שתף קטע נבחר

פצע בלב ארץ המכתשים

במרכז מכתש רמון, במקום בו צפויה לקום אטרקציה תיירותית ולהוביל מטיילים בנכס הגיאולוגי הלאומי, עומדת להתחיל חציבה חדשה. "אל תתייאש, בוא למכתש" קוראים מנהיגי המאבק, איך אפשר שלא

זה כמה שבועות שמסתובב ברשת מסמך קריאה לעזרה של 'ועד התושבים לשימור מצפה רמון'. הועד מספר כי בימים אלו ממש עומדת להתחיל חציבה חדשה של חרסית אדומה בלב מכתש רמון. "חסין אש", כך נקרא המאבק הסביבתי החדש של תושבי מצפה - על שם החברה המייצרת מחומרי הגלם רעפים אדומים. כל מי שמתעניין בנושאי שמירת טבע, כבר נתקל בקריאה לעצור את החציבה המתוכננת, ובחרוז שבראשה "אל תתייאש, בוא למכתש". באתי.

 

רוחניות מוחשית

 

בצהרי יום חול מלא מגרש החנייה של מרכז המבקרים של מצפה רמון כמעט

 עד אפס מקום. האמת היא שלמרות שמדבר, לא נורא חם ברום של 900 מטר מעל פני הים. רבים מהתיירים במסעדה הסמוכה למרכז המבקרים בוחרים לשבת בחוץ, על המרפסת הצופה אל הנוף עוצר הנשימה. לפחות מבחינה תיירותית, משהו טוב קורה במצפה רמון בשנים האחרונות. לפני שנים אחדות עוד דיברו על עיירת רפאים שרבות מדירותיה נטושות, והנה הולכת ופורחת כאן קהילה שחלק ניכר מחבריה מתפרנס מתיירות המדבר. השלטים בכביש המוביל, כמו גם העלונים בכניסה למרכז המבקרים, מעידים על כך שמלבד כביש לאילת ניתן למצוא כאן הכל מכל וכל: טיולי ג'יפים ובאגי ואופניים להשכרה וסנפלינג, וחדרי אירוח ואירוח בדואי וחוות בודדים ורוחניות מדבר מכאן ועד להודעה חדשה, גבינות עזים וארומה ותראפיה ושמנים וסבונים ומה לא.

 

איתי ענר, ממובילי המאבק, שגם מוביל אותי בשבילי המכתש, מספר כי בראשית שנות ה-90 היו פה שתי משפחות עם עסקי תיירות, היום 10-15 אחוז מתושבי העיירה מתפרנסים מתיירות. הוא, אגב, מ"שומרי הגן", אחת החבורות היותר מעניינות בסביבה.

 

מכתש עלי

 

אין מכתשים במקומות אחרים בעולם. יש אמנם מקומות שפגעו בהם מטאורים, וגם כמה וכמה לועות של הרי געש, אך מכתשים כמו שלנו אין על פני האדמה. מותר להפנים: תופעת המכתשים היא תופעה גיאולוגית ייחודית לאיזור שלנו. זאת אחת הסיבות שהביאו בקיץ 1994 את ממשלת ישראל להחלטה לפיה האיזור יהיה פארק גיאולוגי לאומי: "באיזור המכתשים בנגב - מכתש רמון, המכתש הגדול, המכתש הקטן ושני מכתשי עריף - גלומים ערכי טבע ייחודיים בקנה-מידה לאומי ובינלאומי, המחייבים נקיטת אמצעים מיוחדים לשימור מצבם הטבעי, מניעת פגיעה בהם, תכנונם ופיתוחם כאתרי טבע ותיירות". עשור לאחר החלטת הממשלה ואישרורה על ידי ועדת מנכ"לים, יוצא השד מן הבקבוק: עדיין מסתובבים פה כל מיני טיפוסים בורסאיים עם רשיונות לקחת מפה חומר. למשל אחד, נתן דיאמנט, שחסין אש משלמת לו רק 734 אלף שקל בשנה בשביל זה. מנכ"ל.

 

אנחנו עולים על רכב השטח האימתני של ענר ויורדים אל תוך החום הגדול. הכביש יורד אל תוך בור אדירים שאורכו 40 קילומטר, רוחבו מגיע ל-9 קילומטרים. צורתו צורת לב. אמנם לא כל המכתש הוא שמורת טבע אחת רציפה, אך עדיין מדובר בשמורה הגדולה בישראל. באתר רשות הטבע והגנים מסבירים כי מכתש רמון הוא גן עדן להבנת תהליכים גיאולוגיים, גם למי שאינו מקצוען בתחום זה. תהליכי הסחיפה שהסירו את השכבות העליונות של קמר רמון, מוסבר שם, חדרו עמוק אל לב האדמה וקרעו אשנב המאפשר הצצה לעומק שכבות הסלע.

 

סירות במדבר

 

גם עבודות החציבה שנעשו פה בעבר מאפשרת הצצה לעומק שכבות הסלע. לפני הפנייה לחניון בארות, פונה דרך עפר שמאלה לארץ המחצבות של מכתש רמון. סימן הדרך ברור מאוד: מצבת אבן אדומה עליה נחקק: "חברת חרסית וחול זך, מפעל רמון". על פי התכנון של הקרן לשיקום מחצבות תהפוך הדרך ל'דרך צבעי הרמון'. מסלול עם אטרקציות, סולמות חבלים, וגם מים. את בריכות מי התהום שעלו כאן עקב חציבות העבר, סתמו לפני כשנתיים למרות מחאת התושבים שאהבו לבוא ולטבול בהן. עכשיו מתכננים לפתוח אותן מחדש ולשים כמה סירות.

 

הנוף - צהוב, השביל העפר - אדום (איש לא צבע אותו, זה צבעו הטבעי), ולי רק עולה בראש "גגות הרעפים של גבעתיים, הניבטים מבעד חלוני". שלום לך ארץ נהדרת, אם לא אכפת לך נמכור את היפים ברגבייך. במקום להביא את העולם לפה, נביא את הפה אל העולם. אחרי איזה קילומטר, שני קוליסים עולים ימינה, על גבעה שקליפתה אבן לבנה, אך קרביה השפוכים כבר פה ושם, סלע רך ואדום המתפורר בידיים. אפשר לחשוב מה הולכים לעשות פה, כולה מה? מאה דונם. איתי מוטרד מעצם העניין. מאז החלטת הממשלה ההיא לא חצבו פה כלום והנה כל עניין השימור - עורבא פרח. יעבדו הבולדוזרים שאמורים לשקם, וליד ימשיכו לחצוב, לפצוע את הלב החם והגדול הזה.

 

שמים קו

 

מישהו דאג לחסום לאחרונה את הדרך הממשיכה עד ללב השמורה בואך עין סהרונים, והיא אינה עבירה לרכב פרטי. אנחנו ממשיכים לכיוון המפעל הנטוש שמראש המצוק במצפה רמון נראה בבירור ככתם מרובע ומכוער בלב היופי. אני זוכה לראות לראשונה את נפלאות רכב השטח וגם מצוקים מעשה ידי אדם שהחציבה הותירה פה. פסים פסים של שכבות חול בצבעים שונים, ירוק וסגול ואדום וכל גוני החום-צהוב-לבן, יפים כמו מרמלדה. אחר כך אנחנו עוצרים מול נקיק יפהפה שחצוב בסלע ממש ליד המפעל. אני לא יכול להתאפק ומצלם מדרון חלקלק. בתחתית הנקיק מרמלדה אשלים, רק המים חסרים, אם כי על פי הפראים, חמורי הבר שבורחים מפנינו כאילו היינו ציידים, משהו לשתות בטח יש. אז גם באה ההפתעה של היום.

 

איתי חושב שהטנדר הלבן ממול הוא של מטיילים. לי הוא נראה ממלכתי מדי בשביל זה, כשיושביו יוצאים ממנו ומתחילים להסתובב לידו בתזזית של מישהו שמחפש נ.צ. מדוייק, גם הוא חושב כמוני. אנחנו נוסעים לעברם, ומגלים שברכב פקח של רשות הטבע והגנים המשמש כבייביסיטר צמוד לצמד עובדי חברת חשמל שתוקעים עמודים לסימון קו המתח הגבוה שהם רוצים להעביר פה. עבור מי שלא עוקב: זה היה מאבק השימור הקודם במכתש רמון, שחשבנו שהסתיים בניצחון ירוק.

 

זה טבעם של נצחונות במאבקי שימור. הם זמניים. אם הפסדת - הרסו, אם נצחת - השימור הוא לעת עתה בלבד. הויקטור עם ה-GPS אומר שזה יקח עשר שנים, אבל עמודי הענק יעמדו. לא ברור מי מחליט במדינה הזו, השר או האיש עם ה-GPS. חמש דקות נסיעת שטח ואנחנו בעולם שכולו טוב בחאן בארות - מאהל בדואי של הרשות. התה בדואי, התיירת גרמנייה, והרוח המדברית נעימה כהרגלה.

 

עולים לקפה אחרון על המצוק, ובדרך עוברים באיזור התעשייה שהפך לאיזור מסחר ותיירות מלבלב, ובהאנגר אדמה שבו. תצפית טובה לקפה אחרון יש משני צדי הכביש היורד למכתש: מימין - בבית הקפה הסמוך למרכז המבקרים, ומשמאל - במסעדה הנבטית - קיר אחד שחוסם עבור הגזייה את הרוח המאוד חזקה שנושבת כאן לעת ערב מכיוון מישור הרוחות. רק כאן מבשר איתי בדרך אגב, את הבשורה המרגיזה באמת: הולכים לבנות לי בית מלון על פינת הקפה. והמדהים מכל: לא היזם הוא זה שדוחף את הבנייה על המצוק - אלא מנהל מקרעי ישראל. מישהו סיפר להם שמדינת ישראל הגישה את ארץ המכתשים כמועמדת להכללה ברשימה החשובה של אתרי המורשת העולמית?

 

מאבק חסין אש תופס אחיזה ברשת. בנוסף לעצומה המקוונת עובר בדואר

 האלקטרוני גם קובץ עם המסמך הנ"ל של ועד התושבים שחבר במאבק לחברה להגנת הטבע. יש שם מספר טלפון של בית ספר שדה הר הנגב, וגם כתובת האי-מייל היא באתר של החברה. אם מותר להעיר: לא טוב לפרסם מספר של טלפון שרוב הזמן לא עונה בו אפילו לא משיבון. זו אולי הדרך לעשות דברים במדבר, אבל ההחלטה על עתיד המכתש - מונחת לפתחה של ירושלים.

 

  • שווה לדעת: החברה להגנת הטבע מקיימת מעת לעת סיורים להכרת האזור. ב- 12 באוגוסט בלילה, צפוי להתרחש מטר מטאורים, ובמצפה רמון עורכים אירוע אסטרונומי. במהלך היום (שישי) יערכו סיורים במכתש ללא תשלום. פרטים והרשמה: 6595577 - 08. בסוף ספטמבר יתקיים פסטיבל ארץ המכתשים. לפרטים: 6588615 - 08.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בקרוב יתחילו לחצוב, לפצוע את הלב החם והגדול הזה
צילום: גילי סופר
מומלצים