השופט לוי: "יש פתרון לכל, ולא לבתי הכנסת?"
שופטי בג"ץ דנו בעתירה שלא להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף. השופט אליקים רובינשטיין: נוכל להוציא חלק מהעוקץ הציבורי אם נעביר אבנים מבתי הכנסת בגוש קטיף לבתי הכנסת בניצן. בסופו של דבר קבעו השופטים: ביומיים הקרובים יופסק הפירוק וייבחנו אפשרויות שונות להעברת בתי הכנסת
"אני שומע כל הזמן בשידורים שיש פיתרון לכל דבר – ולסוגיית בתי הכנסת אין פיתרון?" כך נזף היום (ג') השופט אדמונד לוי בנציג המדינה בדיון בעתירה שלא להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף. בסופו של דבר הכריעו שופטי בג"ץ שביומיים הקרובים לא תוכל המדינה לפרק את בתי הכנסת בגוש קטיף ותבחן אפשרויות שונות, בהן הצעה לפרק חלק מבתי הכנסת ולבנותם מחדש בגבולות הקו הירוק.
מאז החלה תכנית ההתנתקות ידע בג"ץ דיונים בסוגיות בוערות ושנויות במחלוקת, אך דומה שהיום (ג') נדרשו השופטים לאחת הסוגיות הרגישות ביותר אולי במסגרת הפינוי – גורלם של בתי הכנסת באזורים המיועדים לפינוי.
הבוקר נערך דיון בעתירתם של הרב ישי בר חן, רב הישוב אלי סיני, ונח פולברג, מומחה לבתי כנסת יהודיים עתיקים, שמבקשים להימנע מהריסת בתי הכנסת בידי חיילי צה"ל וטוענים כי לא נבחנו כל האפשרויות לשימור בתי הכנסת.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גלעד קורינאלדי, טוענים השניים כי ישראל מפרה בהרס בתי הכנסת, אמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה ובהן היא מתחייבת לשמירה על חופש דת והתחשבות ברגשות דתיים. לטענת עו"ד קורינאלדי, העתירה גם קיבלה את ברכתו של הרב עובדיה יוסף.
בתום הדיון, הורו השופטים, כאמור, לנציג המדינה, עו"ד אבי ליכט, להגיש בתוך 48 שעות הודעה לבג"ץ, בה תיבחן השאלה האם ניתן לפרק חלק מבתי הכנסת ולבנותם מחדש במקומות אחרים או כל אפשרות אחרת שתמנע את הריסת כל בתי הכנסת באזורים המיועדים לפינוי, ע"י חיילי צה"ל. בינתיים, ביומיים הללו, הוסכם כי המדינה לא תפרק ולא תהרוס אף בית כנסת. בעוד יומיים יחליטו השופטים כיצד להמשיך את הטיפול בעתירה.
השופט רובינשטיין: "יהיה ערך סמלי בהעברת האבנים"
השופטים שדנו בעתירה היו דורית בייניש ושני השופטים הדתיים בבית המשפט העליון – אדמונד לוי ואליקים רובינשטיין. במהלך הדיון אמר השופט רובינשטיין: "חלק מהעוקץ הנפשי והציבורי יוכל לצאת אם היה מעשה שיאפשר שבניית בית הכנסת בניצן יהיה אותו בית כנסת שהיה בגוש קטיף".
השופט רובינשטיין הוסיף כי "לקחת את האבנים (של בתי הכנסת ההרוסים – ט.ר) ולעשות בהם שימוש – יש בזה ערך מוסף סמלי, גם אם לא לוקחים את בית הכנסת על 'סמיטריילר' ומעבירים אותו, כפי שהוא בדיוק, מגוש קטיף".
עורך הדין אבי ליכט, נציג המדינה הדגיש בדיון כי לא ניתן לבצע העתקה של מבני בתי הכנסת לתוך תחומי מדינת ישראל מבחינה טכנית. עוד אמר כי בתי הכנסת יפורקו מכל אלמנט דתי שניתן לפרק ומה שיישאר הם הקירות בלבד. כל תשמישי הקדושה, לוחות הזיכרון וריהוט בית הכנסת יפורקו ורק אז ייהרס המבנה עצמו.
עורך הדין קורינאלדי, שלקראת סוף הדיון אף בכה, טען לעומתו, כי יש להשאיר את המבנים עומדים על תילם לאחר הפינוי כיוון שמוטב שיהרסו בידי זרים ולא בידי ישראל". בנוסף, הוא טען כי אולי יש לתת אמון בפלסטינים שלא יחריבו את המבנים המקודשים ליהדות.
השופטת בייניש השיבה לו: "בשל חשיבותם וכבודם של המקומות הללו, אנחנו לא רוצים להפקירם בידי אנשים שאנחנו לא יודעים מה יעשו איתם". היא אף הוסיפה כי "ניסיון החיים" מלמד שאין לתת לפלסטינים קרדיט בנושא הזה.
השופט אדמונד לוי, שהיה בדעת מיעוט מול עשרה שופטים בפסק הדין העקרוני בסוגיית חוק פינוי – פיצוי ואשר בו הביע את עמדתו הנחרצת על תכנית ההתנתקות,
אמר היום בדיון: "הנושא הזה כואב, אבל עכשיו צריך לבדוק מה עושים הלאה, באופן מעשי. כשנכנסתי לאולם הדיונים חשבתי להקשות על המדינה, במיוחד כשמדברים על הליך שאמור להביא לשלום עלי אדמות, חשבתי – למה לא להשאיר את המבנים? מדוע לא להעמיד למבחן את הצד השני? אבל אני יודע שלהשאיר את בתי הכנסת בשטח, מתוך היכרות עם הצד השני – יהיה ביזיון... צריך לתת למדינה כמדינה את המעט הזה לעשות".
לאחר מכן, פנה לוי בזעף אל נציג המדינה ואמר לו: "אני שומע כל הזמן בשידורים שיש פיתרון לכל דבר – ולדבר הזה אין פיתרון?!". לדיון הגיעו גם אנשים שונים שבאו לתמוך בעתירה, בהם פרופ' אוריאל סימון, מאונ' העברית בירושלים, שהצהיר כי הוא תומך בתכנית ההתנתקות, "אך אם אפשר לרכך אותה על ידי כך שלא ייהרסו בתי כנסת, צריך למצות את האפשרות הזאת. זה מעצים את הטראומה הלאומית ופוגע ביסודות קדושים. צריך למצוא דרך להשאיר את בתי הכנסת תחת חסות בינלאומית או שמירה פלסטינית".
לפנייה לכתב/ת 
