ראשי המגזר העסקי: "פרץ ישתנה עם התפקיד"

עמיר פרץ הוא מהפוליטיקאים הבכירים היחידים בישראל המזוהה עם הזירה הכלכלית. זה 10 שנים שהוא מוביל את ארגוני העובדים במדינה, מארגן שביתות ועיצומים במשק, מוחה נגד מדיניותה הכלכלית של הממשלה, מצהיר בגאווה על תפישת עולמו הסוציאליסטית ומבטיח "כלכלה בשירות האדם".

לכאורה, הייתה צריכה עלייתו של איש כזה למרכז הבמה הפוליטית לעורר בהלה במגזר העסקי. גם אם יפסיד בבחירות הקרובות, פרץ הוא שותף פוטנציאלי בהרכבת הקואליציה הבאה, וככזה יש לו השפעה ישירה על תקציב המדינה. ואולם, מתברר שבכירי המגזר העסקי דווקא אינם מודאגים. חלקם אף תולים בו תקוות, ואחרים חושבים שאם יעלה לשלטון, דרכו תשתנה ממילא, כיוון ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן".

בני גאון: "הוא יקבע סדר-עדיפויות חדש"

איש העסקים בני גאון, הידוע כמקורב לפרץ, הביע שמחה גדולה על תוצאות הבחירות בעבודה: "לפני שנה, כשהתחלתי לדבר עם בכירים במשק על פרץ, הם שאלו אותי: מה יש לך לעשות אתו? אמרתי להם: קודם תכירו אותו. הם התחילו להיפגש אתו, ויצאו בתחושה טובה מאוד.

"עמיר כמנהיג ברמה הלאומית לא יהיה עמיר מההסתדרות. בראשות המדינה הוא יראה את הדברים אחרת מאשר כמנהיג עובדים. הוא יקיף את עצמו באנשים הנכונים, והמגזר העסקי יופתע ממנו לטובה.

"פרץ יקבע סדר עדיפויות חדש. פרץ רואה במרכז הכלכלה את האדם. הוא יכניס למשק את מרכיב החמלה, שחסר בו כיום. בזמן האחרון כולם הפכו להיות 'משוררי הדלות' ולקונן על העוני, אבל אלה דיבורים ערטילאיים, וצריך מנהיג שיעשה צעדים קונקרטיים למלחמה בעוני".

אז בוא נהיה קונקרטיים: פרץ הצהיר שהוא מתנגד ל'שיגעון ההפרטה' של הממשלה הנוכחית. האם אתה לא חושש שהוא יעצור את תהליך ההפרטה?

"פרץ תומך בכלכלה חופשית. אבל בינינו: מה כבר נשאר להפריט במשק שלנו?"

פרץ מבטיח שוב ושוב להעלות את שכר המינימום. אתה חושש מכך?

"אני בעד העלאת שכר המינימום. המשק לא יתמוטט מכך, להפך. אני יודע שבהתאחדות התעשיינים חושבים אחרת, אבל האמת היא שהגישה שלהם לא כל-כך שונה מהגישה שלי ושל פרץ. העובדים בתעשייה מקבלים הרבה יותר משכר המינימום, בגלל תוספות שונות לשכרם, כמו שעות נוספות. יש תעשיינים שאומרים, שאם הממשלה תחייב את כל המעסיקים לשלם כמו שמשלמים בתעשייה, זאת תהיה העלאה בפועל של שכר המינימום. אני לא בטוח שעמיר יפסול נוסחה כזאת".

עודד טירה: "לפרץ יש ראיה רחבה"

תעשיין אחר שמכיר את פרץ היטב הוא עודד טירה, ששימש עד שנת 2004 כנשיא התאחדות התעשיינים, וניהל עם פרץ אינספור משאים-ומתנים ליישוב סכסוכי העבודה במשק.

"ביליתי עם עמיר לילות ארוכים של משא ומתן, והפכנו לחברים טובים", אומר טירה. "גיליתי שעמיר הוא נושא ונותן מתוחכם. הוא אמפתי ומבין את מי שעומד מולו. הוא הוגן, הוא אחראי, יש לו ראיה רחבה, הוא מבין בריאל-פוליטיקה ויודע את חוקי המשחק. לכן אפשר להגיע אתו להבנות, והוא אדם מתאים מאוד לניהול הכלכלה הישראלית".

היית אומר את כל זה לפני שהוא זכה?

"בהחלט כן. הייתי בין הבודדים שהאמינו שעמיר ינצח את פרס, ואני לא פוסל את האפשרות שהוא יגיע הרבה יותר רחוק".

למרות כל זאת, יש ביניכם חילוקי דיעות חריפים.

"זה נכון. תראה, עמיר, כמוני, גדל בסביבה לא כל-כך מפנקת. אני יודע שעמיר אותנטי ואמיתי לגמרי ברצון שלו לסייע לשכבות החלשות. אני שותף לו בכך, אבל חולק אתו על הדרך ליעד הזה. אני בטוח שהוא ידאג להגדיל את התקציבים ולעזור לאנשים שבאמת לא יכולים לעבוד וחיים חיי כלב".

אתה מדגיש את המשותף ביניכם. אבל בניגוד לעמדתך, פרץ מצהיר בפירוש, שכל עוד יש אנשים שיכולים לעבוד אבל אין להם מקום עבודה, הוא רוצה שגם הם יקבלו קצבאות. מה אתה אומר על כך?

"פרץ אינו ילד ואינו מנותק מהמציאות, ומכיר את חוקי הכלכלה. אני סומך עליו, שאם יגיע לעמדת כוח, הוא יסייע לחלשים בדרך שלא תפגע בתחרותיות של המגזר העסקי. כשניהלנו משא ומתן על הרפורמה בנמלים, הוא יכול היה ללכת עם הראש בקיר ולהגיד, 'לעזאזל התעשייה, לעזאזל הרפורמה'. אבל הוא נהג באחריות ואמר, 'נעשה רפורמה, אבל בצורה שלא תפגע בזכויות העובדים'. כך הוא יעשה גם ברמה הלאומית". 

"דברים שרואים משם לא רואים מכאן"

מה שמרגיע את התעשיינים היא ההערכה, או התקווה, שהעמדות המיליטנטיות של פרץ כמנהיג העובדים יתמתנו פלאים, אם וכאשר יהפוך לשר, לשותף בקואליציה או לראש ממשלה. "אני לא מודאג", אומר אחד מבעלי אסם, גד פרופר. "לפרץ יש דעות שאני מסכים אתן ודעות שאני לא מסכים אתן, אבל הוא אדם אינטליגנטי. ראינו שכאשר אריאל שרון נבחר לראשות הממשלה הוא הבין, ש'דברים שרואים משם לא רואים מכאן'. אני מאמין שכך יקרה גם לפרץ".

גם מנכ"ל מוטורולה בישראל, אלישע ינאי, המשמש גם כיו"ר איגוד תעשיות התוכנה בהתאחדות התעשיינים, אומר: "אני לא חושש מפרץ. להפך, דרך ההיכרות האישית אתו, במסגרת התאחדות התעשיינים, גיליתי שיש פער גדול בין התדמית של פרץ לבין מי שהוא באמת".

מה ההבדל?

ינאי: "בניגוד למה שחושבים, פרץ הוא לא אנטי-תזה לנתניהו. כמו נתניהו, פרץ מבין בכלכלה, ומבין שכלכלה צריכה יציבות. גם בהיותו יו"ר איגוד מקצועי הוא ראה את שני הצדדים של המטבע. הוא חתם על הסכמי עבודה מוצלחים רבים עם המגזר העסקי, והוכיח שוב ושוב שחשוב לו לשמר את מקומות העבודה ולא רק את זכויות העובדים.

"זה נכון שיש לפרץ נטיה מסויימת להיות 'טיזר', להגיד ההפך ממה שכולם חושבים. ייתכן שכמנהיג עובדים הוא זקוק לפרובוקציות. כמנהיג לאומי, הייתי ממליץ לו לרסן את הנטיה הזאת ולחזק את הנטיה להיות אחראי. פרץ יודע להקשיב, ויודע שגם המגזר העסקי מבין משהו בכלכלה. אני משוכנע שאם ייבחר, נמשיך לעבוד אתו בהרמוניה והמשק יפרח.

"יש בפרץ דברים שמעוררים בי תקוות מיוחדות. אנחנו מטיפים שנים על שנים לחיזוק הפריפריה, למדיניות ממשלתית שתייצר מקומות עבודה. אם יש מנהיג שמאמין בדברים האלה ושידחוף אותם, זה פרץ", אומר ינאי.

"אמר דברים חיוביים על השלום"

הבורסה רשמה אתמול ירידות שערים, אך גם בשוק ההון אין אווירת בהלה. "תוצאות הפריימריס בעבודה לא השפיעו על השווקים הכלכליים", אומר מנכ"ל אילנות דיסקונט, שאול צדקה, "ייתכן שהבחירות יוקדמו, אבל לדעתנו זה חיובי ולא שלילי".

מדוע?

"הממשלה כיום אינה מתפקדת בגלל הפיצול בליכוד. השוק יעדיף מערכת בחירות קצרה, שאחריה תקום ממשלה יציבה".

האם אינך חושש שפרץ ימנע מהממשלה להעביר את התקציב, או יאלץ אותה לפרוץ את יעד הגירעון?

"הממשלה לא יכולה לפרוץ את יעד הגירעון, בגלל שהתחייבה בפני ארה"ב שלא לעשות זאת כשקיבלה את הערבויות. ייתכן שלחץ מצד פרץ יגרום לממשלה להעביר תקציבים ליעדים חברתיים, על חשבון יעדים מעודדי-צמיחה, וייתכן שלא יהיה תקציב בכלל, ושני התסריטים הללו עלולים להשפיע קצת על הצמיחה במשק. ואולם, הצמיחה בישראל נשענת בעיקר על הייצוא והצריכה הפרטית, יותר מאשר על תקציב המדינה, כך שלא מדובר בסכנה למשק".

במדינות שבהן עולה לשלטון ממשלת שמאל כלכלי, הבורסה נוטה ליפול. כך קרה למשל בהודו. אתה חושש שהבורסה תיפול במקרה שפרץ ירכיב ממשלה כזאת?

"ברוב המקרים, מנהיג שהופך מראש תנועה לראש מדינה מגלה אחריות והדיעות שלו משתנות. ממשלת שמאל כלכלי יכולה להצליח, אם היא יודעת מהיכן לממן את התקציבים שהיא רוצה להעביר למטרות חברתיות. לפרץ יש התבטאויות חיוביות בקשר לתהליך השלום, והן יכולות להביא למשא ומתן שיוביל לצמיחה אזורית. לפני כמה שנים הייתה כאן ממשלה של מפלגת העבודה, ולא היה כל-כך רע".

"ינחית עלינו מכת מוות"

מי שבאמת חוששים מפרץ הם מעסיקים שמשלמים לעובדיהם שכר מינימום. זאת, בשל הבטחתו של פרץ להעלות את שכר המינימום ל-1,000 דולר, שהפכה אצלו לדגל ול'מנטרה' ממש.

"אני חרד מאוד מהאפשרות ששכר המינימום יעלה", אומר מנכ"ל כיתן, עדי ליבנה, "פרץ נחרץ ולא יתפשר בנושא הזה. אני מעסיק 500 עובדי ייצור, ולא אוכל לעמוד בשכר מינימום של 1,000 דולר. זאת תהיה מכת מוות למפעל שלי ולענף הטקסטיל. חד וחלק.

"פרץ הוא איש חכם, ואני מעריך את העובדה שיש לו אג'נדה כלכלית-פוליטית ושהוא נאמן לה. במדינה דמוקרטית זה טוב שלמפלגות יש עמדות מחודדות, ומהבחינה הזאת פרץ טוב יותר משמעון פרס. ואולם, אני לא אצביע למפלגה עם אג'נדה כמו של העבודה בראשות פרץ", אומר מנכ"ל כיתן.

לא כל תעשייני הטקסטיל מסכימים עם ליבנה. מנכ"ל אופיס טקסטיל, רמזי גבאי, המשמש גם כיו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים, אומר: "אני מכיר את האג'נדה של עמיר פרץ בדבר העלאת שכר המינימום, ואני דווקא בעד, בתנאי שיגדירו את המינימום בצורה שתעשה צדק עם התעשייה. אנחנו בתעשיית הטקסטיל משלמים יותר מהמינימום, אם לוקחים בחשבון את השעות הנוספות ושאר מרכיבי השכר. זאת, בניגוד לחאפרים שמשלמים בפועל את שכר המינימום הרשמי, אם בכלל. אם פרץ יחשיב את השעות הנוספות כחלק מהמינימום, ויעלה את שכר המינימום כדי להילחם בחאפרים ולהגן על העובדים, אז בבקשה, שיעלה. הטקסטיל אינו ענף של מסכנים, אנחנו לא מפחדים ולא צריך לרחם עלינו", אומר רמזי גבאי.