למי טובה הפרטת בזק?

השווי של בזק בבורסה הוא 14.2 מיליארד שקלים. לפני חמש שנים היה שוויה כ-23 מיליארד שקלים. מאז התפוצצה בועת המניות של חברות התקשורת וגם "בזק" ניזוקה. הממשלה מציעה למכירה 30% מההון של "בזק" ומקווה לקבל תמורתו לפחות 4 מיליארד שקלים. שתי קבוצות משקיעים ניגשו למכרז והמרבה במחיר תזכה ב"בזק".

אלו העובדות היבשות. מאחוריהן מסתתרת השאלה: מה ייצא לנו, האזרחים, מכל סיפור ההפרטה הזה? מעט מאוד, אם בכלל ייצא לנו משהו חיובי. בעת גיבוש כללי המכרז, יכלה הממשלה להחליט למכור את "בזק" עם הפנים לצרכן. היא יכלה לקבוע שגרעין השליטה ב"בזק" יימכר לא לבעל הון שינקוב במחיר הכי גבוה אלא למי שיציע לכל משתמשי "בזק" סל שירותי טלפון הכי זול והכי נוח. למכרז מהסוג הזה, המבטא את טובת הלקוחות ולא את טובתה של קופת האוצר, קוראים הכלכלנים "מכרז של תחרות יופי". קבוצת משקיעים הניגשת אליו צריכה לשאת חן בעיני השופטים, המייצגים את האינטרס של כלל ציבור משתמשים. כלומר, של כולנו.

הפרטת חברה ממשלתית באמצעות מכרז על סל השירותים הזול ביותר מחוללת פלאים. היא מגדילה את רווחתו של הצרכן, מפחיתה את הכורח ברגולציה ובפיקוח, מזרזת פיתוח מוצרים חדשים ופותחת אופקים שלא חלמנו עליהם. כך, למשל, הופרט שירות הטלפון הבינלאומי בישראל. התוצאה: בזמן קצר הפכה ישראל מאחת המדינות שהכי יקר להתקשר מהן לחו"ל לאחת המדינות הכי זולות.

הממשלה ומשרד האוצר שכחו שלא הם הבעלים של "בזק". אנחנו, אזרחי ישראל, הבעלים של "בזק". המסים שלנו מימנו את הקמתה, את השקעותיה, את הפסדיה בעבר. המכרז על מניות "בזק" נעשה אומנם בשמנו, אבל בלי שהייתה לנו השפעה כלשהי עליו ועל תנאיו. הכל נקבע גבוה מעל ראשי האזרחים, בשפת הסתרים של תשקיפים בורסאים ותחשיבי ממון מורכבים.

למרות שכל אזרחי ישראל הם גם בעלי "בזק" וגם משתמשי "בזק", הם לא שותפו בהליך ההפרטה. הם היו סטטיסטים דוממים. איש לא שאל אותם איך הם רוצים למכור את "בזק" שלהם – לכל המרבה במחיר או לכל המוזיל את השירותים? לישראלים או לזרים? למי שיתחייבו להחזיק בחברה לפחות עשור, להשקיע בה ולפתוח אותה לתחרות – או למי שבאים אלינו לעשות סיבוב פיננסי, למשוך, למכור ולצאת?

הפוליטיקאים לחצו, הפקידים קבעו, בעלי ההון הגישו הצעות מחיר. היום ייפתחו המעטפות והאוצר שוב יחגוג. על מה בדיוק? "בזק" נמכרת לפי שיקולי רווח צרים ולא לפי השיקול הרחב של מה טוב לצרכן. היא מופרטת כשהיא מונופול ענק ממדים ולא כשהיא מפוצלת ליחידות תחרותיות. ההבדל העיקרי הוא שעד כה הייתה "בזק" מונופול ממשלתי כוחני, וממחר היא תהיה מונופול פרטי דורסני. פה ושם אומנם שונו כמה תקנות של רגולציה, לרעת הבלעדיות של "בזק", אך מדובר בקוסמטיקה.

הניסיון העולמי מלמד שמכירת מונופול ממשלתי לידיים פרטיות לא מבטיחה שיפור לצרכנים. לעתים קרובות קורה ההפך. אבל לנגד עיני הממשלה בהפרטת "בזק" לא עמדה טובת הצרכנים. עמד לנגד עיניה הצילום המבוים של השיק מקרטון על סכום של 4 מיליארדי שקלים, התמורה מההפרטה.