תביעה: ללמוד ביולוגיה בלי להרוג בעלי-חיים

"במקום לצאת עם תואר ראשון בביולוגיה ועם כבוד לטבע ולחיים, אנחנו יוצאים עם ידע של איך ממיתים בעלי חיים ולא מכבדים את הזכויות שלהם לחיות", טוענת אלינה ז'בריזר (23), סטודנטית שנה שלישית למדעי הביולוגיה במכללת אורנים, שלוחתה של אוניברסיטת חיפה.

בסוף השבוע שעבר פנתה ז'בריזר לבית-המשפט המחוזי בחיפה, בבקשה שיורה לאוניברסיטת חיפה ולמכללת אורנים שלא לחייב אותה להשתתף בניסויים בבעלי-חיים. ז'בריזר טוענת, באמצעות עו"ד מיכאל ספרד הפועל מטעם עמותת "תנו לחיות לחיות", כי החובה ליטול חלק בניתוחי בעלי החיים אינה חוקית, שכן היא פוגעת בחופש המצפון שלה ובחופש העיסוק, זאת בעוד שקיימות חלופות אקדמיות סבירות לניסויים אלה. "בסך-הכל אני רוצה למזער את הנזק שבני האדם גורמים לבעלי חיים במהלך החיים שלהם", אומרת ז'בריזר בביתה בקריית-ביאליק.

באוניברסיטאות גדולות בעולם אפשר לקבל תואר ברפואה, ולסיים תואר ראשון בביולוגיה, בלי להרוג אף חיה, וגם בלפחות שלוש אוניברסיטאות בישראל – האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל-אביב – מתירים את השימוש בחלופות. מדובר בסרטים שבהם מוצגים ניתוחים מצולמים של בעלי החיים. הסרטים מציגים את הניתוח שלב אחרי שלב, בליווי הסבר קולי. בגרסתם הממוחשבת, הסרטים מאפשרים לסטודנט לעקוב אחרי הניתוח בקצב שבו הוא בוחר, להתמקד באזורים מסוימים של פנים הגוף, להתבונן בתקריב באיברים ובמערכות גוף זעירים שהצפייה בהם בעין בלתי מזוינת קשה, כגון עצבים, ולחזור על הצפייה בחלקים מסובכים של הניתוח שוב ושוב.

התובעים מביאים חוות דעת של מומחה, ד"ר גדי בורוקוב, מהאוניברסיטה העברית, שפטר תלמידים שביקשו זאת מחובת ההשתתפות בניתוחים של בעלי חיים: "החלופות הקיימות הן ברמה גבוהה מאוד, ובהנחיית מדריך וצפייה מבוקרת יכול סטודנט לרכוש את הידע הנדרש ממנו בקורס מעין זה". כמו כן, מצורף תצהיר של סטודנט לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר יחד עם שבעה תלמידים נוספים ביקשו וקיבלו אישור מדיקאן הפקולטה להימנע מהשתתפות בניתוחים.

צמר גפן בפה

 אלינה ז'בריזר עלתה לישראל בשנת 1990, כשהיתה בת 7. בביתה, בעיר נופש סמוכה לים השחור ברוסיה, היו תמיד בעלי חיים. "היו לנו בבית כלבים, בריכה עם דגים, בית לקנריות. מלידהסבבו אותי בעלי חיים ואנשים שאהבו אותי", היא מספרת. הנורה הראשונה נדלקה לה בגיל 12, קצת אחרי הבת-מצווה. "עשיתי קישור בין זה שאוהבים בעלי חיים לבין זה שאוכלים אותם וזה פשוט לא הסתדר לי. אמרתי לעצמי: 'אנחנו לא צריכים לאכול את מי שאנחנו אוהבים'. לאט לאט התחלתי לוותר על נעלי עור. הפסקתי גם להשתמש במוצרים שנוסו על בעלי חיים".

בגיל 13 הצטרפה לאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים ולעמותת "אנונימוס", המייצגים כדבריה בעלי חיים שקולם לא נשמע והמבט שלהם לא נראה, כי הם כלואים במרתפים ובכלובים. לפני שלוש שנים היא נרשמה ללימודי ביולוגיה במכללת אורנים, "לממש את תשוקת חיי האמיתית, לעזור לבעלי חיים". לפני תחילת הלימודים היא נפגשה עם ראש החוג לביולוגיה, ד"ר גדי קציר. "התעניינתי אם אצטרך להשתתף בניסויים שפוגעים בבעלי חיים, והוא אמר שהנושא יטופל. למעשה, לא היתה שום התמודדות מעבר לכל מיני הבטחות שווא".

"בשנה הראשונה יש קורס שנקרא 'זואולוגיה של חסרי חוליות' הכולל שלושה ניתוחים של חגבים, דיונונים ושילשולים. דיברתי עם המרצה, והוא אמר: 'אני מעדיף שתשתתפי בזה, כי אחרת אי-אפשר יהיה להעביר אותך'. בסופו של דבר הגשתי עבודה על שלוש המעבדות שהפסדתי, וקיבלתי ציון עובר. אין לי ספק שאם הייתי משתתפת בניתוחים, הייתי עוברת בציון גבוה יותר. "בשנה השנייה ידעתי שמצפה לי קורס של 'מבוא לזואולוגיה של בעלי חוליות', שזה ניתוחים של צפרדעים, כרישים, יונים וחולדות. לא רק שמדובר בבעלי חיים שהורגים אותם ספציפית בשבילנו, העניין הוא שלא את כולם הורגים. את הקרפדות מביאים לנו במצב מורדם, ולפעמים הן מתחילות להתעורר באמצע הניתוח. על מנת לגרום להן להפסיק לזוז ולהמשיך את הניתוח, צריך לדחוף להן צמר גפן לפה.

"עוד לפני תחילת השנה קבעתי פגישה עם המרצה שמעביר את הקורס, שהוא גם דיקן המדעים באוניברסיטת חיפה. לפגישה הגעתי עם קלטות שמכין ארגון בינלאומי של סטודנטים ופרופסורים למדעים שעוסק במציאת חלופות לניסויים בבעלי חיים. הוא אמר לי שהוא לא מוכן לראות את הקלטות, שאין כזה דבר ללמוד בלי ניתוחים. בגלל התשובה הזאת, לא נרשמתי בכלל לקורס הזה".

"שתלמד במקום אחר"

בתחילת השנה השלישית הרגישה שכך לא תוכל להמשיך. "העו"ד של 'תנו לחיות לחיות' הגיש בשמי בקשה לאישורים שהם מחויבים שיהיו להם בחוק – אישורים של ועדת האתיקה בקשר לניסויים בבעלי חיים, אישורים שהאסיסטנטים עברו קורס למיזעור סבל של בעלי החיים ואישורים שבעלי החיים הוחזקו בתנאים נאותים. לא זכינו לשום התייחסות לפנייה. אחרי שעורך-הדין פנה פעם נוספת, קיבלנו תשובה של שורה אחת: אם היא לא רוצה ללמוד פה, שתלמד במקום אחר. אז החלטתי להגיש את התביעה לבית-המשפט".

ענת רפואה, ראש מחלקת הגנת בעלי חיים במעבדות בעמותת "תנו לחיות לחיות" אמרה כי היא מקווה שבית-המשפט יפסוק לטובת בעלי החיים ולטובת הסטודנטים. "במציאות של היום, כאשר קיימות חלופות הומניות לכל הניסויים בהוראה, אין שום הצדקה להרג של בעלי חיים. אני בטוחה שביום שבו יפסיקו לבצע ניסויים בבעלי חיים בהוראה, יעלה מספר הסטודנטים שיבחרו ללמוד מדעי החיים".

מאוניברסיטת חיפה נמסר בתגובה: "כתב התביעה הגיע לתקשורת בטרם הגיע לאוניברסיטה. עתה כשהתביעה הגיעה לידינו, אנו לומדים אותה ולאחר מכן נגיב לבית-המשפט".