אירופה: האם הפורנו יוצא אל מחוץ לחוק?

אתם בטיול באנגליה; הגעתם לחדרכם המאובזר במלון, התיישבתם ליד המחשב כדי לגלוש להנאתכם, ואתם מוצאים את עצמכם גולשים באתר פורנו. לפתע נשמעת דפיקה בדלת. בפתח עומד שוטר, שמודיע לכם כי עברתם על החוק, ומבקש שתתלוו אליו לתחנת המשטרה. מציאות או סיוט?

מדובר בתיקון לחוק הבריטי, שהוגש בסוף אוגוסט, ונועד להוציא את רוב הפורנוגרפיה המקוונת אל מחוץ לחוק. התיקון טרם הועבר, וגם אם יעבור, ספק אם האכיפה תהיה יעילה כל כך בפעם הבאה שתבקרו בלונדון. עקרונית, הצעות החוק בנושא מתייחסות לפורנוגרפיה קשה, ונועדו קודם כל להעניק למשטרה כלים להתמודדות עם היוצרים והמפיצים.

נראה שבריטניה אינה היחידה: רוב מדינות המערב שותפות למחול השדים הפתאומי, ששם את הפורנוגרפיה המקוונת במרכז. גם הצרכן פושע החוק הקיים כיום בבריטניה אוסר על הפצת חומר פורנוגרפי, אבל לא על אחזקתו. זה (עדיין) לא פשע לגלוש לאתר שכולל חומרים "אסורים", והמדינה יכולה לרדוף רק אחרי בעלי האתר אבל לא אחרי הגולש.

עניין של הגדרה

החידוש המהותי ביוזמת החקיקה הבריטית הוא הפיכת עצם הצריכה של פורנוגרפיה קשה - לרבות הורדתה מהאינטרנט - לעבירה פלילית. החוק החדש צפוי להרחיב את האחריות גם למי שמחזיק את החומרים האסורים על קלטת, תקליטור, דיסק קשיח וכל אמצעי איחסון אחר. טכנית, יישאו באחריות גם ספקי אינטרנט וחברות שמעניקות שירותי איחסון לאתרי פורנו.

השאלה היא, כמובן, איך מגדירים "פורנו קשה". ישנה הסכמה רחבה לגבי פורנוגרפיה הכוללת מעשי אלימות שלא בהסכמה, אונס ורצח. פדופיליה אסורה גם בהפצה וגם באחזקה בבריטניה ובהרבה מדינות בעולם, מתוקף חוקים הקיימים מזה זמן. אבל יש מקרים מובהקים פחות, ולעת עתה לא ממש ברור היכן יעבור הגבול.

רבים מהמעורבים - יצרנים וצרכני פורנו כאחד - מביעים חשש לעתיד התעשיה. הם, והאירגונים למען זכויות הצרכנים, חוששים שהחוק הבריטי החדש יהפוך למפלצת בנוסח ה- Act Patriot האמריקני של ממשל בוש.

הבת נרצחה, האמא נלחמת

בבריטניה קיימת רשות בין משרדית ששמה Home Office (או HO). זו אחראית על צמצום הפשיעה, על מלחמה בסמים ועל נושאים אחרים הקשורים לביטחון האישי. תחום בו ה-HO פעיל במיוחד הוא המלחמה בניצול מיני בכלל, ובאינטרנט בפרט.

יוזמת החקיקה של ממשלת בריטניה הודלפה לעיתונות יום אחד אחרי פגישה מתוקשרת של צ'רלס קלארק, בכיר ב-HO, עם ליז לונגהרסט, הפעילה המשמעותית ביותר כיום במדינה נגד פורנוגרפיה אלימה באינטרנט. לונגהרסט מכירה את הנושא מקרוב. ג'יין, בתה בת ה-31, נרצחה לפני שנתיים על ידי גראהם קוטס, ידיד שלה.

לכאורה, הרצח בוצע בהשפעת פורנוגרפיה קשה במיוחד שאליה היה מכור. בשנתיים שחלפו מנהלת האם קמפיין, שנועד להוציא אל מחוק לחוק חומרים כמו אלו שהביאו, להבנתה, לרצח של בתה. היא אספה למעלה מ-30 אלף חתימות על עצומה, שקוראת לפעול נגד התופעה באמצעות שינוי בחוק, חסימת אתרים ובעזרת שיתוף פעולה בינלאומי למיפוי של פשיעת המין, סוטי המין והפורנוגרפיה המסוכנת.

אלה, פחות או יותר, ההצעות שעומדות לדיון בוועדה מיוחדת, שתגיש את מסקנותיה לממשלת בריטניה ב-2 בדצמבר השנה. הכוונה המוצהרת של המצדדים בחוק החדש היא לחייב ספקי אינטרנט ומאחסני אתרים להסיר קבצים ואתרים, לסרב לאחסן או פשוט לחסום אותם כשאין דרך אחרת.

החוק אמור גם לספק את הפירצה החוקית, שתאפשר לחברות האשראי להעביר פרטים של לקוחותיהן לרשויות החוק. הכל בגלל הפדופיליה בבריטניה, כמו אצלנו, הולך וגובר החשש מאלימות וניצול של וכלפי ילדים ונוער. לא מעט, בגלל מקרים שהגיעו לתקשורת - כמו שני הנערים שרצחו ילד קטן אחרי שהתעללו בו, או הפדופיל שפיתה באינטרנט שתי ילדות ואז אנס ורצח אותן. האימה מפני הפדופיליה, ובמיוחד מהגילויים המקוונים שלה, אוחזת עכשיו בכל אירופה.

תהודה תקשורתית

בישראל הסתפקו כלי התקשורת בדיווחים על רשתות הפדופילים שנחשפו בגרמניה, בצרפת ובבלגיה. אבל בפינלנד הקדישה התקשורת סיקור נרחב יותר להחלטת הממשלה להורות לספקי האינטרנט הפיניים לחסום כליל פורנוגרפיית ילדים.

בהולנד הליברלית זכה לתהודה אדירה הסיקור הטלוויזיוני אודות המחשב הישן של עורך הדין יוסט טונינו, תובע בפרקליטות המדינה. באוקטובר 2004 נמצא המחשב במזבלה, ובו מידע רגיש על תיקים משפטיים שונים, שאליהם הייתה לטונינו נגיעה. במאי השנה פורסם, כי במחשב נמצא גם אוסף פורנוגרפי נאה, ומכתב שכתב לחברו ובו הוא מודה שקשה לו לכבוש את יצרו כשהוא רואה נערים צעירים.

בספרד סערו הרוחות אשתקד סביב תלונה שהגישה למשטרה אם, שבנה בן ה-12 קיבל בצ'אט הצעות מגונות מפדופיל. חקירת המשטרה הובילה, חצי שנה אחר-כך, לחשיפת רשת אדירה של פדופילים, שהתפרסה על-פני 12 מדינות באירופה ובמרכז דרום אמריקה.

בסך הכל נעצרו כ-500 חשודים בהפצת חומרים פדופיליים, במסגרת פעולה משותפת של הרשויות המשפטיות של האיחוד האירופי ושל מדינות מרכז אמריקה.

על חשבון חופש הפרט

התוצאות ניכרות בדעת הקהל. סקר שנערך בבריטניה בחודש מרץ הוכיח, שבבחירה בין חופש הפרט לביטחון הילדים, הציבור לא חושב פעמיים. 89 אחוז מהנשאלים אמרו, שהם תומכים במעקב של ספקי אינטרנט אחר גולשים המבקרים באתרי פדופיליה, ו/או בחסימה של אתרים כאלה. הרשות השופטת, כמו המחוקקים, לא נשארת אדישה.

בפסיקה של בית המשפט העליון הבריטי ממאי האחרון הוכרע, כי אסור לשווק פורנו בדואר ובאינטרנט. הסיבה: הלקוחות עלולים להיות קטינים. טכנית, הפסיקה הזו עשויה להוות תקדים, שיאסור את הפורנוגרפיה המקוונת לחלוטין, מאותו טעם.

בעצם, הבריטים הולכים ומעניקים לפורנוגרפיה לצורותיה מעמד דומה או זהה לזה של הפדופיליה. וזה קורה, במידה רבה, בהשפעת הלכי הרוח בארה"ב. החוק האמריקני קובע, שאדם המופיע בסרט או בתמונה פורנוגרפיים, ייחשב קטין כל עוד לא הוכח אחרת. חובת ההוכחה היא על מי שיצר את החומרים הפורנוגרפיים, ועליו לשמור במשך שבע שנים ראיות לכך שהמשתתפים אינם קטינים.

ביוני השנה הוחל החוק גם על אתרי אינטרנט. החוק נועד להגן על קטינים מניצול, אבל אירגונים למען חופש הדיבור ותעשיית הפורנו טוענים, שדרישותיו בלתי אפשריות. בתור התחלה, הוא שם קץ לרוב פורנוגרפיית החובבים - זוגות אקסהביציוניסטיים, נשים שמציגות את עצמן במצלמות רשת, וכיוצא באלו. אלפי אתרים הוסרו מהרשת בחודשיים האחרונים כדי להתגונן מפני תביעות.

מאגר בינלאומי

המערכה הנוכחית שייכת למלחמה שהחלה ב-1999, כשתושב טקסס, תומס רידי, נעצר על ידי ה-FBI. חברה שבבעלותו הפעילה פורטל, שסיפק גישה ל-300 אתרי פדופיליה, בתעריף חודשי בסך 30 דולר. שנתיים עברו עד שהורשע, וזמן דומה חלף עד שנפתרו המכשלות החוקיות והבירוקרטיות בדרך להעברת פרטי 250 אלף לקוחותיו לרשויות החוק ברחבי העולם.

באוקטובר 2003 העביר ה-FBI למקבילו הבריטי, ה-NCS, פרטים של כ-7,300 חשודים. בתוך חצי שנה, במבצע שקיבל את השם Operation Ore, נחקרו 6,500 חשודים, הוצאו 4,300 צווי חיפוש, נעצרו 3,700 איש וכ-1,300 הורשעו בעבירות פדופיליה שונות.

NCS דיווח כי המבצע הציל כ-100 ילדים בריטים מניצול מיני. הוא גם חשף לראשונה פרטים על ההיקף של שוק הפדופיליה בבריטניה, ועל הקשר ההדוק בינו לבין הפשע המאורגן. מיד אחר כך, הקימה ממשלת בריטניה את "המרכז להגנת ילדים באינטרנט (CCPI) - גוף שמעניק ייעוץ לילדים, לבני נוער ולהורים, ועוסק בשיתוף מידע עם גופי מודיעין ושיטור בבריטניה ובמדינות אחרות.

המלחמה בפדופיליה כוללת היום שיתוף פעולה נרחב בין האיחוד האירופי לארה"ב ולמדינות רבות באמריקה ובשאר העולם. בימים אלה בונה ה-8G מאגר בינלאומי, שממפה מאות אלפי פדופילים וקורבנות פדופיליה. המערכת מיישמת, בין השאר, את השורה הראשונה של טכנולוגיות לזיהוי פנים, כדי לזהות את הקורבנות ולקשר בין פשעים ומעשי פשע, צרכנים ומפיצים.

ואם החוק הבריטי נראה לכם דרקוני במקצת, אז קחו בחשבון שעוד לא ראינו כלום. הגישה הבריטית היא לא קפריזית ולא שמרנית, אלא תכליתית. היא רואה בצעדים שננקטו מהלכים של דמוקרטיה מתגוננת, ומדינות אחרות ילכו בעקבותיה. אז תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם בחו"ל, רגע לפני שאתם פוצחים בגלישה לאתרים מפוקפקים.