מדריך הפוטבול השלם: מאמנים, שופטים ומה שבינהם

בראש כל צוות מקצועי עומד המאמן הראשי (הממונה על ידי הצוות הניהולי: בעלי הקבוצה, מנכ"ל וכדומה). המאמן מרכז את פעילות הקבוצה ואחראי לכלל מרכיביה ושחקניה (ראה ערך 'מבוא'). לא פחות מהבנה טקטית, נדרשת מהמאמן כריזמה, שכן אליו מכוונות עיניהם של יותר מחמישים שחקנים בקבוצה. הוא זה שאמור להפיח בהם מוטיבציה לפני משחקים; להלל, לנזוף או לנחם בסיומם ולדאוג לפתרון בעיות אישיות וקבוצתיות על המגרש ומחוצה לו.

המאמן הראשי מפקח על ניהול המשחק ושמור על תקשורת עם הקווטרבק ועם עוזריו, באמצעות זוג אוזניות ומיקרופון ומתנהג כקברניט הקבוצה לאורך קוי המגרש. כמו בכל קוקפיט, הוא זה שבוחר עד כמה לבזר סמכויות בין שני העוזרים הראשיים שמסייעים לו: מאמן מערך ההתקפה (ראה ערך 'התקפה') ומאמן מערך ההגנה (ראה ערך 'הגנה').

עוזרים, ועוזרים לעוזרים

מאמן מערך ההתקפה, כמו זה של ההגנה, אמונים בדרך כלל על ניהול המשחק השוטף, קביעת התרגילים והמהלכים בזמן אמת. מאמן ההתקפה, שעובד באימונים על שכלול התרגילים והטמעתם בין שחקני ההתקפה, נמצא בקשר רציף עם הקווטרבק המצויד בקסדה המאובזרת באוזניות ומורה לו על התרגיל הרצוי בכל 'דאון'. מאמן ההגנה פועל באופן דומה מול אחד הליינבקרים, שנקבע כשחקן המרכזי במערך.

ביל בליצ'ק ומאמן ההגנה שלו לשעבר, קרנל - היום מאמן קליבלנד (איי.פי)

מעבר לשלישייה המובילה, צוות מקצועי ממוצע ב-NFL מונה עוד כ-15 חברים האמונים לעבוד עם כל אחד מבעלי התפקידים בקבוצה: ממאמן לספיישל טים (ראה ערך 'ספיישל טים') ועד מאמן לשחקני קו ההתקפה, ממאמן לווייד-רסיברים ועד למאמן הקורנרבקים. כולם אמורים לעבוד בהרמוניה לטובת הצלחה כולה, למרות שמטבע הדברים באימונים הם מתמודדים אחד מול השני. אגב, יש לציין כי במהלך משחקים, ניתן להחליף שחקנים ולרענן את השורות בין 'דאון' ל'דאון', מבלי לעצור את שעון המשחק. פסקי הזמן (ארבע לכל קבוצה) משמשים בדרך כלל כדי לעצור את השעון, בין אם הכדור בשליטה או לא, ולנהל את הזמן לטובת הקבוצה בדקות הסיום.

למורכבות של המשחק יש צד נוסף. את משחק הפוטבול המסובך מנהל צוות של שבעה שופטים (שופט ראשי, שופט משחק, שופט שדה, שופט צידי, שופט אחורי, קוון ראשי ושופט קו). עם זאת, ליגת ה-NFL באה לעזרת שופטיה וסיגלה לעצמה נוהג ייחודי - שופטי טלוויזיה, שעומדים לרשות השופט הראשי במידה של התלבטות בנוגע לפסיקה מסוימת. המאמנים יכולים גם לחייב את השופט לצפות בהילוכים חוזרים של מהלך המשחק, לאחר שזה פסק פסיקה שגויה לדעתם. הערעור מכונה 'צאלנג' (challenge) ולרשות כל מאמן עומדים שניים כאלה. והיה והערעור לא היה מוצדק (כלומר, אם השופט לא שינה החלטתו), הקבוצה תאבד את הערעור.

בספר החוקים של הפוטבול חוקים רבים ומשונים ועבירה על אחד מהם תגרור צעדי ענישה מצידם של השופטים. הענישה באה לידי ביטוי במרחק - המשאב החשוב ביותר במשחק - כך שאם שחקן הגנה ביצע עבירה, יתקדם קו העימות במספר יארדים - רווח למערך ההתקפה שתצטרך לעבור מרחק קצר יותר מבלי לבזבז 'דאון'. אם שחקן התקפה ביצע עבירה, יזוז קו העימות אחורה במספר יארדים וההתקפה תיאלץ לעבור מרחק רב יותר עד ל'דאון הראשון' הבא. גודל המרחק נקבע על פי חומרת העבירה.

המהלך הושלם, השופט נפגע. תאונת עבודה נדירה (איי.פי)

 דגלים כבדים ועבירות קלות

כלי התקשורת של השופט הראשי עם השחקנים, המאמנים והצופים הוא המשרוקית, אך לרשותו ולרשות השופטים האחרים עומד גם הדגל או ה'פלאג' (flag) - פיסת בד כתומה אותה משליך השופט כדי לסמן על ביצוע עבירה. בניגוד לשריקה העוצרת את המשחק מיד, השלכת ה'פלאג' תאפשר את המשך המהלך על המגרש. בסופו יוחלט מי ביצע את העבירה ומה העונש בגינה. הקבוצה שלזכותה נקבעה העבירה, יכולה לוותר עליה. בדרך כלל, לאחר כל פסיקה, יפנה השופט הראשי אל הקהל ויודיע על החלטתו באמצעות המיקרופון המוצמד לו.

הפרעה לקליטת כדור (pass Interference) - עבירה חמורה שמבוצעת בדרך כלל על ידי קורנרבקים, היוצרים מגע עם הווייד-רסיבר בניסיונם לכסות אותו ומונעים ממנו לקלוט את הכדור. פסיקה שכזאת תקדם את הכדור לנקודת העבירה, גם אם הרסיבר לא הצליח להשלים את המהלך בעקבות המגע.