מי עוד זוכר את הסרט היפני 'טמפופו'? למרבה האירוניה, זה היה הסרט הראשון שהבלגי ואני ראינו יחד, הרבה לפני שידענו כלום על יפן, אי שם בסוף שנות השמונים.
זה היה באולם הרצאות שהפך לאולם קולנוע לעת מצוא באוניברסיטת באר שבע. מפאת ההתרגשות של הדייט הראשון עם אלוף נעורי, אני לא זוכרת הרבה מהסרט, אבל סצינה אחת דווקא זכורה לי היטב: קשיש יפני חומק למסעדה כדי לאכול את מאכל התאווה האהוב עליו, למרות שבתו אוסרת עליו לעשות כך מאחר ומאכל זה מסוכן לבריאותו. הברנש, למרות אזהרותיה של הבת, אוכל את הדליקטס, נחנק, ואז בעלת הבית מביאה לעזרה שואב אבק כדי לשלוף את המאכל מגרונו של האומלל.
אם תשאלו אותי האם יש מאכל יפני שהייתי מוכנה לסכן את חיי בשבילו אני חושבת שחוץ מקובה ביף (בשר המיוצר בשיטה מיוחדת הגורמת לו להיות רך וטעים באופן בלתי סביר) לא עולה במוחי שום רעיון אחר. טעמתי את דג הפוגו שחלקים ממנו מכילים רעל קטלני, וזה בהחלט לא הצדיק את הסיכון, לעניות דעתי וחיכי הפרובינציאלי והבלתי מעודן מספיק.
אבל בשביל מוצ'י, המעדן המפוקפק שעבורו סיכן גיבור הסרט את חייו - אני לא מוכנה להסתכן, אפילו אם תשלמו לי 100 מליון יין. למה? כי הוא מזכיר לי גומי יותר מכל דבר אחר וגם אחרי חמש שנים ביפן לא הצלחתי ללמוד לאהוב אותו, שלא כמו חבריי המקומיים שמוכנים להרוג בשבילו.
מה זה מוצ'י?
מוצ'י- הוא מין עוגת אורז דביקה המופקת מאורז דביק במיוחד הנקרא במפתיע מוצ'י רייס. זהו מאכל חשוב ביותר בתרבות היפנית. בדרך כלל נאכל בחורף ובמיוחד בראש השנה היפני. מוצ'י טרי הוא רך אבל הוא מתקשה מהר מאד. המוצ'י שנמכר בחנויות מגיע ארוז ושטוח חתוך לקוביות או לעגולים.
רצוי מאד לבשל אותו תוך טווח קצר מהקנייה כי הוא מתקלקל מאד מהר. מוצ'י מבושל הוא מאד דביק, אז אם אתם לא רוצים להגיע למצבו של הקשיש מ'טמפופו' אנא, הזהרו לא להחנק. (מזכיר קצת את חסימות המעיים בארץ הקודש, שנובעות מעודף אכילת מצות בפסח).
מוצ'י על הגריל (צילום: אירס ז'ורלט)
את המוצ'י ניתן לבשל בצורות רבות - לטגן, לאפות, או לצלות על הגריל. אפשר גם לאפות אותו חתוך לקוביות בתנור במשך 10 דקות ולצפות בקוביות
כשהן מתנפחות. כשהן מוכנות הן תהיינה חומות ופריכות מבחוץ ולעיסות מבפנים. ("לעיס" היא הגירסה הפוליטיקלי קורקט ל-"זה כמו גומי ולא אכיל"). אפשר לאכול מוצ'י אפויים, כמו שהם, עם מטבל או ממולאים. אפשר להוסיף אותו למרק רגע לפני ההגשה. היפנים אומרים גם שממוצ'י אפשר לעשות גם וואפל נהדר. כדי להגביר את הזוועה, היפנים מערבבים חתיכות קטנות עם נאטו (זוועה אחרת ואימת הגאיג'ינים, עליה יפורט בהרחבה בקרוב). ניתן לפזר עליו אבקת תה ירוק, לטגן בשמן עמוק ואז לגלגל אותו בזרעי שומשום - זו הגירסא היחידה של מוצ'י שאני מודה שהיתה לא רעה בכלל.
המוצ'י הוא חטיף מזין - זהו מאכל טבעי, שאינו מכיל חומרים משמרים, תוספים וצבעי מאכל. הוא אינו מכיל חיטה וגלוטן, ולכן מתאים לאנשים עם רגישות לגלוטן.
כיצד מכינים מוצ'י?
האורז המיוחד עובר תהליך אידוי מעיכה בעבר נהגו היפנים המסורתיים להכות על האורז המאודה בעוז עם מקלות דמויי פטישים מיוחדים כבדי משקל באופן מיוחד כשהאורז מונח בקערת עץ. כיום מכינים מוצ'י במכונות שמועכות את האורז המאודה.כשהמוצ'י יוצא מהמכונה משטחים וחותכים אותו. היפנים אומרים כי האיכרים היפנים נהגו לאכול את המוצ'י בחורף כדי לקבל ממנו אנרגיות.
בועז צאירי אומר שבין שני העובדים המכינים את המוצ'י בשיטה המסורתית מתפתחים יחסי עובד-מעביד מורכבים במיוחד כי אם האחד מכה בפטיש של 10 ק"ג והשני מערבב את האורז בו בזמן אם אין ביניהם מערכת יחסי אמון הדדי משובחת עשוייה להיווצר בעיה
ומה הסינים וההיסטוריה אומרים?
האגדה הסינית מספרת כי ישנו זנב של ארנב בתוך הירח שמכה על עשבים מיוחדים כדי ליצור מהם שיקוי שיעניק חיי נצח. היפנים שינו קצת את האגדה והם רואים בתוך הירח ארנב שמכה במוצ'י או בעוגת אורז. המשמעות היא משחק מילים "מוצ'י צוקי" היא "מוצי שמכים עליו" ו"מוצ'י זוקי" הוא שמו של הירח ב-15 לחודש שמשמעו ירח מלא.
ביפן העתיקה האורז היה אוכל יקר ערך והשתמשו בו רק לאירועים מיוחדים או בחגים. בגלל ערכו הרב, אורז הוצע כאחד מהיבולים הראשונים לאלים. כל גרגיר אורז במסורת השינטו מסמל "תאמאס"- נשמה, ומכאן שעוגת אורז מייצגת מליון נשמות.
במהלך תקופת מאורונאצ'י (1392-1573), היו אוכלים "אוזוני" בתחילת השנה החדשה. "אוזוני" הוא מרק מסורתי המוגש עם המוצ'י. לאחר כוסית הסאקה המורמת לכבוד השנה החדשה, היפנים מקשטים את בתיהם עם מוצ'י מיוחד ששמו kagamimochi, ואוכלים "אוזוני".
הקישוטים לשנה החדשה עשויים לעיתים משתי עוגות אורז גדולות המונחות זו על זו ומקושטות בתפוז. ונקראות כאמור "קאגאמי מוצי" כלומר מוצ'י מראה. העוגות מהוות סמל להצלחה: עוגה אחת מסמלת את הירח והשנייה את השמש. צורתן העגולה מסמלת הרמוניה וזרימה, והתפוז שעומד בראשם מסמל בריאות בשל צבעו, ופריון בשל זרעיו הרבים.
מוצ',י כמו מאכלי ראש השנה היפני אחרים (אטריות ארוכות במיוחד) הוא מטאפורה לחיים ארוכים - ככל שהם נמתחים כאשר אתה נוגס בהם, כך חייך יהיו ארוכים יותר. למרבה האירוניה והצער, מדי שנה מדווח בחדשות על אזרח קשיש שנחנק למוות מהמוצ'י שלו.
שיעורי בית
הפעם אין מתכון מסיבות מובנות: אטרקטיביות הנתונה בספק של המאכל לחיך הישראלי המצוי וחוסר בזמינות חומרי הגלם בארץ הקודש. אבל יש לכם שיעורי בית: צפו בסרט טמפופו. אפשר לשלב עם סושי וסאקה...
צפייה נעימה!
