"ארגוני המורים עושים סיכול ממוקד לשנת הלימודים"

"פתיחת שנת הלימודים השנה קשה מאי פעם. אנו נתקלים בהתנגדות ובנסיונות חבלה מצד ארגוני המורים. אלו מקיימים סיכולים ממוקדים ואיום ממוקד כלפי כל אחד מהיישובים שנכנסים לרפורמה בשנה הבאה", כך אמרה היום (ב') מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, בדיון בוועדת חינוך של הכנסת.

הוועדה כינסה דיון בנושא ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים. אתמול, לאחר נתק של חודשיים התחדש המשא ומתן בין ארגוני המורים למשרדי החינוך והאוצר על תנאי פיטוריהם של 1,500 מורים עובדי בעלויות ועל יישום הרפורמה, אך כצפוי לא הגיעו הצדדים להסכם. עובדה זו לא הפריעה למנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש, לתקוף בחריפות את ארגוני המורים בוועדה.

בתגובה ענה יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים: "אני לא רוצה להתייחס לכל מה שהמנכ"לית אומרת. אז היא קראה לנו מחבלים. מה עוד היא תגיד? היא ושרת החינוך הביאו את המערכת למצב החמור ביותר בו היתה מזה שנים".

סכנה: התלמידים לא יהיו מבוטחים

בדיון בכנסת סיפק מעט תשובות באשר לפתיחתה החלקה של שנת הלימודים. בין השאר לא אושרה בדיון סוגיית תשלומי ההורים לשנת הלימודים הבאה - תשלומים המיועדים לצורך מסיבות סוף שנה, טיולים ופעילות תרבותית. אשתקד הופחתו תשלומים אלה וכתוצאה מכך קוצצו ימי טיול ופעילות נוספת. בדיון היום דרשה תירוש להעלות את הסכום אותו מבקשים ההורים לשלם עבור אך נתקלה בהתנגדות. 

ח"כ יוסי שריד אמר: "תשלומי ההורים זה פארסה. ועדת החינוך לא תסכים להעלאת תשלומי ההורים מעבר לסכום של שנה שעברה ואם כבר אז רק להוריד. אין בית ספר אחד שלא גובה סכומי עתק מעבר למותר בחוק והדיון הזה לא שייך למציאות".

אך מעבר לויכוח העקרוני, ההחלטה עצמה טומנת בחובה סכנה אפשרית שכן בתוך סעיף תשלומי ההורים כלולים גם דמי הביטוח השנתיים (שעמדו על 28 שקלים לתלמיד אשתקד). המשמעות היא שהתלמידים יחלו את שנת הלימודים כשהם לא מבוטחים ואם, כמו שהובהר בדיון, יימשכו עבודות השיפוצים בבתי הספר במהלך השנה, האפשרות לאסון אפילו גוברת.

ממסמך שהגיע לידי ynet עולה כי רק ב-34 רשויות מקומיות יבוצע שלב א' של הרפורמה במערכת החינוך. זאת בניגוד לטענת שרת החינוך, לימור לבנת לפני כחודש במסיבת העיתונאים החגיגית ליישום שלב א' של דו"ח דוברת כי הרפורמה תתקיים ב-41 יישובים. ארגוני המורים חזרו ואמרו כי ימנעו את פתיחת שנת הלימודים בכל יישוב שיצטרף לרפורמה.

על פי הרשימה מדובר ברשויות הבאות בלבד: חולון (בשתי שכונות), אופקים, דימונה, חורה, קרית מלאכי, שדרות, עיר הכרמל, פרדיס, מ.א.מטה יהודה, בית שמש, גבעת זאב, שלומי, מגדל העמק, מ.א. גולן, קצרין, מ.א. מטה אשר, מ.א. עמק יזרעאל, ריינה, בסמת טבעון, כפר קמא, כרמיאל, עכו, חורפיש, מ.א. בקעת ביץ שאן, מ.א. גלבוע, שפרעם, אלקנה, אריאל, רמלה, מ.א.חבל המודיעין, כפר קאסם, אורנית, באר יעקב, מ.א. גדרות.

תירוש הודיעה כי למרות ששר האוצר, בנימין נתניהו הודע על התפטרותו, הרי שמשרדו מחוייב לקיום הרפורמה. לדבריה "לא צריך להיות הבדל עם היכנסו של השר החדש מאחר שהצוות המקצועי במשרד ממשיך".

התלמידים ילמדו בקרוואנים

בין הנתונים הנוספים שהוצגו בוועדה עולה כי מאז שנת 2001 קוצץ היקף שעות הלימוד ב4.8% מתקן בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, כך שכל תלמיד מכיתה י'-י"ב לומד פחות 8.5 שעות לימוד שבועיות. עוד עלה בוועדת החינוך נושא האבטחה בבתי הספר לא הוסדר.

מרכז השלטון המקומי מאיים גם הוא לא לפתוח את שנת הלימודים בשל היעדר תקציב של כ-140 מיליון שקל עבור ליקויי הבטיחות. גם אם יגיע תקציב זה, הרי שהשיפוצים עוד לא החלו והם יתקיימו, כאמור, במהלך שנת הלימודים. גם השיפוצים שהובטחו לרשויות שהצטרפו לרפורמה במערכת החינוך, קרי שיפוץ חדרי השירותים וחדרי עבודה למורים – לא החלו.

מהנתונים עולה עוד כי יש פער גדול בין צורכי מערכת החינוך בכיתות לימוד חדשות לבין מספר הכיתות שלבנייתן יש תקציב בשנת 2005. על פי הנתונים 38% מהכיתות החסרות הן במיגזר הערבי, הדרוזי והבדואי.

לדברי שמחה שניאור, סמנכ"ל ומנהל מנהל הפיתוח במשרד החינוך, "למערכת החינוך דרושות היום כ-3,000 כיתות בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובעל יסודיים". הפתרון של משרד החינוך למחסור בכיתות הוא למידה בקראוונים הקרויים "מבנים יבילים". מדובר בפתרון נוח וזול למשרד שכן עלות בניית כיתה סטנדרטית על פי התקן היא כ500 אלף שקלים, בעוד עלותה של כיתה במבנה יביל היא 70 אלף שקלים בלבד. כלומר כיתת לימוד חדשה אחת שווה ל7 מבנים יבילים שלא עומדים בתקן הקבוע.

לקראת שנת הלימודים הקרובה מציב המשרד 320 מבנים כאלה בשלושה מוקדים עיקריים: ישוביי המיגזר הבדואי בדרום, ארבעה מתחמים ביישובים חרדיים וקראוונים במתחם ניצן שיקלוט את תושבי גוש קטיף.