"לכל מתיישב פיתרון". האמנם?

"לכל מתיישב פיתרון" הכריזו במנהלת סלע עוד לפני תחילת הפינוי. אלא שמעדויות שהגיעו ל-ynet בימים האחרונים מצטיירת לעתים תמונה שונה, וכמה מפונים חווים טראומה נוספת.

• ישראל יוצאת מעזה: סיקור מיוחד ב-ynet
  

כך למשל המשפחות שפונו מנווה דקלים ומיישובים נוספים בימי הפינוי הראשונים הגיעו למרכז שפירא שליד קריית מלאכי, ולא מצאו במקום נציג של המנהלת, שיורה להן לאן פניהן מועדות והיכן האוטובוסים שאמורים לקחת אותן לבתי המלון השונים.

יהודה גרמן, שפונה מנווה דקלים, סיפר כי הגיע למרכז שפירא ביום חמישי בלילה, שם המתינו שבעה אוטובוסים של המנהלת, שנהגיהם מיצו את מכסת שעות הנסיעה המותרות. עקב כך המתינו המפונים שעות ארוכות במקום, מבלי שתימצא הסעה שתפנה אותם לבתי המלון. בשלב הראשון הזמינה מועצת יש"ע אוטובוסים למקום ורק לאחר שעות של המתנה, צעקות ולחצים שלחה מנהלת סל"ע אוטובוסים חלופיים.

רק הודות להתארגנותם המהירה של ראש מועצת גוש עציון, שאול גולדשטיין ומנחם גרניט מעפרה, נפתרו בעיות המזון במקום. גולדשטיין וגרניט היו גם אלה שהפעילו לחץ על מנהלת סל"ע, שלאחר שעות רבות נאותה לשלוח נציג למקום.

באישון לילה, בבית המלון

כאשר הגיעו 11 בני משפחת חניה מנווה דקלים לאחד מבתי המלון בירושלים, בשעה שלוש וחצי בלילה, הודיע להם פקיד הקבלה כי אין ברשותו חדרים פנויים. רק לאחר שראה את מצוקתה הגדולה של המשפחה נאות הפקיד לסדר להם מקום לינה באחד המשרדים במקום. שם, בין  סדינים ושמיכות שקיבלו מקרובים שהוזעקו למקום, העבירו בני המשפחה את שארית הלילה.

תושבי מורג יצאו בסביבות השעה 11 בבוקר ממורג והגיעו למקום משכנם בעפרה בשעה אחת וחצי בלילה. שעות ארוכות הם מצאו עצמם מועברים ממקום למקום, רק כי לא הצליחו לצור קשר עם מנהלת סלע, שתכוון את נהג האוטובוס ליעדו. אחרים מתושבי מורג, שהגיעו לסיכומים מוקדמים עם המנהלת והופנו למלונות בים המלח, לא הורשו לצאת משטח בית המלון.

עוזבים את נווה דקלים (צילום: איי.אף.פי)

תושבי נצר חזני היו אמורים להגיע לבית מלון באילת, אך התושבים סירבו בטענה כי מדובר בקהילה דתית שעברה טראומה של פינוי והאווירה בבית מלון אילתי אינה מתאימה לצרכיהם. חבר הכנסת אפי איתם נחלץ לעזרת המפונים, שנשלחו בסופו של דבר לבית ההארחה בחיספין שבגולן, אך גם שם לא תמה מסכת התלאות. בשעה 10:00 בבוקר הודיעו נציגי בית ההארחה למשפחות כי עליהן לעזוב את המקום, שכן התשלום בעבורן בוצע רק עד לתחילת השבוע.

מיואשים התקשרו המפונים למנהלת סל"ע, משם נמסר להם כי אין למנהלת כל פיתרון אחר בעבורם. בתגובה איימו 60 המשפחות כי יעשו דרכן חזרה לכיסופים אם לא יימצא להן פתרון הולם, כקהילה. בינתיים נמצא פתרון דחק זמני ובני המשפחות עברו להתגורר בבתיהם של תושבי חיספין, שניאותו לקבלם. ממשרד ראש הממשלה, שלמד מ-ynet על הנעשה, נמסר כי במשרד החלו במאמצים אינטנסיביים למציאת פיתרון לתושבים.

"זה ממש לא נופש"

כמו רבים ממתנחלי גוש קטיף, גם בני משפחת סרוסי מגן אור לא האמינו שתהיה התנתקות. החיילים, שהגיעו לביתם ביום חמישי האחרון, מצאו אותם כשחפציהם לא ארוזים וללא פתרון דיור. בני המשפחה נשלחו למלון "רויאל" בים המלח, שם, נמסר להם ממנהלת סל"ע, יוכלו לשהות במשך עשרה ימים. אולם אתמול הגיע לחדרם מכתב בו צויין כי עליהם להתפנות מהמלון עד היום, בשעה 09:30 בבוקר.

כעת לא יודעים קרן סרוסי, בעלה וחמשת ילדיהם מה עליהם לעשות. "ידענו שייקח לנו יום-יומיים להתארגן, להתאושש, אבל עוד לא עברו היום-יומיים האלה ואנחנו צריכים להתעסק עם לעבור למלון אחר במקום למצוא לעצמנו בית", אמרה קרן. לדבריה, "בטלוויזיה משמיעים שיש פתרון דיור לכל אחד - איפה הפתרון שלנו? זה כל-כך מרגיז שאנחנו צריכים שוב לאסוף את החפצים שלנו, המעט שיש לנו, ולחכות עד אשר ימצאו לנו חלופה". 

בבית המלון אין נציגות של מנהלת סל"ע ולמשפחות שנמצאות שם אין למי לפנות. בתיהן של רבות מהמשפחות לא ארוזים עדיין והציוד שנמצא עמן הוא אך ורק ציודן הבסיסי. מהצבא נמסר להם כי יתנו לנציג מכל משפחה להגיע חזרה לבית ולעזור ולפקח בתהליך האריזה.

"כרגע אומרים לנו שעדיין לא הולכים לארוז שם, אז אין טעם שאחד מנציגנו יגיע. לאף אחד כבר אין כוח. אני מרגישה כמו ביום חמישי, אני מחכה שיבוא מישהו לחדר ויפנה אותי החוצה. זה ממש לא נופש", סיכמה קרן. 

לא רק המפונים, גם בתוך "המערכת" יש מי שמותח ביקורת על התנהלות מנהלת סל"ע. כך קצין בכיר בצה"ל, שבשיחה עם ynet הסביר כי "החיסרון המשמעותי של מבצע הפינוי הוא שלא נתנו לצה"ל לדאוג לתושבים משלב הפינוי ועד לסידור הזמני. במנהלת הציבו אנשים חסרי לב וחסרי שכל, שכל העת עסוקים בכיבוי שרפות. התכנון לקוי והתושבים עוברים טראומה נוספת".