שא-נור: השקט שלפני הסערה
יום שישי בשא-נור, מעוז ההתנגדות אולי החזק ביותר לפינוי, ודווקא השקט הוא שבולט. כשברקע נשמעת תפילת המואזין מתכוננים עשרות התושבים החדשים - באוהלים - לקבל את השבת. ברקע ממשיכים התושבים לאגור מזון במחסנים גדולים לקראת "יום הפקודה" וגם מחפשים גננת לשנה הבאה. כתבת ynet העבירה שבת במחיצת המתנגדים לפינוי
בלוחות המודעות בשא-נור מחפשים בדחיפות גננות לשנה הבאה. במעוז ההתנגדות לפינוי בצפון השומרון, שקט, אפילו שקט מדי. אבל שלא תטעו: בהתנחלות ממשיכים לאגור מזון במחסנים גדולים לקראת המאבק הצפוי במקום.
16 יום לפינוי וזמן קצר לפני החלת הצו על צפון השומרון, משפחות רבות הגיעו והתנחלו במקום, כדי להתייצב ביום פקודה. רובן מרחבי יהודה ושומרון, אך גם מתוך הקו הירוק. לא מפריע להן לישון בחום הלוהט ובתנאים קשים עם ילדים קטנים באוהל. כתבת ynet הצטרפה אליהן לסוף שבוע.
יום שישי, 18:00 – שעה לפני כניסת השבת. בכניסה הוצבה מפה לתושבים החדשים הרבים שמסבירה כיצד להגיע לאתרים השונים בתוך היישוב. גברים ונשים כאחד מתארגנים בהכנות אחרונות לקראת כניסת השבת. מכוניות נכנסו פנימה לתוך ההתנחלות ופורקות ציוד רב להכנה לקראת השבת.
ישנם כאלה שהגיעו לעשות את השבת בשא-נור כהזדהות ותמיכה בתושבים וזמן קצר לפני כניסת השבת הם מקימים אוהל על פיסת השטח שעוד נשארה בין האוהלים. הנשים עסוקות בשטיפת כלים אחרונה והנערים מסייעים בניקיונות האוהלים.
19:35– תפילת ערבית ודרשה על ההתנתקות. ברקע נשמע המואזין, והחיילים שהגיעו רק לאחרונה לאזור מפטרלים מסביב. קולות של תפילה מהדהדים ברחבי שא-נור – תפילת השבת החלה. השבת נכנסה. אט אט מתקבצים בבית הכנסת ביישוב עשרות משפחות ובית הכנסת סובל מ"פיצוץ אוכלוסין".
מדובר בבית כנסת קטן שלא רגיל להכיל בתוכו את עשרות האורחים. בגלל כמות המתפללים הגדולה הוקמה עזרת הנשים מחוץ לבית הכנסת – וילונות לבנים גדולים נתלו ליד הבניין ומפרידים בין הגברים שמתפללים בבית הכנסת לבין הנשים שעומדות בחוץ, חלקן מתפללות, חלקן משוחחות וחלקן עסוקות במרדף אחרי ילדיהן.
כל התושבים הגיעו לבית הכנסת עם בגדי השבת, חלקם נושאים נשק. את בגדי יום החול הכתומים השאירו בבית. כולם התייצבו בחולצות לבנות כשמדי פעם מבצבץ צמיד כתום שמזכיר את המאבק. על פרוכת ארון הקודש נכתב "השם לא ינטוש עמו ונחלתו לא יעזוב", והקולות שבוקעים מבית הכנסת הם קולות של תפילה, אופטימית משהו.
לפתע, באמצע התפילה פוסעים שישה חיילים דתיים לעבר בית הכנסת כשהם מזיעים כאילו הגיעו אחרי מבצע. הם מתקבלים בשמחה ונבלעים בתוך ההמון ומתפלים. הרב קטע את התפילה בדרשה. הוא מדבר על תקופת בין המצרים – י"ז בתמוז לט' באב ומתייחס כמובן לנושא ההתנתקות. אך את הדברים שהוא אומר קשה לשמוע כיוון שהילדים מתרוצצים בחוץ ומשחקים והנשים מתרוצצות אחריהם.
את התפילה מסיימים התושבים בריקודים וגם לאחריה נשארו הנוכחים עוד זמן רב לדבר איש עם רעהו. לאחר מכן הם פורשים איש לדירתו, לקרוואן שלו או לאוהל שלו, שם הם אוכלים את סעודות השבת. שירת "שלום עליכם" ו"אשת חיל" נשמעת מהאוהלים. התושבים הולכים לישון, והחיילים ממשיכים לפטרל ללא הפסקה.
שבת, 8 בבוקר – תפילת שחרית. בניגוד לתפילת ערב שבת, בבוקר ישנן קצת פחות נשים בבית הכנסת. הגברים עטופים בטליתות והנשים בחוץ מנסות לתפוס כל חלקת צל שיש כדי לנסות ולהימלט מן השמש. חלק מהנשים ביישוב בחרו ללכת עם ילדיהם הקטנים לגן המשחקים, חלקן מכין את השולחן לארוחת הצהריים. במשך למעלה משעתיים נמשכה התפילה שגם בה שרו ורקדו, ובסופה היה מי שבחר להישאר לשיעור תורה.
בצהריים הצטרפה כתבת ynet לארוחה בקרוואן של אחת המשפחות. למקום הגיעה משפחה נוספת מההתנחלות ואורחים "שהגיעו לחזק". נראה שאי אפשר להתעלם מנושא ההתנתקות, אבל במהלך הארוחה מתפתח וויכוח דווקא בנושא דתיים וחילונים ומי כופה יותר על הצד השני.
שבת, אחר הצהריים. להתנחלות מגיע קצין בכיר שלא שייך לגזרת שא-נור. הוא מתייצב באחד הקרוואנים של אחת המשפחות באזור. הקצין כבר רכש לו במקום ידידים ובא לראות מה שלום החברים. הצדדים מתבדחים ועוקצים אחד את השני.
על הספה מונח העלון של שא-נור, הקצין קורא את העלון ומחייך. בין היתר, נכתב שם על האירוע שהיה השבוע בשבי שומרון שבו התושבים מחומש ומשא-נור מנעו מהצבא להציב באחת היציאות שער מברזל שלטענתם נועד להכנת מחסומים בהתנתקות. בעלון גם מודעה המחפשת רב לגן הילדים בשנה הבא בשא-נור. המשפחה מזמינה את הקצין לעשות "על-האש" במקום באוקטובר הקרוב.
בערב שוב שומעים קולות של שירה משכונות האוהלים בשא-נור. בכל שכונה מתרכזות עשרות משפחות לסעודה שלישית, ויש אוכל בשפע. התושבים שרים ושומעים הרצאה על פרשת השבוע ודברי תורה. כשיוצאת השבת המשפחות מתארגנות לקראת לילה נוסף ושבוע חדש. במקום הוצבו כבר מקלחות לטובת אותם אלפים ש"אמורים להגיע". כולם אומרים שיחזרו לכאן ביום פקודה ויביאו איתם עוד הרבה "כדי למנוע את תוכנית העקירה".
לפנייה לכתב/ת 
