מוזיאון ישראל: תיירים ליום אחד

כמה פעמים ביקרתם בירושלים ואמרתם לעצמכם משהו בנוסח "אוי, חייבים לקפוץ פעם למוזיאון ישראל" ואיכשהו זה לא יצא? לי זה קרה לא פעם ולא פעמיים, וזה באמת קצת לא נעים. לפיכך החלטתי שלכבוד יום ההולדת ה-40 של מוזיאון ישראל, אקדיש לו יום, כאילו הייתי תיירת. ארזתי את בן זוגי וזוג חברים, מורים לאמנות שגם הם לא ביקרו במוזיאון ה-מ-ון זמן (וביקשו לא לגלות לתלמידים שלהם), והקדשנו יום תמים לביקור בין המוצגים. בשורה התחתונה - היה שווה. בשורה העליונה - גם.

כבר בחנייה הבנו שהגענו למחוזות אחרים, שכן למרבה התדהמה לא דרשו מאתנו תשלום. הקופות בכניסה עובדות ביעילות, יש מספיק מקום - לא כמו ב"דיסנילנד", אבל בהחלט מסודר. הפתעה פחות נעימה מצפה לנכנסים בשערי הפנתיאון האמנותי הגדול במדינה: הכל אפור, מלא בטון, מיושן, משרה אווירה קודרת ולא מזכיר במאומה מוזיאונים מודרניים בעולם. כמה חבל שכך מקבלים את פני המבקרים. שטחנו טענותינו

אהבה יהודית-ספרותית מאיטליה של המאות ה-15 וה-13‏

1

2

3

4

בפני חבר הנהלה ותיק, והובטח לנו שרחבת הכניסה תשופץ בקרוב. ובינתיים נחמה פורתא: בית הקפה הקטן הממוקם בכניסה וכיסאותיו האדומים מוסיפים חן וצבע למקום.

מבט לעבר גן הפסלים המרהיב משפר את מצב הרוח, שהופך לסחרחר כשנכנסים פנימה אל תוך האולמות, שם קל מאוד להתבלבל מההיצע העצום. ההמלצה שלנו היא להחליט מראש, לפי פרסומי המוזיאון והאתר שלו, באיזה תערוכות תבקרו. אין סיכוי שתוכלו לעבור בין כל המוצגים ולעכל את כל החוויה האמנותית ביום אחד. אנחנו בחרנו הפעם, בגלל אהבת הטבע והנופים, לסייר בתצוגות מיוחדות שמדברות היסטוריה, ארכיאולוגיה וטבע על תהפוכותיו. 

בעין המתבונן

התחלנו את הסיור בביתן ויסברד בתערוכה "בראשית - הסיפור האמיתי: הולדת המיתולוגיה". בבניין הזה מונחים בטוב טעם ובאנינות יוצאת דופן אוצרות נדירים בני 10,000 שנה השופכים אור על מקורות האמונה והפולחן, וחושפים את המציאות המסתתרת מאחורי המיתוסים של מעשי הבריאה. גם אם אינכם חובבי מיתולוגיה, אל תדלגו על הבניין הזה.

תערוכה נוספת שצדה את עינינו: "קאמרה סאקרה: הנוף כחוויה רוחנית" באולם רנה פיש ורוברט לוין. מדובר בתערוכה מרגשת ביותר ובה צילומי נוף מ-1839 ועד היום, של צלמים שהתעניינו לא רק ביופי ה"פיזי" של הנוף אלא גם במסתורין שבטבע ובהתמזגות בו כחוויה רוחנית. הצופים בתערוכה נעים בין נגיעה בתכונות המאגיות-מיסטיות של הטבע ועד להיבט העכשווי של דאגה לסביבה.

משם כדאי להמשיך את הסיור בתערוכה מלבבת "בעין המתבונן: אידיאל היופי האנושי בתרבויות אמריקה ואפריקה" (הגלריה על שם טריקסי וסם לנדאו). בתערוכה הזו מודגש אידאל היופי המשתנה מתרבות לתרבות. אמנות הגוף - קעקוע, ניקוב, צילוק, עיצוב וצביעה - נעשו ונעשים בתרבויות שונות באפריקה ואמריקה באופן טקסי, כחלק מנסיון לרומם את האדם ממצבו הטבעי אל

עולם נשגב יותר. האמנות המוצגת בתערוכה הזו מדגימה תפיסות שונות על פני השנים הרבות שבין 1,300 לפני הספירה ועד המאה ה-20.

לסיום, לכבוד החגים, כדאי להציץ בתערוכה מיוחדת במינה של ארבעה כתבי יד עבריים, מפוארים ונדירים, שהושאלו למוזיאון מספריית הוותיקן למשך ארבעה חודשים. הכתבים מוצגים בארץ כחלק מסדרת תערוכות תחת הכותרת "יצירות מופת בנות אלמוות". הידוע מבין כתבי היד הוא עותק מהמאה ה-15 של "משנה תורה" - חיבורו המונומנטלי של הרמב"ם (1138-1204). ייחודו של כתב יד זה באיורים המפוארים המלווים אותו. כתב יד חשוב נוסף מאותה התקופה הוא עותק של "ארבעה טורים", חיבור הלכתי של ר' יעקב בן אשר. גם הוא מפואר במיוחד ומלווה באיורים בסגנון ריאליסטי, ברוח הרנסאנס.

בנוסף, הגיעו מהוותיקן ספר תנ"ך ששרד בשלמותו וספר תהילים, שניהם מהמאה ה-13, והם מעוטרים באיורים גרוטסקים זעירים של בעלי-חיים דמיוניים ואמיתיים, המשולבים בתוך מסגרות עשירות בצבעים ותוספות זהב. התנ"ך וספר תהילים הם מכתבי היד העבריים המאוירים הקדומים ביותר ממוצא איטלקי ששרדו עד לימינו. שני כתבי היד האחרים מדגימים את שיאה של מלאכת איור כתבי היד ערב המצאת הדפוס במאה ה-15, והם שופכים אור על חיי היהודים באיטליה באותה תקופה.

• מוזיאון ישראל, ירושלים. טל': 6708811 - 02 
• שעות פתיחה: א' - סגור, ב', ד', שבת וחגים - 10:00-16:00, ג' 16:00-21:00, ה' 10:00-21:00.
• מחירי כניסה (כולל מדריך קולי): מבוגר - 40 ש"ח, אזרחים ותיקים נכים וילדים - 20 ש"ח, חיילים בחובה - חינם. בימים ג' ו-ה' אחה"צ - הכניסה לילדים חינם.