מה מסתתר מאחורי ה-DRM של אינטל?
מה המשמעות של הכרזתה של חברת אינטל על תמיכה במערכת ניהול זכויות יוצרים וב"מיחשוב אמין" בליבות הפנטיום בגירסאותיהם השונות? האם בעתיד לא נוכל לגשת למחשבים שלנו אם לא נשלם למיקרוסופט דמי מנוי?
לאחרונה הכריזה חברת אינטל על תמיכה ב-DRM בחומרה עבור שבב הפנטיום כפול הליבה ובערכת השבבים 945. המערכת יכולה לספק הגנה מקריאה או העתקת קבצים על ידי שימוש בטכניקות הצפנה שונות. טקטיקה זו היא חלק מהתוכנית המשותפת של אינטל יחד עם מיקרוסופט וענקי חומרה ותוכנה אחרים ליצור "מיחשוב אמין" (Trusted Computing).
מימוש החומרה לפי אינטל יתמוך במספר תקנים כגון:
- DTCP-IP - מערכת אבטחה אשר מאפשרת שימוש חופשי במידע ובתוכן בתוך רשת ביתית, אך חוסמת את השימוש בו במעבר החוצה מהרשת הביתית אל האינטרנט.
- DRM 10. טכנולוגיה לניהול זכויות יוצרים של מיקרוסופט הקרויה WMDRM-PD, בגירסה המיועדת למכשירים ניידים ו-WMDRM-ND - המיועדת לרשת ביתית. מערכת זו מאפשרת שימוש בתכנים רק לפי הוראות ספק התוכן. אם רכשתם תכנים משירות באינטרנט (בדומה ל-VOD), תוכלו לנגן תכנים אלה למשך זמן קבוע מראש או מספר פעמים מוגבל או רק על גבי הנגנים הניידים שלכם בלבד (ולא אלה של החברים שלכם).
- COPP (ראשי תיבות של CERTIFIED OUTPUT PROTECTION PROTOCOL) – טכנולוגיה המיועדת להבטיח שידור מוצפן לכל מסלול שידור המידע, באופן שימנע הקלטה או העתקה של תוכן ללא רשות.
- HDCP – הרחבה ל-DVI/HDMI, אשר מבטיחה שמסלול השידור בין מחשב או נגן לבין המסך שלו יהיו מוצפנים.
- Broadcasting flag של רשות התקשורת הפדרלית (FCC) לטלוויזיה הדיגיטלית. למעשה, אות המועבר בשידורים, שימנע בעתיד אפשרות להקליט במחשב או בציוד אחר, כגון PVR, תכנים שספק התוכן חסם.
- CGSM-A – דומה ל-broadcast flag, אך משודר בשידורים דיגיטלים (כגון בלויין או בכבלים). כאשר מכשיר מקליט רואה דגל זה הוא יצפין את ההקלטה באופן כזה שיעבוד רק על גבי אותו מכשיר שבו הוא הוקלט. לא ניתן יהיה לצרוב את התוכן, או להעבירו הלאה למכשיר או מחשב אחר.
מה זה DRM בכלל?
DRM או Digital Right Management היא טכנולוגיה לניהול זכויות יוצרים ומניעת העתקה של תכנים דיגיטליים מעבר לגבולות שנקבעו על ידי יוצרי המידע. הרעיון הוא שניתן לשלוט על אורך הזמן בו ניתן להשתמש ביצירה מסוימת, והיקף השימוש בו (האם יותר השימוש במחשב אחד בלבד, האם תותר השמעה אחת חינם והיתר - בתשלום וכו'). טכניקות הצפנה מונעות הפיכת הקובץ המוגן לקובץ רגיל וחופשי לשימוש.
במערכות ההפעלה כיום, DRM עלול להופיע כחלק מהדרייבר של המסך (ע"ע הכרזת ATI), כפילטר גישה (כגון ה-DRM המשולב בתוכנת iTunes), בתכנים שונים ומשונים וכו'. שילובה של טכנולוגיה זו לתוך החלקים הבסיסיים ביותר של המחשב על ידי אינטל, תאפשר בשליטה במידע זה ברמת הכתיבה והקריאה מהדיסק.
לדוגמה, תוכנת ה-iTunes מתקינה במחשב תוכנית מיוחדת (Service), אשר מסוגלת לפענח ולהשמיע את הקבצים שהורדו באמצעות השירות אך ורק על גבי אותו המחשב. דוגמה נוספת היא תוכנת Media Center Edition (בקיצור, MCE) של מיקרוסופט, אשר מקליטה את תכניה מהטלוויזיה. טכנולוגיית ה-DRM המשולבת בתוכנה אמורה למנוע העתקת תכנים שהוקלטו מהטלוויזיה ממחשב למחשב.
עם זאת, בינתיים צמחה תעשיה שלמה של תוכנות שאמורות לעקוף את הטכנולוגיה, והמשמעות היא ששתקן DVR-MS איננו מוגן כראוי. ניתן לקרוא על כך בקישור הבא.
חשוב לציין שהצגת תכנים מוצפנים ב-DRM במחשב צורכת כ-20% יותר זמן או יכולת עיבוד CPU, כל עוד יכולות ה-DRM אינן נתמכות בחומרה. זו גם אחת הסיבות שאינטל תומכת בטכנולוגיה. מן הסתם, בעתיד יספרו לנו שניגון תכנים מוגנים על ידי מעבד שתומך ב-DRM הוא יעיל יותר.
מה זה "מיחשוב אמין" (Trusted Computing)?
מדובר בקונסורציום של חברות, בהן אינטל ומיקרוסופט, שרוצות ליצור מצב שבו יש מצב של הפרדה בין מידע "בטוח" (אדום) ותוכניות שיודעות לטפל בו, לבין מידע לא בטוח (שחור) אשר כל תוכנה תוכל לטפל בו. על ידי הצבת הגבלות לגבי מי יוכל לטפל בכל סוג מידע, ניתן למנוע זליגה של מידע "אדום" דרך תוכנות או ערוצי תקשורת "שחורים", כלומר - לא מוגנים.
כדי לבצע זאת, יש צורך להוסיף חומרה המפענחת קבצים אלה וכן תוספת למערכת ההפעלה אשר מבצעת הצפנה ופיענוח עוד לפני שהמידע כלל מגיע למערכת ההפעלה.
הצד האחר של ה-DRM
למרות המילים היפות, ה-DRM משמש גם לצורך מניעת העתקה של תכנים הנקנים מחנויות מקוונות כמו iTunes ואתרים המוכרים סרטים להורדה - כפתרון מאובטח של וידאו על פי דרישה (VOD), הן לנגני מוזיקה ניידים ונגני וידאו ניידים. תוכנות של מספר יצרנים גדולים, בהם מיקרוסופט ו-Creative, יודעות לפתוח קבצים מוגני DRM ולנגן אותם.
בתחום העסקי, ה-DRM משמש לצורך הגנה על מסמכים פרטיים שמכילים מידע עיסקי או רפואי מפני דליפת המידע על ידי וירוסים או סוסים טרויאנים. מיקרוסופט משווקת שרת DRM אשר מתפקד כתוכנה לניהול מדיניות, ותוכנת DRM CLIENT על מחשב הקצה. מיקרוסופט מתכננת את הכנסת מושג המיחשוב האמין במלואו כחלק ממערכת ההפעלה הבאה, "לונגהורן", שצפויה להגיע בסוף 2006 או תחילת 2007.
ל-DRM יש גם השלכות עסקיות נוספות שאינן בהכרח לטובת הצרכן. למשל, מסמכים של WORD אשר יוגנו על ידי DRM יהיו מוגנים מפני עריכה באמצעות תוכנות קוד פתוח כמו "אופן אופיס". כלומר, הטכנולוגיה תסייע למנוע דליפה של מידע עסקי לגורמים לא מורשים אך עלולה להגביל את התחרות, ובוודאי תקשה על חברות לדרוש מיצרני תוכנה להוריד מחירים, מאחר והן יהיו כבולות לתוכנות שהן מפיצות.
לא נשלם - לא נוכל להשתמש במחשב
השלכה נוספת: מיקרוסופט עשויה לעבור להשכרת תוכנות בדמי מנוי חודשיים. אם לא נשלם, המידע שעל גבי המחשב לא יהיה נגיש, גם אם ננסה לקרוא אותו ממחשב אחר, בשל תכונות ההצפנה של DRM. מתנגדי הטכנולוגיה הזו מוסיפים עוד נימוקים רבים נגדה, בשל האפשרות לשימוש לרעה במנגנון.
גם יצרני ה-PMP (נגני המדיה הקטנים) מאמצים תמיכה ב-DRM כדי לאפשר לספקי התוכן, אינטרנט, טלפוניה וחברות הכבלים לעבוד איתם. הדבר יאפשר רכישה של תכנים איכותיים לצרכן שמוכן לשלם עבורם.
עם זאת, נושא התמיכה בווידאו על פי דרישה (VOD) יידחה, על ידי ספקי התכנים, כל עוד לא יובטח להם שלא ניתן להעתיק את היצירות שיוצעו להורדה. מצב זה לא צפוי להשתנות, כל עוד פרנסתם של ספקי התכנים מתבססת על כך שתוכן דיגיטלי לא יועתק ויופץ בקלות, במיוחד ברשתות P2P (ביטורנט ואימיול).
ערוץ HBO הוא אחד המובילים בשידורי סרטים ותכנים מקוריים בטלויזיה האמריקנית. הערוץ הוסיף לאחרונה CGSM-A לשידוריו ויישם את ה-broadcast flag בשידוריו, בעיקר עבור סרטים לפי דרישה (VIDEO ON DEMAND), על מנת למנוע הקלטה של שידורים אלה ולאפשר צפייה בהם רק בזמן השידור.
מגבלות נוקשות מדי יפגעו בבעלי התכנים
ככל שיתפתח נושא ה-DRM, מכשירים המנגנים DRM יסרבו לנגן מדיה שלא נקנתה ולהפך, יווצר מצב שבו אם יש ברשותכם מכשיר "רגיל", הוא לא ידע לנגן תכני VOD DRM. כבר היום ניתן לראות זאת בנגנים של CREATIVE אל מול ARCHOS בשירות טעינת הסרטים של מיקרוסופט.
הנה האבסורד: בעוד יצרני החומרה נעתרים לדרישות של תאגידי הבידור ומשלבים תמיכה ב-DRM בנגנים הניידים שהם מפיצים, ובלעדיהם לא נוכל לצפות בתכנים, הטכנולוגיה תהיה אטרקטיבית באמת רק כאשר היא תתמוך ביכולות שיתוף תוכן והפצה - ממכשיר למכשיר ובאמצעות האינטרנט. בהקשר זה, מחשב קולנוע ביתי (HTPC) הוא פתרון עדיף. ככל שספקי התכנים יציבו מגבלות נוקשות יותר, קיים סיכוי שהמשתמשים יעדיפו את יכולות השיתוף וההפצה החופשית על פני הטכנולוגיה המוגבלת שהם ישווקו.
שימוש גורף ב-DRM, על ידי תמיכתו בכל פלטפורמות החומרה מכרטיסים שמאפשרים הקלטה של טלוויזיה, כרטיסי מסך של מחשב, תוכנות, נגנים ניידים וכמובן המחשב האישי - יאפשרו יצירת מחסום כולל אשר יגרום לקושי רב לצפות ולהפיץ תכנים מוגנים לאנשים שלא היו אמורים להפיץ אותם. בד בבד, הפצה של תכנים מוגנים איכותיים וזולים עם מגבלות לא נוקשות מדי, עשויים לשכנע את הצרכנים שלא שווה להם להתעסק עם העתקות ופשוט ירכוש את התכנים באופן חוקי.
קישורים נוספים בנושא זה:
המאמר נכתב על ידי עדי לב ו-עפר לאור, אתר האודיו והקולנוע הביתי hometheater.co.il
לפנייה לכתב/ת 
