טכנולוגיות: אוויר חם ותו לא

עולם הטכנולוגיה הכיר בשנים האחרונות, ובייחוד בתקופת הבועה, טכנולוגיות שנוצר סביבן רעש אדיר ובסופו של דבר הפכו לעוד מוצר מן המניין. ברוב המקרים מדובר, כמו בסגווי, בחדשנות אמיתית ובפתרון טכנולוגי מקורי, אך לעיתים הרעש הגדול הסתיר את האמת הפשוטה: המוצר אולי נפלא, אבל אין בו צורך.

מגזין הטכנולוגיה Wired אפילו מעניק מדי שנה פרסים לתוכנות Vaporware, כלומר, אוויר בלבד, שיצרו רק הייפ ולא הגיעו לידי מוצר כלל. לחובבי הנוסטלגיה אפשר להזכיר כמה דוגמאות מוצלחות מן העבר:

המוצלחת ביותר היא ה"משרד ללא נייר". במשך שנים הבטיחו לנו מחשבים שיעשו עבורנו את העבודה, וימנעו את הצורך בנייר ברחבי המשרד. את המציאות המרה כולם מכירים, ונדמה שהיחידים המרוצים ממנה הם יצרני המדפסות, שעסקיהם מעולם לא היו מוצלחים יותר.

הדוגמה הקלאסית: באג 2000

חידוש אחר שאיים לכבוש את העולם בסערה הוא הטלפון הלווייני, אירידיום. מוטורולה, יוזמת הפרוייקט, הוציאה עליו הון עתק ושיגרה במבצע טכנולוגי מעורר התפעלות עשרות לוויינים לחלל, שהיו אמורים לספק תקשורת בכל רגע נתון מפיסגת ההימלאיה ועד לב האוקיינוס.

בסופו של דבר, מחירים גבוהים של המכשירים ושל זמני השיחה, הפכו את אירידיום לפושטת רגל, והיא חזרה בסופו של דבר לשוק בשן ועין. בכל הרעש שהקימו סביב המיזם שכחו המקימים לבדוק דבר קטן אחד: כמה אנשים מעוניינים בכלל לדבר בטלפון כבד ויקר מאמצע הג'ונגל.

אבל אולי הדוגמה הקלאסית לבלבולי המוח שמסוגל עולם הטכנולוגיה לייצר, היא באג 2000. מה לא הבטיחו לנו: ממטוסים שיפלו מהשמיים ועד קטסטרופות בבתי חולים. מרמזורים שישתגעו ועד קופות רושמות שייצאו למסעות רצח.

אחרי ששום דבר מכל זה לא קרה, הצטדקו הטכנולוגים, גלגלו עיניים, וטענו כי בזכות הפירסום הרב תוקנו כל הליקויים בזמן. במקומם, לא היינו בונים על הטיעון הזה לשנת 3000.