצעה בוטלה, וגם תחנת החשמל בוטלה.

"אל תכריחו את אנשי גוש קטיף לקבל פתרונות שלא נראים להם", יעצו השלושה. "הציעו להם, שדלו אותם, אבל אל תכריחו. אל תתנו להם את כל הכסף בבת אחת. בהתחלה זה מרגיז. מה זה, אנחנו ילדים, המדינה לא סומכת עלינו. אחר כך מבינים שזה טוב. תנו להם חלק בהלוואות עומדות. אם האנשים יישארו, נגיד, חמש שנים במקום כמו חלוצה, ההלוואה תהפוך למענק".

מנכ"ל משרד החקלאות לאחר הפינוי היה מאיר בן-מאיר, אחיו של המנכ"ל הקודם. הוא התנגד לנסיגה מסיני. התחושה של מפוני שדות היתה שאת חמתו הוא שופך עליהם, אולי בגלל שהסכימו להתפנות מרצון. "אמרנו, אל תנדו אותם לאחר הפינוי", סיפר לייזר ארד. "אותנו השמיצו בציבור, נידו ודפקו".

אבל לא בגלל הדברים החשובים האלה הוא ביקש לדבר אתי. הוא פנה אלי משום שהוא וחבריו שומעים על ההטבות המופלגות שמבקשים לתת לחקלאים בגוש קטיף. הם כועסים. "בתחומי השיפוט של המועצות האזוריות אשכול ומרחבים בנגב יש כרגע כ-27 אלף דונם ששייכים למושבים הוותיקים, הדתיים, בגוש קטיף", אמר. "כאשר פינו אותנו מפתחת רפיח לקחו את הפרדסים שלנו ונתנו להם. חלק גדול מהשטחים האלה מעובדים על-ידי חוכרי משנה. יש להם בית בד לשמן מדברי (חוחובה) ומכסות מים נדיבות. עכשיו רוצים לתת להם עוד אלפי דונמים.

"למושב בני עצמונה יש 6,000 דונם שקיבל ועוד 2,000 דונם שסיפח לעצמו מתוך שטח אש של צה"ל. הוא עומד לקבל עוד אלפי דונמים של קיבוץ חולית שיתפרק. כאן, בעין-הבשור, אנחנו חיים על 30 דונם למשפחה. "לא ייתכן שחוק אחד יהיה לכל החקלאים בארץ, וחוק אחר לחקלאים מגוש קטיף".

אני מבולבל, אמרתי. קודם אמרת, "שדלו אותם", ועכשיו אתה אומר, "סרבו להם". "ברמה האנושית צריך להיות רך ככל האפשר", אמר, "אבל לא צריך להשתגע".