שנה לחוק החופים: "החופים לא פתוחים לציבור"
ארגוני הירוקים אומרים כי למרות שיש לחוק כמה הישגים עד כה, הוא לא הצליח למנוע סגירה של חופים וגביית דמי כניסה. דורשים להרחיבו לכנרת ולאילת
היום מלאה שנה לכניסתו לתוקף של חוק החופים. בחברה להגנת הטבע ובעמותת אדם טבע ודין (שסייעה בניסוח החוק) מביעים ביקורת על כך שהחוק לא מנע עד כה גביית תשלום בכניסה לחופים ולא מנע סגירת חופים.
לדברי החברה להגנת הטבע, לא הורדה אף גדר לאורך חופי הים התיכון ואף לא החלו הליכי אכיפה נגדן. דברים דומים אמורים לגבי האכיפה כנגד פגיעות בסביבה החופית.
סוגיה חשובה וכאובה נוספת, שעדיין איננה מטופלת כראוי, היא סוגיית התשלום בחופי הרחצה. בחברה להגנת הטבע אומרים כי יש לפעול לשינוי החקיקה בנושא, כדי להבטיח שהגישה אל הים תהיה חופשית לכל אדם באשר הוא.
ניר פפאי, רכז החופים בחברה להגנת הטבע: "אנו מברכים על ההתקדמות הרבה שישנה בכל הנוגע להגנת החופים מבניה הפוגעת בהם ובציבור הנהנה מהם. על המשרד לאיכות הסביבה לאכוף את החוק בנחישות רבה יותר וללא רתיעה נגד גידור, ומפגעים בחוף".
אט"ד: לא גובים את ההיטל לשמירת הסביבה
בעמותת אדם טבע ודין אומרים כי דרושים תיקונים בחוק. בחוק נקבע כי רצועה של 300 מטר מקו המים תהיה מוגנת מכל בנייה, פגיעה סביבתית ופיתוח בלתי מבוקר. לטענת אט"ד, השר לאיכות הסביבה עדיין לא התקין תקנות שיאפשרו לגבות היטל ממי שפעילותו פגעה בסביבה החופית, כפי שהחוק קבע.
בניית המרינה בהרצליה, מזכירים באט"ד, פגעה קשות באספקת החול לחופים שמצפון לה, ולפיכך יש לחייב את מקימי המרינה לתקן את המעוות ולכסות את כל הנזקים שגרמו.
עו"ד אלי בן ארי, שהיה ממנסחי החוק מטעם אט"ד, מסכים כי יש להכניס לחוק כמה תיקונים: "צריך להרחיב את תחולתו של החוק גם לחופי הכנרת, ים המלח ואילת, ולהחמיר ולייעל את הסנקציות שהוא מאפשר לנקוט נגד מי שסוגר חופים או גובה תשלום בכניסה אליהם באופן בלתי חוקי. יש צורך לשפר את ההוראות בנוגע להטלת ההיטל לשמירת הסביבה החופית שהחוק מאפשר, כך שהיטל זה יגבה בשטחים נרחבים יותר ובאופן יסודי יותר מכל מי שמפיק תועלת ישירה על חשבון הציבור מבנייה ושימוש ברצועה הסמוכה לים".
לדברי עו"ד בן ארי, אחד החוסרים העיקריים בנוסח החוק הוא העובדה שלא אימץ את ההצעה לאסור באופן מוחלט על גביית תשלום בכניסה לחופים, ולהבטיח באופן מלא את המעבר לאורכם. עד היום נגבים תשלומים, לעתים באופן בלתי חוקי, בכניסה לחופים, והם נסגרים לא פעם בפני הציבור.
עם זאת מציינים באט"ד, כי השינוי הגדול שהכניס החוק במערכת התכנון הוא הקמת הוועדה לשמירת הסביבה החופית. כיום, כל תוכנית בנייה המיועדת למרחק של פחות מ-300 מטר מקו המים, חייבת לקבל גם את אישורה של ועדה זו, אשר תפקידה לוודא כי התוכניות אינן סותרות את מטרת החוק - לשמור על רצועת החוף לטובת כלל הציבור לאורך זמן.
באט"ד אומרים, כי במהלך השנה האחרונה מאז החלה לפעול, תרומתה העיקרית של הוועדה לשמירת הסביבה החופית היא בהרתעה שיוצר עצם קיומה. כלומר, החשיבות הגדולה היא לא בתוכניות שהוועדה דוחה או משנה, אלא בתוכניות שכלל אינן מוגשות לה. במהלך השנה לא הוגשו לוועדה תוכניות פוגעניות בדומה לתוכניות של מגדלי חוף הכרמל או המרינה בהרצליה, ויש להניח שגם בעתיד תימשך הרתיעה מלהגיש לוועדה תכניות מסוג זה.
מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר, כי המשרד פועל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי ליישם את החוק.
לפנייה לכתב/ת 
