רכב אספנות - המלצות קניה, למתקדמים
בפרק הקודם המלצנו לכם על מספר מכוניות שכדאי לרכוש אם אתם אספנים מתחילים. הפעם, ליאור ברוך מספר על מכוניות יוקרתיות ונחשבות - וגם יקרות יותר
או קיי. לאחר שקראתם את שתי כתבות הפתיחה של מדור הרכב הקלאסי, הגיע הזמן להתקדם הלאה. אתם כבר יודעים איך לבחור, מה הפלוסים והמינוסים, משמעות רכישת הרכב הישן, ואפילו מכירים מספר דגמים שיעניקו לכם כרטיס כניסה ראשוני לחווית רכב האספנות. הגיע הזמן למכוניות אחרות, נקרא להם "למתקדמים", שידרשו מכם לא מעט מזומנים בכיס ברגע הרכישה, לא מעט השקעה כספית בשלב השיפוץ והאחזקה. אבל רבותי, כאן כבר מדובר על רושם בגדול, קלאסיקה בענק. מוכנים?
רכב קלאסי - פרקים קודמים:
יגואר MK V (צילום: ליאור ברוך)
אבל לפני שנתחיל, אסור לשכוח עובדה אחת. גם שיפוץ מכונית עממית ופשוטה עשוי להגיע לעלויות רכישה ושיפוץ של מכונית "יוקרתית" ומיוחדת יותר. הכל קשור ברמת השיפוץ אליה אתם מעוניינים להגיע לבסוף. ואם לחזור למכוניות היוקרה, יש מכוניות כאלה שמחיר הרכישה שלהן נמוך יחסית (מתחיל בחמש ספרות, תשכחו מעודף), אך הוא תלוי במצבן ובנדירותן. יש מכוניות יקרות, ללא תלות במצבן וברמת השיפוץ. בישראל מכוניות אלו נדירות - ככה זה כשפרארי, למבורגיני ומזארטי, יגואר, בנטלי ורולס-רויסף לא נמכרות כאן באופן שוטף. אז מה בכל זאת ניתן לרכוש כאן? נתחיל...
מכוניות פוני - שברולט קמארו/פורד מוסטנג
בשנת 1964 כבשה פורד את אמריקה עם הפורד מוסטנג. מכונית פשוטה וזולה יחסית, עם מראה רענן שפנה לקהל צעיר. בין רגע הפכה ללהיט בכל קבוצת גיל וחתך אקונומי. לקונצרן המתחרה, ג'נרל מוטורס, לקחו שלוש שנים ארוכות כדי למצוא מענה ראוי, בדמות שברולט קמארו, וגרסת פונטיאק - הפיירבירד. מאז, במשך שנים רבות, לא פסקה התחרות בין שלוש מכוניות הפוני הללו. היחידה מהן שיובאה באופן סדיר אלינו, הייתה פורד מוסטנג. תאמינו או לא, בשנות ה-60' היא אף הוצעה כאן להשכרה. מ-1967 ועד 2002, השנה בה פסק ייצור הקמארו והפיירבירד, הגיע מכוניות נוספות ומעטות ביבוא אישי.
קאדילק דה-וויל (צילום: ליאור ברוך)
יש כאלו שיאמרו כי אזכור פיירבירד, קמארו ומוסטנג בנשימה אחת, דומה לערבוב בשר וחלב מול עיני משגיח כשרות. אך יש לזכור כי בבסיסן המכוניות זהות מבחינת מבנה וטכנולוגיה. חלקי חילוף למכוניות אלו, כמעט בכל שנה ודגם, יש באינספור קטלוגים ואתרים ברחבי העולם. בישראל ניתן למצוא חלק מהחלקים המכניים, אך בדיוק כמו במכוניות ה"זולות", גם כאן תוכלו להיתקע שבועיים, כשבורג קטן נשבר לכם, עד שהחלופי יגיע מחו"ל. אה, וקחו בחשבון כי שיפוץ מושלם של אחת מהנ"ל יכול בקלות להגיע לשש ספרות...
בלי גג בשבילי, תודה
אני מרשה לעצמי להניח שמעטים מחובבי ההגה לא פינטזו לפחות פעם אחת על נהיגה במכונית ללא גג, אם לעבר השקיעה עם מישהי (או מישהו) במושב ליד, ואם בכביש מתפתל עם רוח נושבת בפנים ובשיער. ובכן, בעולם המכוניות הקלאסיות הפנטזיה הזו ניתנת להגשמה לא יקרה במיוחד.
מרצדס SL (צילום: ליאור ברוך)
כמו קודמותיהן לכתבה זו, רבות מהמכוניות הפתוחות הקלאסיות, אשר יובאו לארץ, יובאו בהליך יבוא אישי. מכוניות MG פתוחות, אלפא ספיידר, פיאט ספיידר (850 ו-124), טריומף ספיטפייר ודומותיהן, הן מכוניות פתוחות במחירי רכישה סבירים למדי. מי שירצה לעלות מספר רמות למעלה (לא רק במחיר), עשוי להעדיף דגמים כגון יגואר XK120, מרצדס 220 נטולת גג וכדומה. זכרו כי תהליך שיפוץ מכונית עם גג פתוח זהה למדי לתהליך שיפוץ כל מכונית אחרת, למעט מנגנוני גג והגג עצמו, שניתן בדרך כלל לרכישה בחברות שונות בעולם. ותתפלאו, גם לתפירה אצל רפדים מתמחים בתחום בארץ. ויש כאלה, מצוינים.
הקצפת שבעוגה
אלה מכם שירצו להתפנק בפאר ויוקרה של ימים המוכרים בפי החובבים כ"פעם ידעו לבנות מכוניות", יחפשו יגואר ישנות ומרצדס לסוגיהן, ב.מ.וו, בנטלי ורולס-רויס - אם תצליחו לגלות למי יש אותן. ושוב, לא לשכוח מכוניות פאר אמריקניות כגון לינקולן וקאדילק. כל המוזכרות מעלה יהיו במרבית המקרים יקרות ביותר לרכישה, כמעט ללא תלות במצבן לפני השיפוץ. חלקים למכוניות אלה, במרבית המקרים, לא ניתן יהיה להשיג בארץ, אלא אם יש לכם הרבה מזל, קשרים עם עסקי פירוק נידחים ו-או עם היבואן. עלויות אותם חלקים יהיו ברוב המקרים גבוהות בעשרות, אם לא מאות אחוזים, מאותם חלקים בדיוק למכוניות "עממיות". למה? כי זו יגואר, זו בנטלי, זו מרצדס. ועל איכות (ונדירות), משלמים...
ענתיקות של ממש
עבור רבים, כשאומרים "מכונית קלאסית" קופצים הבזקים של מכוניות עתיקות של ממש, עם כנפיים ענקיות, מעוגלות וארוכות מעל הגלגלים. פנסים קדמיים ענקיים מתנוססים על אותם כנפיים, נהג פרטי צייתן עם כובע פותח עבורם את הדלת, בדרך לנשף ריקודים אצל מלכת אנגליה. טוב, אז נסחפנו קצת.... אך המציאות, בכל הנוגע למכוניות מהתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, אינה רחוקה מהתיאור הזה. בישראל שרדו עשרות בודדות (במקרה הטוב) של מכוניות משנים אלה, מכוניות כגון סיטרואן טרקסיון אוואנט, יגואר MK V (סימן 5), פורד מודל T, רובר מתחילת שנות הארבעים ועוד...
אלפא רומיאו ספיידר (צילום: ליאור ברוך)
הקושי העיקרי בשיפוצן של מכוניות אלה הוא איתור החלקים. להבדיל ממכוניות בקטגוריות קודמות, מכוניות אלו יחודיות ונדירות ולכן, כמעט ולא מיוצרים להן חלקים יעודיים. חלקים רבים לא ניתן כלל להשיג גם בעולם ויש לייצרם או לבצע הסבות לחלקי רכב אחרים, כדי להתאימם. מחירי מכוניות מסוג זה בארץ, יכול להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים למכונית במצב סביר והרבה מאד מעל זה, לרכב במצב תצוגה.
יבוא אישי
תקנות ייבוא רכב אספנות מאפשרות יבוא רכב בן 30 שנה ומעלה. עובדה זו פתחה פתח לכל אלה שחשקו אי פעם ברכב זה או אחר, ולא מצאו אותו כאן. בעזרת הליך יבוא אישי, פשוט לאחדים ומורכב לאחרים, ניתן לייבא כמעט כל רכב על כדור-הארץ, ללא תלות בארץ המקור. עלויות חישוב המכס, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הן 128% ממחיר הרכב, כפי שמוגדר במחירון קראוס, או על-פי הערכת מכס (במילים אחרות, לעיתים קרובות בהתאם למצב רוחו של המוכס), בהנחה והמכונית מיובאת מארץ המקור שלה.
הערכת מחיר הרכב מתבצעת על-ידי חלוקה לשש קטגוריות: "מצב 1", לרכב מושלם/לתצוגה ועד ל"מצב 6", מצב רעוע/גמור/חלקים בלבד וכו'. יש כאלו שמייבאים את הרכב לארץ במצב תצוגה, שכן הם מעדיפים לא "להתעסק" עם שיפוץ. יש אחרים שיביאו את הרכב לארץ במצב רעוע, כדי לחסוך את עלויות הייבוא. ברוב המקרים, עלויות יבוא החלקים יעלו על מחיר הרכב...
ליאור ברוך הוא העורך הראשי של אתר הרכב הקלאסי הישראלי, ומשחזר כלי רכב ישנים
לפנייה לכתב/ת 
