חשמל תוצרת בית - בקרוב בישראל

כמדי חודש אוגוסט, חזרה משפחת יעקובי מחולון השבוע מביקור ארוך בחו"ל. בין המכתבים המדכאים שחיכו למשפחה בתיבת הדואר העמוסה, חיכה גם חשבון החשמל. אלא שהפעם, כשדינה יעקובי פתחה את המעטפה, היא דווקא לא מחקה את החיוך מפניה: להפך, חשבון החשמל שהודפס על הדף הלבן-כתום היה מינוס 76 שקלים. 

נשמע מופרך? אז זהו, שלא. מיליוני משפחות באירופה, בארצות הברית וביפן כבר מקבלות חשבונות חשמל שליליים, המקנים להם זיכויים גדולים בתשלומי החשמל. בשנים הקרובות יוכלו להצטרף אליהם גם צרכני החשמל בישראל.

"הציבור הישראלי עדיין אינו מודע לנושא, אבל ניתן כיום לייצר חשמל בבית באמצעות אנרגיית השמש", אומר המהנדס חיים מלמד, המשמש כראש תחום במינהל החשמל של משרד התשתיות, "החשמל מיוצר באמצעות קולטנים המותקנים על גג הבית, ופועלים באופן דומה לזה של דודי השמש".

הקולטנים, הדומים לפיסות מתכת שטוחות, מורכבים מתאים פוטווולטאיים, הממירים את אור השמש באנרגיה חשמלית. הקולטנים מחוברים לממיר (inventer), המתאים את החשמל למערכת החשמל הביתית. ניתן להרכיב קולטנים כאלה גם על גג רעפים וגם על גג בית משותף. 

מתי נוכל לייצר חשמל בצורה כזאת גם בישראל?

"הקולטנים קיימים כבר 15 שנה, ואתה יכול להתקין אותם מחר בבוקר על גג ביתך", אומר מלמד, "הבעיה היא, שהחוק הקיים בישראל לא מאפשר לחברת החשמל לקזז מחשבון החשמל שלך את מחיר החשמל שאתה מייצר בעצמך, כך שעדיין לא משתלם לקנות ולהתקין אותם".

תקנה חשמל בחורף, תמכור בקיץ

במדינות רבות מאפשרות חברות החשמל לצרכנים לייצר חשמל ומקזזות להם את עלותו. חלק מהמדינות גם מסבסדות את החשמל תוצרת בית. בגרמניה, למשל, מקבל כל צרכן מהממשלה תוספת של 470% למחיר החשמל שהוא מוכר לחברת החשמל.

ואצלנו? שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, הכין תקנות חדשות, שיאפשרו גם לנו לייצור חשמל באופן עצמאי. לפי התקנות, גם חברת החשמל הישראלית תסבסד מעט את החשמל תוצרת בית. 

יישוב בארה"ב שעל בתיו אנרגיה סולארית

משרד התשתיות פרסם לאחרונה את התקנות באתר האינטרנט שלו, כדי לאפשר לציבור להעיר עליהן הערות. בעוד כחודש יעברו התקנות לאישור ברשות לשירותים ציבוריים-חשמל, הקובעת את מחירי החשמל בישראל, ולאחר מכן במשרד המשפטים. כשיסתיימו כל התהליכים יחתום על התקנות בן-אליעזר, והן עשויות להיכנס לתוקף כבר אחרי החגים.

לפי התקנות, אם בחודש מסוים המשפחה תצרוך פחות חשמל ממה שתייצר, היא תקבל חשבון חשמל שלילי, שישמש כזיכוי ויאפשר לו לשלם פחות על החשבונות הבאים. צרכן שמייצר הרבה חשמל ומשתמש במעט יוכל להפוך לתחנת כוח קטנה ולמכור חשמל לחברת החשמל, בתנאי שיקבל אישור לייצור חשמל ממשרד התשתיות ויפתח תיק עצמאי במס הכנסה.

קיזוז המחיר יתבצע באמצעות מונה דו-כיווני, הסופר את צריכת החשמל בבית ומחסר ממנה את כמות החשמל שהצרכן ייצר בעצמו. "כשאתה מסתכל על המונה שמסתובב אצלך בבניין, תחשוב, מה יקרה אם הוא יתחיל פתאום להסתובב לכיוון השני? חשבון החשמל יתחיל לרדת, במקום לעלות. זה יקרה, למשל, אם תצא מהבית ביום שמש".

כיצד משיגים מונה כדו-כיווני?

"רוב המונים הקיימים כיום בבתים יכולים להסתובב לשני הצדדים, והם יוכלו להתחיל לפעול מיד עם הפעלת התקנות". 

קולטנים פוטווולטאיים: משתלם אבל יקר 

את הקולטנים הפוטווולטאיים אפשר לרכוש בישראל כבר היום, במפעלים ובמחסנים של 15 חברות שונות, שחלקן מייבאות אותם מחברות בינלאומיות כמו שארפ וסימנס, וחלקן מייצרות אותם בעצמן.

חברת שארפ, למשל, מתחילה לספק בימים אלה קולטנים לצרכנים בישראל. החברה עומדת לספק, למשל, קולטנים לכל הכפר הבדואי דריג'את שבנגב, שכיום אינו מחובר לרשת החשמל. אבל שארפ תתחיל במכירה מסחרית של קולטנים רק אחרי שהתקנות החדשות ייכנסו לתוקף.

"אנחנו מקימים בימים אלה מערך שיווק, שיאפשר לנו בקרוב למכור את הקולטנים לציבור הרחב", אומר בכיר בשארפ, "אני מניח שהקולטנים לא יימכרו באייס או במחסני חשמל, כיוון שמדובר בהתקנה מורכבת שהלקוח הממוצע אינו יכול לבצע בעצמו, אבל במשך השנים הקרובות יקומו חברות קטנות של אנשי מקצוע שיתמחו בהתקנתן, ונוכל לראות מודעות בדפי זהב בנוסח 'ציון ובניו, קולטנים פוטווולטאיים'". 

חברת מילניום אלקטריק הישראלית מייצרת מדי שנה מאות קולטנים, הנמכרים ברחבי העולם ללקוחות פרטיים ברשתות שיווק כמו אייס וולמארט. עד כה, התקינה החברה בישראל קולטנים בעיקר לאתרים מסחריים, כמו חוות האלפקות ו"סוכה במדבר", וכן ליישוב הקהילתי קליל שבגליל המערבי. "מכירה המונית של הקולטנים בישראל היא לא על הפרק כרגע", אומר מנכ"ל החברה, עמי אלעזרי, "השוק הישראלי הוא שוק קטן ושולי עבורינו. אבל אם התקנות ייכנסו לתוקף, אין סיבה שלא נמכור גם ב'שקם אלקטריק'".

כמה זה עולה?

כמה עולים הקולטנים? המחיר נקבע לפי עוצמת הזרם שהם מסוגלים לספק. עוצמת הקולטנים נמדדת ביחידות סטנדרטיות הקרויות "ואט פיק", כשהמחירים נעים בין 5 ל-8 דולר לוואט-פיק. שארפ מוכרת קולטנים במחיר טיפוסי של 6 דולר לוואט-פיק. מערכת חשמל ביתית טיפוסית בעולם היא 3 קילוואט-פיק (3,000 וואט-פיק). מערכת כזאת מתוצרת שארפ עולה, איפוא, 18 אלף דולר.

סביר להניח שהמערכות שיימכרו בישראל יהיו קטנות וזולות יותר, ולו בגלל גודלן: ככל שהקולטן חזק יותר, הוא תופש שטח גדול יותר על גג הבית. קולטן של 3 קילוואט-פיק משתרע על שטח של 20 מ"ר. סביר להניח שדיירים בבית משותף יסתפקו בפחות. משפחה ישראלית עשויה לרכוש, לדוגמא, קולטן בגודל 2 מטר. לקולטן כזה מתוצרת שארפ יש עוצמה של 300 ואט-פיק והוא עולה 1,800 דולר. 

כמה כסף ניתן לחסוך באמצעות קולטן כזה? בישראל יש הרבה שמש, והקולטנים יכולים לייצר כאן יותר חשמל מבמקומות אחרים. קולטן של 300 ואט-פיק מייצר בארץ מדי שנה קרוב ל-600 קילוואט-שעה (קווט"ש) של חשמל. מחיר החשמל בארץ הוא כיום 0.45 שקלים לקווט"ש. קולטן כזה יספק לבעליו, איפה, החזר של 270 שקלים בשנה בחשבון החשמל.

בנוסף, אמורה חברת החשמל, במסגרת התקנות החדשות, להעניק לצרכן פרמיה של 8 אגורות על כל קווט"ש חשמל שהוא מייצר. קולטן של 300 ואט-פיק יניב פרמיה של 48 שקלים בשנה. הרווח השנתי מייצור החשמל שיניב הקולטן מסתכם, איפוא, ב-318 שקלים. 

האם כדאי לקנות ב-1,800 דולר (8,100 שקלים) מערכת שתחסוך 318 שקלים בשנה? מדובר בתשואה של 4% על ההון, קצת יותר מהרווח בפיקדון קצר מועד בבנק. הכסף יחזור אחרי 25 שנה, כמו משכנתא. לא משהו, בלשון המעטה. מדוע, אם כך, מצפים היצרנים והיבואנים שמישהו יקנה את הקולטנים? 

"הצרכנים הראשונים שיקנו יעשו זאת מתוך אמונה שהדבר ישמור על איכות הסביבה", אומר בכיר בחברת שארפ, "זאת גם הסיבה שלמדינה יש אינטרס להשקיע הרבה יותר ולתת פרמיות גדולות יותר למי שייצר חשמל, כפי שנעשה בחו"ל. הקולטנים מהווים מענה לצורך הדחוף להקטין את זיהום האוויר, ועונים לדרישות אמנת קיוטו, שישראל חתומה עליה".

וצרכנים שאינם מודעים לאיכות הסביבה לא ירכשו את הקולטנים?

חיים מלמד ממשרד התשתיות מאמין שכן: "אסור לשכוח שמדובר בטכנולוגיה חדשה ובדרך כלל מחירן טכנולוגיות חדשות הוא גבוה ויורד אחר כך בקלילות. בנוסף, ממחירי האנרגיה המתכלה טסים, ויחד עמם עולים מחירי החשמל", אומר מלמד, "כך שבעתיד התקנת הקולטנים תשתלם הרבה יותר".