שתף קטע נבחר

הנרות הללו שאנו מדליקין

הם מאירים את הבתים בַּשַּׁבָּתוֹת וּבַחַגִּים, מגיעים בצבעים, בצורות וּבִגְדָלִים שונים ומשונים, וּמְקַשְּׁטִים את עוגת יום ההולדת שלנו מדי שנה. רגע לפני שאנו מדליקים את הנר הראשון של חג הַחֲנוכָּה, החלטנו לספר לכם את סִיפּוּרוֹ הַמַּדְלִיק של הנר

כְּשֶׁחַדְרְכֶם חשוך, אך ממש מתחשק לכם לקרוא ספר - מה אתם עושים? שולחים יד לַמֶּתֶג ומדליקים את נורת החשמל, כמובן. זה הרי ברור, נכון? אולם, נסו לדמיין כיצד הסתדרו בני האדם לפני הרבה מאוד שנים, לפני שבכלל עלה הרעיון להמציא את החשמל. ובכן, זה באמת היה קצת מסובך, אבל עם הזמן הצליחו בני האדם לְנַצֵּחַ אֶת הָאֲפילָה ולהמציא כל מיני פָּטֶנְטִים מאירים. אחת מאותן ההמצאות היא המצאת הַנֵּר. כן, אותו הַנֵּר שֶׁמְּקַשֵּׁט עד היום את עוגת יום ההולדת שלנו, וגם אותו הַנֵּר הצבעוני שאנו מדליקים בחג החנוכה.

 

אולם, הַנֵּר לא תמיד נראה כפי שהוא נראה היום. על הַנֵּר הדקיק והמאיר שאנו מכירים עברו, למעשה, גלגולים רבים...

 

מחפשים חומר בְּעֵרָה

 

איש אינו יודע, למעשה, מי היה הראשון שהמציא את הַנֵּר. איש גם אינו יודע מתי בדיוק הומצא הַנֵּר. אולם, כולם מסכימים שזה קרה לפני שנים רבות מאוד.

 

לאחר שהאדם הַקַּדְמוֹן גילה את האש החלו גם החיפושים אחר חומרי בְּעֵרָה דליקים. ומכיוון שֶׁבְּרֵאשִׁית הַהִיסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית לא היתה בידי האדם הַקַּדְמוֹן טֶכְנוֹלוֹגְיָה מְשׁוכְלֶלֶת וגם לא כֵּלִים חַדְשָׁנִיִּים, הוא נֶאֱלַץ לְהִסְתַּפֵּק בחומרים אותם מצא בסביבתו הקרובה - עצים וְשָׂרַף עֵצִים שימשו באותה התקופה כחומרי תְּאוּרָה וְהַסָּקָה למְּדוּרָה.

 

אולם, לא בכל מקום אפשר היה להקים מדורה, ולכן בני האדם חיפשו אֶמְצָעִי קטן וקל בעזרתו ניתן יהיה להאיר את המערה ואותו אפשר יהיה להעביר בקלות ממקום למקום. יש שסבורים כי הַלַּפִּיד, העשוי מֵעַנְפֵי עֵץ הַטְּבוּלִים בְּשָׂרָף או בּשֶּׁמֶן, היה האב הַקַּדְמוֹן של הַנֵּר.

 

מספרים גם שֶׁהַמִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים נֶעֶזְרוּ בְּחֵלֶב מותָּךְ שנוצר מִשּׁומָּן של בעלי חיים, בהם גם דגים, על מנת ליצור מֵעֵין דֶּגֶם רִאשׁוֹנִי של נר. ומה עשו אותם קַדְמוֹנִים? לתוך כְּלִי קִיבּוּל קטן הם שפכו את חומר הבְּעֵרָה, ולתוכו הִשְׁחִילוּ קנה ששימש כִּפְתִילָה - כך אפשר היה להדליק את הַנֵּר הפשוט ולהאיר את מקום המגורים.

 

זמן רב לאחר מכן, שִׁכְלְלוּ הָרוֹמָאִים את הנרות. גם הם נעזרו בשומן או בחלב בעלי חיים, אך בניגוד לְקוֹדְמֵיהֶם הם מצאו שיטה להפוך את החלב למוצק.

 

כד קטן

 

אולם, חלב ושומן בעלי חיים לא היו החומרים היחידים ששימשו כחומרי בְּעֵרָה. כולכם ודאי מכירים את סיפור נֵס פַּךְ הַשֶּׁמֶן, בזכותו הדליקו את המנורה בבית המקדש, נכון? כן, גם שמן הזית שימש כְּחומֶר בְּעירָה - בעיקר באזור הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן. למעשה, כבר לפני למעלה מ-5,000 שנה גידלו בְּאֵזוֹר עֲצֵי זַיִת, והפיקו מהם שמן. ואיך הדליקו את נרות השמן? ובכן, נר השמן היה מעין קערית קטנה העשויה חֵמָר. לתוך אותה קערית פתוחה שפכו שֶׁמֶן זַיִת, הכניסו פְתִילָה מִצֶּמֶר אוֹ מִפִּשְׁתָּן וכך הצליחו להבעיר אש.

 

בּחֲפִירוֹת אַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שנערכו בְּיִשְׂרָאֵל מצאו הָאַרְכֵיאוֹלוֹגִים כְּלֵי חֶרֶס רבים ששימשו כְּנֵרוֹת שֶׁמֶן. למעשה, נרות השֶׁמֶן מְסַיְּעִים לָאַרְכֵיאוֹלוֹגִים, שחופרים באתר מסוים, לקבוע את תִּאֲרוּךְ הַשְּׁכָבוֹת מכיוון שלכל תקופה היה נֵר שָׁמֵן ייחוּדִי משלה.

 

עם השנים הִשְׁתַּכְלְלוּ הנרות והשיטות בהן השתמשו בני האדם. בתקופה הָרוֹמִית, למשל, החלו להשתמש בִּכְלִי קִבּוּל מִמַּתֶּכֶת, וּבִימֵי הַבֵּינַיִים גילו את הַשַּׁעֲוָה השימושית ביותר שֶׁמְּקוֹרָהּ בבעלי חיים: הַדּוֹנַג, שמייצרות הדבורים על מנת לִבְנוֹת אֶת חַלַּת הַדְּבַשׁ. אולם, מכיוון שֶׁשַּׁעֲוַת הַדְּבוֹרִים היתה יקרה מאוד, השתמשו בה בעיקר בַּעֲלֵי מָמוֹן. גם שעווה שהופקה מִשּׁומַּן לִווְיְתָנִים נחשבה ליקרה, ורק העשירים השתמשו בה.

 

אולם, אל תחשבו לרגע שתעשיית הנרות נשארה מחוסרת עבודה. הַמַּהְפָּךְ הגדול חל בְּמֵאָה ה-15, לאחר שהומצאה תַּבְנִית לִיצִיקַת נֵרוֹת חָלָב. מהפך נוסף בתחום ייצור הנרות חל במאה ה-19, לאחר שהומצאה מכונה שֶׁאִפְשְׁרָה יִצּוּר הֲמוֹנִי של נרות שעווה. מעט מאוחר יותר החלו להשתמש גם בחומר שנקרא פָּרָפִין. חומר זה, שהינו תּוֹצַר לְוַאי של תעשיית הַנֵּפְט, משמש גם בימינו כחומר יעיל, זָמִין וזול לייצור נרות. מאז אותה תקופה הפך הַנֵּר לְאֶמְצְעֵי הַתְּאוּרָה בו השתמשו כמעט בכל בית, בכל מקום בעולם.

 

חוגגים לאור הנרות

 

כיום, למרות שֶׁהַתְּאוּרָה הַחַשְׁמַלִּית החליפה את הַנֵּר בתור אֶמְצָעִי תְּאוּרָה עיקרי, ממשיכים בכל העולם להדליק נרות - בעיקר בִּטְקָסִים דָּתִיִּים ובחגיגות שונות. תּוֹשָׁבֵי אִירְלַנְד, למשל, נוהגים להדליק נרות בְּלֵיל חַג הַמּוֹלָד ולהניחם על החלון מתוך אֱמוּנָה שֶישוּע ובני משפחתו יגיעו ללון בבית בו דולק הַנֵּר. גם אצל הַיְּהוּדִים שמור לנרות מקום של כבוד – בזמן הדלקת נֵרוֹת שַׁבָּת, למשל, או בזמן הדלקת נֵרוֹת הַחֲנוכִּיָּה.

 

אז עכשיו, כשאתם יודעים כיצד נוצרים הנרות, אתם יכולים לנסות להכין כמה נרות בעצמכם (וחשוב מאוד שתיעזרו בהורים, כיוון שכל הִתְעַסְּקוּת באש עלולה להיות מסוכנת). שיהיה לכולנו חג שְׁטוּף אוֹר!

 

כתבו: ענת בלזברג ומירב חזות, גליליאו צעיר
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
מי היה הראשון שהמציא את הנר? לא ברור
צילום: סי די בנק
צילום: רונן יולס
חנוכיה. מנהג חגיגי במיוחד
צילום: רונן יולס
נרות שבת. מקום של כבוד
צילום: סי די בנק
מומלצים