פורסם קוד אתי לשופטים "בלי קשר לפרשיות האחרונות"

"ראוי לו לשופט כי ייזהר בקשריו החברתיים וייתן דעתו כיצד עשויות הבריות לפרש הימצאותו בחברת אדם מסוים או בחברה מסוימת". זוהי אחת מכמה הנחיות שהפיץ היום (ב') נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק לכלל השופטים בישראל.

טיוטת כללי האתיקה לשופטים, שגיבשה ועדה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין, הופצה לאחר סערה גדולה שטלטלה את מערכת המשפט באחרונה. במרכזה עמדו פרשת השופטת הילה כהן, שזייפה פרוטוקולים של דיונים שמעולם לא נערכו, והשופטת אסנת אלון-לאופר, שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להעמידה לדין על שניצלה את תפקידה להזמין פירוט שיחות של חברה לחיים.

השופט חשין הוא גם השופט שהסתפק בנזיפה כלפי השופטת כהן בבית הדין המשמעתי לשופטים, ונמנע ממתן הוראה להדיחה מתפקידה כשופטת.

לפני פירוט כללי האתיקה כתב נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק: "למותר לציין, שאין ולא כלום בין עיתוי ההפצה לבין חקירות אלו ואחרות נגד שופטים". הוא הזמין את שופטי בתי המשפט להעיר הערות על הכללים ולהעבירן אליו.

הוועדה מונתה באוגוסט 2002. בין חברי הוועדה שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, נשיא בית המשפט המחוזי דאז, שהיום מכהן כמבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, גבריאל קלינג, שופט בית משפט השלום בירושלים, משה סובל, פרופ' אהרון אנקר, עו"ד רמי הורוביץ, וכן עו"ד רמי רובין, שבמהלך עבודת הוועדה התמנה לשופט בית משפט השלום בירושלים.

בפרק שניתנה לו הכותרת "שופט וסביבתו", קבעה הוועדה כי שופט לא צריך לנתק את קשריו החברתיים, גם לא עם עורכי דין, אך עליו להיזהר בקשריו החברתיים. השופטים נדרשים להימנע מהבעת דעה בפומבי בעניין שאינו משפטי או שנוי במחלוקת ציבורית. לשופטים כמובן גם "אסור לנצל את מעמדם ולהשיג טובת הנאה ממעמדם כשופטים". בנוסף קבעה הוועדה: "שופט יימנע מפעילות שאינה הולמת את מעמדו כשופט, או עלולה להביאו לניגוד עניינים עם תפקידו כשופט".

ברק כתב כי הכללים אינם מחייבים שופטים בדימוס, אך אלה נתפסים עדיין כשופטים ולכן גם הם ייטיבו לעשות אם יאמצו את הכללים, שעל פיהם מחויבים לשמור על כבוד הזולת ולנהל את הדיון באופן מקצועי וענייני.

שופטים רשאים להשתתף מדי פעם בפעולות הסברה מחוץ לישראל מטעם המדינה, אם קיבלו לכך אישור מנשיא בית המשפט העליון. בפרק המיוחד ליחסי שופטים-תקשורת, נקבע: "שופט אומר דברו בפסקי דין ובהחלטות. על דרך הכלל אין שופט מתראיין ואין הוא מוסר מידע לתקשורת". 

אולם נשיא בית המשפט המחוזי דאז, מיכה לינדנשטראוס, שכיהן עד לא מזמן גם כיו"ר נציגות השופטים הארצית, וניהל מאבק חורמה בלשכת עורכי הדין סביב משוב השופטים, היה בדעת מיעוט בוועדה וסבר שיש לאפשר לנציגות השופטים ולנשיאי בתי המשפט השונים נגישות עצמאית לתקשורת.

הנשיא ברק ציין כי הכללים נחוצים כדי שהציבור ירכוש אמון ברשות השופטת, ולכן ישנן מידות מיוחדות שנדרשות מהשופט.

"תכליתם של כללי האתיקה לשופטים היא להדריך את שופטי ישראל בדרכם ובאורחותיהם, ולשמש להם כלי עזר שבו יסתייעו וממנו ילמדו. נורמות אלו כולן מהוות יחדיו קודקס רחב ששופטים יכולים ונדרשים להסתייע בו", כתב הנשיא ברק.

הפרק האחרון יוחד לנושא ועדת אתיקה, ועל פיו נשיא בית המשפט העליון רשאי, בהסכמת שר המשפטים, לכונן ועדה לנושאי אתיקה של שופטים שתהיה מורכבת משופטים מכהנים ומשופטים בדימוס, ותדון בנושאי אתיקה של שופטים. על פי הכללים, ועדת האתיקה רשאית לפרסם את החלטותיה או את חלקן, ללא זיהוי השופטים שבהם היא דנה.