תפוח האדמה - כרטיס ביקור

תפוח האדמה (בשמו המדעי: סוֹלוֹנוֹם הַפְּקָעוֹת) הוא צמח מאכל עֶשְׂבּוֹנִי חד שנתי ממשפחת הַסּוֹלָנִיִּים. מוצאו של הצמח בְּרִכְסֵי הָרֵי הָאַנְדִּים בִּפְּרוֹ, בְּצִ'ילֶה וּבְבּוֹלִיבְיָה שֶׁבְּאָמֶרִיקָה הדרומית. הָאִינְדְּיָאנִים המקומיים השתמשו בו בעיקר לצורכי מאכל. במאה ה-16 הובאו תפוחי האדמה לִסְפָרַד וּלְאַנְגְּלִיָּה.

גידול תפוחי האדמה הפך למקור מזון מרכזי במדינות אֵירוֹפָּה מהמאה ה-18 ועד המאה ה-19. הגידול נכנס להיסטוריה של ארצות אלו בעקבות פגיעות קשות בחקלאות תפוחי האדמה בעקבות מחלת הַכִּמָּשׁוֹן – מחלת עלים קשה. המחלה גרמה לאובדן כל היבול וכתוצאה מכך גם לרעב בקנה מידה המוני. בְּאִירְלַנְד, שם תפוח האדמה היה המזון העיקרי של התושבים, תקפה מחלת הכִּמָּשׁוֹן במאה ה-19 וגרמה לרעב חמור, למותם של כמיליון תושבים ולהגירתם של מיליון וחצי אחרים לְאַרְצוֹת הַבְּרִית.

תפוח האדמה נחשב לאחד מגידולי הירק החשובים ביותר. בעולם מגדלים כ-12 אלף זנים של תפוחי אדמה. יש זַנִּים המיועדים למאכל בני אדם, יש המיועדים לתעשייה ויש המיועדים למאכל בעלי החיים. תפוח האדמה נאכל כשהוא מבושל, אפוי או מטוגן, ומשמש גם להכנת קמח ולזיקוק מַשְׁקָאוֹת כָּהֳלִיִּים.

לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הובאו תפוחי האדמה לראשונה על ידי פְּקִידֵי הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד בסוף המאה ה- 19 מֵאִיטַלְיָה וּמִצָּרְפַת. עם הזמן הפך תפוח האדמה להצלחה מְסַחְרֶרֶת בארץ, וכיום ניתן כבר למצוא בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶטִים זנים רבים של תפוחי אדמה.

אגב, על אף השמות הדומים, לתפוח האדמה אין כל קשר בוטני לתפוח האדמה המתוק, המכונה גם "בָּטָטָה" וגם לא ל"תפוח האדמה הַיְּרוּשַׁלְמִי".