אלטרנטיבה על קצה המזלג

אחד אחרי השני הם נוחתים אצלנו במגירה. שוק מוזיקת המיינסטרים הישראלי נמצא אולי במשבר מתמשך, אבל בסצינה האלטרנטיבית הפריחה עצומה, גם בכמות וגם באיכות. עלותם הנמוכה של האולפנים הביתים מאפשרת כמעט לכל מי שמוכן להשקיע מעט כסף להקליט אלבום באופן חופשי.

יותר ויותר אמנים בוחרים להקליט באנגלית, אולי בשאיפה לקפוץ אל מעבר לים, ואולי בגלל שזו המוזיקה שעליהם גדלו. בכל מקרה, הכתבה הבאה לא מתיימרת להציג את כולם, או אפילו את הבולטים שבהם - אלא פשוט לחשוף כמה מההרכבים והאמנים שהוציאו בחודשים האחרונים דיסקים מעניינים, באנגלית. שווה לנסות. 

שם: רן יורגנסון

שם האלבום: In Time

מה הסיפור? רן יורגנסון היה המתופף של להקת אינפקציה במשך חמש שנים וגם הקליט איתה את הדיסק הראשון. הוריו הגיעו משבדיה הרחוקה, אך הוא נולד בארץ. את אינפקציה החליט לעזוב כי חשק לנסוע לניו-יורק כדי להרחיב את אופקיו המוזיקליים ולעסוק במלאכת הקודש בעיר הגדולה. לאחר חצי שנה שב לארץ והחל לעבוד על מוזיקה מקורית משלו. עד לא מזמן כתב יורגנסון רק מוזיקה אינסטרומנטלית, אך באלבום החדש הוא גם שר ומנגן על רוב הכלים. מלבד רן, באלבום משתתפים גם אחיו עמית, וירון שראל מאינפקציה.

שאיפות: יורגנסון מכוון את עצמו לשוק האירופי, ובקרוב הוא ייסע ללונדון לנסות את מזלו. בנתיים, הוא בשלבי הקמת הרכב שילווה אותו בהופעות חיות.

מושפע מ: יורגנסון גדל על מוזיקת מטאל ואייטיז. "אני מושפע מהמון סוגים שונים של מוזיקה", הוא אומר, "החל במוזיקה קלאסית וכלה בדת' מטאל".

דבר המבקר: מסע בהיסטוריה של הרוק והמטאל, עם איזכורים, ציטוטים והשפעות מכל כיוון אפשרי, כולל אפילו נגיעות של פרוג ואלקטרו. האווירה הקודרת נשמעת מאוד לא מכאן, ומצליחה לייצר נוכחות משמעותית (גבע קרא עוז). 

מעבר לפינה: את הדיסק החדש של יורגנסון אפשר להשיג בחנויות טאוור רקורדס, צליל והאוזן השלישית. בנוסף, אפשר להוריד שני קטעים מהאלבום באתר הרשמי שלו.

*****

שם: עומרי לוי

שם האלבום: Swim

מה הסיפור? עומרי לוי (29) הוא מנהל הלייבל "Basement". הלייבל החל בתור פלטפורמה ללייבל הירושלמי Fact Records, והיום פועל כלייבל המזוהה עם מוזיקה אלטרנטיבית, ובו יצא גם אלבומו של לוי. הסיפור המעניין ביותר באלבום הוא דרך הכנתו. בשלב המיקסים הסופי נעזר לוי בבחור יהודי מאוקלוהומה בשם ג'סי כהן. רק שלוי מעולם לא פגש את כהן. הם נפגשו באינטרנט, תפסו ראש משותף, ואת הטאצ' אפים האחרונים באלבום עשו כל אחד מביתו בתוך הרשת הרחבה. זהו אלבומו השני של לוי. האלבום הראשון “Safe Inside” יצא לפני שנה וחצי. לוי שר ומנגן על כל הכלים באלבום.

השפעות: דפש מוד, הקיור, בדלי דרואון בוי, נו טוויסט.

שאיפות: "כמנהל לייבל, למדתי כמה דברים בתחום השיווקי", אומר לוי, "לכן החלטתי לתת בחינם, ואפשר להוריד את כל האלבום באתר האינטרנט של הלייבל.  כשיש לך את הרשת הכל הרבה יותר פתוח ואתה באמת יכול להגיע לכל מקום בעולם. קיבלתי תגובות על האלבום מברזיל וגם נרשמו כמה מכירות בשבדיה". בסופו של דבר, לוי פשוט רוצה להמשיך להנות מהעשייה, להתקדם לכיוונים של הפקה ולעבודה משותפת עם אמנים אחרים. אולי בשלב מאוחר יותר, גם ייסע לנסות את מזלו מעבר לים

דבר המבקר: ללוי אין קול גדול במיוחד, אבל יש לו מספיר כשרון ויצירתיות כדי לחפות על כך. למרות דלות מסויימת בסאונד, יש באלבום מספיק רעיונות מעניינים ורגעים מרגשים כדי להפוך אותו לכרטיס ביקור ראוי בהחלט (גבע קרא עוז). 

מעבר לפינה: מלבד אתר האינטרנט של לוי, אפשר למצוא את האלבום באוזן השלישית, וב"באלאנס" בבית המוזיקה בירושלים. הופעתו הקרובה תתקיים בבית המוזיקה בירושלים ב-18 באוגוסט.

*****

שם: דביר סילברסטון

שם האלבום: Happy As Ever

מעט על האמן: גילוי נאות. דביר סילברסטון (זילברשטיין) הוא חלק אינטגרלי ממערכת ynet. זהו אלבומו הראשון של דביר (33). לעסקי המוזיקה הוא נכנס אחרי שירותו הצבאי, ניגן מעט עם הרכבים שונים אך מיד פנה ללימודי משפטים. בעת עבודתו כעורך-דין התחבר דביר לעמוס רוזנר, שאיתו הקליט את האלבום. רוזנר ניגן והפיק באולפנו הביתי, דביר כתב את החומרים ושר. האלבום יצא בלייבל "פוך". 

השפעות: אליוט סמית', פרנק בלאק, בק.

דבר המבקר: הרבה עדינות מלטפת את האוזניים, הלחנים מרגשים והטקסטים שומרים על רמה גבוהה. לסילברסטון אין קול יוצא דופן וההפקה מאוד צנועה, מה שהופך את התוצר הסופי למיועד לשמיעה אינטימית מאוד (גבע קרא עוז).

מעבר לפינה: ניתן להשיג את האלבום במספר חנויות דיסקים בת"א ובאיזור הצפון. בימים אלו, סילברסטון מתכנן כמה הופעות, ובנתיים אפשר להאזין לכל האלבום באתר הרשמי.

*****

שם: ליידי מקבת'

האלבום: Not To Write Home About

מה הסיפור? הזיכרונות של להקת ליידי מקבת' קיימים עוד מתקופת בית ספר תיכון. הלהקה היא אחד מהאייקונים הוותיקים בסצינה האלטרנטיבית הישראלית, היא קיימת כבר 9 שנים, ולפני שבועיים שיחררה את האלבום השני שלה. חברי הלהקה: עומר הרשמן - גיטרה, אסף שני – שירה, רן יעקובוביץ' - תופים, עידו לדרמן – בס. לאחר שהקליטו את אלבומם הראשון "Roads We Take" נסעו חברי הלהקה, לפני הצטרפותו של לדרמן, לניו-יורק הגדולה כדי "להרגיש איך זה שם". בתפוח הגדול הם פגשו את המוזיקאית הגר בן-ארי, שתפסה את עמדת הבסיסטית בהופעות. "לא הפצצנו מועדונים בניו יורק", מודה הרשמן, "אבל זו בהחלט הייתה הצלחה מהבחינה האישית. עשינו הכל בעצמנו, ולמדנו מטעויות". על הדיסק החדש עבדו חברי הלהקה במשך שנתיים, ובימים אלה הם מתחילים בסבב הופעות.

השפעות: אי אפשר שלא לשמוע את ההשפעה הישירה שספגה הלהקה מסיאטל של שנות ה-90 או במילה אחת – גראנג'. "האלבום הראשון שלנו היה ממש בקו הגראנג'", אומר הרשמן, "אבל באלבום החדש הכיוונים משתנים, הדגש הוא יותר על המלודיות ועל כתיבת השירים".

שאיפות: על פי הרשמן, זו הפעם הראשונה שהלהקה מקפידה לנסות ולקדם את עצמה. בימים אלה חברי הלהקה שולחים הקלטות לחברות תקליטים בחו"ל, כדי לנסות ולהשיג את חוזה החלומות. "אנחנו רוצים שיהיה לנו גב כלכלי כדי שנוכל להופיע בכל העולם", הוא אומר.

דבר המבקר: אין שום דבר חדשני או מקורי במיוחד במוזיקה של הלהקה, אבל הגרסה שלה לרוק-מטאל-גראנג' מקצועית ומקצוענית. רמת הנגינה סבירה בהחלט, ויש לא מעט רגעים מלאי כוח ועוצמה (גבע קרא עוז).

מעבר לפינה:  הפצתו של הדיסק החדש עדיין מצומצמת, אך אפשר למצוא עותקים בחנויות כמו "האוזן השלישית" ו"קצת אחרת" בת"א. היום (ו') אחר הצהריים, יופיעו הליידי'ס במועדון ה"אום ביץ'" על חוף הים בהרצליה – הכניסה חינם. וב-13 באוגוסט הם יופיעו יחד עם להקת "Onion God", ב"היינקן הבימה קלאב" בת"א. לאתר הלהקה. 

*****

שם: The Pit That Became A Tower

שם האלבום: Behold! The Unseen

מה הסיפור? The Pit That Beacme A Tower זהו הרכב משפחתי בעל הרבה מוצאות ושורשים. השתדלו לעקוב. אדם רוזנפלד, ישראלי שגדל בארה"ב, כותב את השירים, שר ומנגן על גיטרה. אישתו, בת'אני רוזנפלד, היא הבאסיסטית בלהקה והיא אמריקאית שגלדה בבלגיה. הקלידנית בלהקה היא אחותה של בת'אני ושמה אסתר ריידינגס, והמתופף, יואל הילסדן הוא קנדי שגדל בארץ. ההרכב החל כפרוייקט אישי של רוזנפלד בשנת 2000 ואחר כך התגלגל ללהקה שלמה. הלהקה הקליטה בשנה האחרונה הרבה חומר, ולכן החלק השני של האלבום שתוכנן ככפול ייצא בספטמבר. גם רוזנפלד מחזיק בלייבל עצמאי בשם “Men Of Israel”, שבו יצא האלבום.

השפעות: הכתיבה נעשת בעיקר ע"י רוזנפלד שמאוד מושפע מקלאסיקות כגון: בוב דילן, ניל יאנג וסטיב מילר. מצד שני, שורשיו גם נעוצים במוזיקת האינדי ואמנים כמו דינוזאור ג'וניור, פייבמנט וגיידד ביי ווייסס.

שאיפות: רוזנפלד רוצה ליצור שוק בארץ שייקדם את מוסיקת האינדי. "אני באמת רוצה שאנשים יוכלו להתקיים מזה", הוא אומר, "גם אמנים וגם לייבלים שונים".

דבר המבקר: שילוב מוצלח מאוד בין ז'אנרים שונים מתחום הרוק, שיאפשר לכל חובב אינדי למצוא קטעים שחביבים עליו. בעיקר בולטות הגיטרות המחוספסות שמשרות אווירה פרועה. שיר הנושא של האלבום הוא אחד הטובים ששמעתי באחרונה (גבע קרא עוז).

מעבר לפינה: את האלבום אפשר למצוא בכמה חנויות בת"א ובירושלים, והפצה רחבה יותר תחל בזמן הקרוב. הלהקה מופיעה באופן עקבי פעם או פעמיים בחודש, אך כרגע אין תאריך קרוב.  אתם מוזמנים לשוטט באתר הלהקה.

*****

והנה עוד כמה שמות וקישורים ללהקות וזמרים אלטרנטיביים מומלצים My Second Surprise, The Johnsons, Aftershock, Amit Erez, The Flying Baby, Useless ID, Betzefer, Man Alive, Eternal Gray, Tamar Eisenman, Mad Bliss, CrossFire, ED, Behind The Sun, Leela

יש לכם עוד שמות? שלחו המלצות בתגובות.