"בלילה הזה הפציעו התקוות, זה היה לילה של חלומות. חלומות של אזרחים רבים שכבר חשבו שאין להם שום סיכוי להיות חלק מהחברה הישראלית. יש כמעט מליון וחצי אזרחים שחיים מתחת לקו העוני. יש מאות אלפי ילדים שאיבדו את תחושת השייכות שלהם למדינה".
"לא הכנתי נאום ניצחון", היו מילותיו הראשונות של עמיר פרץ, הבוקר (ה') בבית מפלגת העבודה, לאחר שנודע באופן רשמי כי גבר על שמעון פרס ונבחר לתפקיד היו"ר.
הכין או לא הכין, פרץ סיפק נאום מקיף, נלהב וראוי למהפך הדרמטי והמשמעותי כל כך אותו הוביל. הוא דיבר על הכל: שמעון פרס, החזון החברתי, הליכוד שכשל, הרבדים השונים בעם אחריהם יצטרך לחזר כדי להשיבם למפלגה החבוטה שלו, על הציבור שצמא לאלטרנטיבה ועל הצורך לשמור על אחדות - בסיעה עצמה ובעם.
פרץ שטח את משנתו בצורה הברורה ביותר ומעל דוכן הנואמים אמר את מה שבוודאי יהפוך בקרוב לאחת מסיסמאות הבחירות שלו: "אני רוצה לקבוע כאן מהו מעגל החיים החדש שעליו אנחנו מתכוונים להלחם. מעגל החיים הזה מורכב מכלכלה בשרות האדם, אדם בשרות השלום, שלום בשרות הכלכלה - וחוזר חלילה".
"שמעון, אני רוצה אותך לידי. אם לא למען המפלגה - למען המדינה"
"אני רוצה קודם כל לפנות לכל מי שנמצא כאן. בכך שהגעתם הנה בספונטניות בבוקר הזה, החלטתם לקחת על עצמכם אחריות כדי שנוכל לממש את כל מה שאמרנו. הצעד הראשון במימוש האחריות הוא הצורך של כל אחד מכם לגלות איפוק, להביט בעיניים לכל חבר וחבר במפלגה כשותף. אין מחנות במפלגת העבודה. כולנו חזית אחת שרוצה להביא בשורות למדינת ישראל. אני פונה אליכם - אל יתיהר לבכם, אל תגביהו מצח על איש, להיפך - תמיד אמרנו שאנחנו יודעים לדבר לאנשים אז קודם כל נוכיח שאנחנו יודעים לעשות זאת מבית. זה המבחן הראשון שעומד בפנינו והוא לעיתים מבחן הרבה יותר מסובך, הרבה יותר קשה מאשר המאבק בחוץ.
"אני רוצה מפה לפנות למורי, לאחד האנשים היקרים ביותר שיש לנו במדינת ישראל, חברנו, איש שאנחנו אוהבים בכל ליבנו - חברנו שמעון פרס. אני יודע שזו שעה פוליטית קשה עבורך אבל זו באמת יכולה להיות להיות השעה החשובה ביותר למען מדינת ישראל. שמעון - בניגוד לאחרים שפנו אליך בעבר אני באמת זקוק לך, אני באמת רוצה אותך לידי. אני באמת רוצה לדעת שאתה שם כשאבקש עצה. אני פונה אליך שמעון - אם לא למעני, תעשה זאת למען המפלגה. אם לא למען המפלגה, תעשה זאת למען המדינה. למען ילדינו שרוצים לגדול כאן במדינת ישראל, במדינה שכולם נרתמים כדי לקבוע את עתידה.
"אנחנו נמצאים בבוקרו של יום שבו בין היתר, נלך כולנו להתייחד עם מנהיגנו הדגול שנרצח לפני עשר שנים. זה היה רצח שקטל אדם מיוחד במינו, רצח שניסה לקטול דרך. היום נאמר ליצחק רבין: לא ניתן שיהרגו את דרכך, לא ניתן שיהרגו את השלום, לא ניתן בשום פנים ואופן שמישהו ישכח. עשר שנים לרצח - זה הרגע להזכיר לכולם את צוואתו של יצחק רבין שאיתה אנחנו רוצים להמשיך וממנה נשאב את האנרגיות שלנו, את אמונותינו. שמעון, יצחק ואתה נתתם יד אחד לשני גם בשעות הפוליטיות הכי קשות, גם אם לעיתים היד הזו היתה קפוצה. עם ישראל ראה את היד הזו כיד שמסמנת אחריות והתעלות ואני פונה אליך גם היום - בשם הצוואה הגדולה, בשם הדרך שאתה הובלת אחרי הרצחו של יצחק רבין - אל תשאיר אותנו לבד, שמעון. אנחנו אוהבים אותך ורוצים שתמשיך יחד איתי את המחנה הגדול שכל כך מחכה לבשורה החדשה.
"יש לי כוונה לקיים פגישות ולשמוע את כולם. אני רואה בתפיסת העולם הקולקטיבית בכל נושא, כמפתח להצלחה. קולקטיביות מחשבתית, קולקטיביות של יצירה, קולקטיביות של רעיונות - זה הרי המתכון הטוב ביותר לייצר את הרעיונות הטובים ביותר ואיתם ללכת קדימה. אינני חושב שהחכמה שייכת לאיש זה או אחר אבל אני מאמין שאם תתנו לי הזדמנות, אוכל להפיק את מלוא החוכמה שנמצאת אצל כל אחד ואחת מכם. ביחד נהפוך אותה לדרך מנצחת כי יש לנו משימה כבדה ביותר. זה נכון, אנחנו רוצים לרפא את הפצעים מהבית, אבל אזרחי ישראל מצפים מאיתנו שנמצא גם דרך לרפא את פצעיה של החברה הישראלית, שחולה במחלות קשות ביותר, מחלות אותן יצר לנו הליכוד בימי שלטונו".
"המתתו של השד העדתי אינה חסד לשד, היא חסד למדינת ישראל"
"בלילה הזה הפציעו התקוות, זה היה לילה של חלומות, חלומות של אזרחים רבים שכבר חשבו שאין להם שום סיכוי יותר להיות חלק מהחברה הישראלית. יש כמעט מליון וחצי אזרחים שחיים מתחת לקו העוני. יש מאות אלפי ילדים שאיבדו את תחושת השייכות שלהם למדינה, יש מאות אלפי קשישים שלא מבינים למה המדינה שלהם משפילה אותם, שהרי הם נתנו לה כל מה שהיה להם. יש אוכלוסיות רבות מעדות שונות וכפי שהבטחתי - ברגע הזה אני מודיע קבל עם ועדה לכל מי שרוצה להקשיב במדינת ישראל - זוהי קבורתו של השד העדתי. המתתו של השד העדתי אינה חסד לשד, היא חסד למדינת ישראל. אם יש אויב לחברה, אם יש מי שעוצר את הסיכוי לעשות מהפך חברתי במדינת ישראל, זהו השד העדתי, הוא היריב מספר 1 שלנו, הוא משרתם של ממשלות שמתעמרות באזרחיהן.
"אני פונה אל העולים החדשים - בואו למפלגת העבודה, זה הבית האמיתי שלכם, כולכם אנשים עובדים, כולכם מנסים להתקיים בכבוד, לעשות עמלכם יום ולילה, בואו למפלגת העבודה כי אנחנו מתכוונים להציב בראש סדרי העדיפויות שלנו את הדרישה להעלות את שכר המינימום, את הדרישה לצמצם את השעבוד של עולים לחברות כח אדם. אנחנו מחבקים גם את אחינו הערבים והדרוזים, מכיוון שרק המאבק על ערך האדם יוכל להביא למפלגה אנשים רבים.
"אומרים לי 'הליכודניקים יישארו לעולם ליכודניקים'. זה לא נכון, הלילה שעבר עלינו הוא לילה שבו אלפי ליכודניקים יודעים שלא הם עוזבים את הליכוד, הליכוד עזב אותם מזמן. הליכוד הפקיר אותם, השפיל אותם, גזר עליהם גזירות שלא בצדק ויצר פערים חברתיים שמסכנים את עתידה של מדינת ישראל. אני רוצה לקבוע כאן מהו מעגל החיים החדש שעליו אנחנו מתכוונים להלחם - גם במפלגת העבודה אבל גם לאזרחי מדינת ישראל: זהו מעגל חיים סגור שמזין אחד את השני. מעגל החיים הזה מורכב מכלכלה בשרות האדם, אדם בשרות השלום, שלום בשרות הכלכלה וחוזר חלילה. זה יהיה מעגל חיים שנע לו ונע לו ונע לו ונע לו וגם הופך להרבה פתקאות של אמת אמת אמת אמת בקלפיות!
"אני רוצה לפנות לכל קבוצות האוכלוסיה שצריכות להיות איתנו. לקהילות השונות של העובדים בישראל, לגמלאים, לאמהות החד הוריות, אחיי ואחיותיי מהתנועות המיישבות, קיבוצים ומושבים - בואו איתי למהפך החברתי. אני יודע שכאן בבית הזה יש לכם לא רק מקום של כבוד. אתם מהווים את אחת מלבנות הייסוד של התפיסה הערכית שהמפלגה מובילה איתה כבר שנים רבות. אני מודיע שאקיים התיעצויות עם כל הגורמים, עם מזכ"ל המפלגה, עם יו"ר הסיעה, עם המשנה לראש הממשלה, שרי הממשלה וחברי הכנסת. יחד נחליט על הדרך שבה נודיע לראש הממשלה כי אנחנו רוצים להפרד.
"אנחנו רוצים להפרד לא מתוך איזו הרפתקה, אנחנו רוצים להפרד מתוך אחריות לדמוקרטיה הישראלית, לעתידה של מדינת ישראל ובוודאי מתוך רצון להפוך את מפלגת העבודה לאלטרנטיבה שהולכת לכבוש את השלטון בבחירות הבאות".
