כמו חמצן לנשימה

בפרק שיוקדש בספרי ההיסטוריה למוזיקה האלקטרונית, שמו של ז'אן מישל ז'אר יזכה להבלטה מיוחדת. ז'אר, שהחל ליצור מוזיקה אלקטרונית כבר בשנות השבעים, הפך את מה שנחשב באותה התקופה לזרם אקספרימנטלי שולי, למוזיקה להמונים. הפקות הענק האורקוליות שלו שילבו אפקטים חדשניים לאותה התקופה של לייזרים ופירוטכניקה; סינתיסייזרים וקלידים שולבו במלודיות תזמורתיות וההצלחה היתה פנומנאלית. בשנת 1979 הוא כבש את כיכר הקונקורד בפריז במופע מול מיליון איש שהכניס אותו לספר השיאים של גינס והזניק אותו לצמרת.

המוזיקה הקיפה את ז'אר מיום הולדתו. אביו, מוריס ז'אר, הלחין מוזיקה לעשרות סרטים ובהם "לורנס איש ערב" ו"דוקטור ז'יוואגו" של הבמאי דויד לין, שזיכו אותו באוסקר.

ז'אר הבן למד מגיל צעיר מוזיקה קלאסית, מרד עם הרכב רוק שהקים בגיל העשרה והתאהב ביצירה האלקטרונית אי שם בשנות השישים כשלמד אצל פייר שפר, מראשוני המוזיקאים ששילבו צלילים סביבתיים במוזיקה אלקטרונית ניסיונית.

"כשהתחלתי לעשות מוזיקה אלקטרונית הדבר היחיד שחשבתי עליו היה ליצור מוזיקה שבאמת מוצאת חן בעיני. לא חשבתי על ההשפעה שתהיה למה שאני עושה, הייתי עסוק בלעשות", הוא אומר בראיון ל-ynet שבועות ספורים לאחר השקת אלבומו Aero בישראל ולקראת ההשקה הישראלית של DVD מתוך מופע שקיים בשנה שעבר בפולין לציון 25 שנה לתנועת הסולידריות של לך ולנסה. "חיפשתי סאונד שיאפשר לטבוע בתוכו, שיהיה בו משהו אורגני וחושני, כמעט מיני, ואת כל זה יש במוזיקה האלקטרונית", הוא אומר, "התחשק לי ללכת לכיוונים יותר אקספרימנטליים מהמוזיקה הקלאסית שאני בא ממנה ומהרוק שעשיתי. מזה נולד oxygen, אלבום שמביא את האקספרימנטלי אבל מבוסס על מלודיה. המוזיקה האלקטרונית בשבילי תמיד היתה אוניברסלית ומשמח אותי לראות שהיא אכן הפכה למשהו שמחבר בין בני אדם".

מה שמושך אותו ליצירה האלקטרונית, לדברי ז'אר, זו ההתייחסות אל המוזיקה כאל סאונד, להבדיל מצלילים שנולדים מתוך פרטיטורה, תווים וסולמות. "זה אומר שאפשר לעשות מוזיקה ממצלולים וקולות. ההבדל בין רעש ליצירה מוזיקלית הוא במה שהמוזיקאי עושה עם הקולות", הוא אומר, "זו תפישה חדשה ושונה שניגשת למוזיקה לא בהכרח מתוך האינטלקט אלא במובן מסוים כמו שניגשים להכין ארוחה. במטבח מכניסים את הידיים לקערה ולשים את החומר. ביצירה האלקטרונית אנחנו לשים את התדרים והצלילים. באזור האקספרימנטלי היצירה נמצאת בהתפתחות מתמדת וזה סימן לחיים כמו השפה שמשתנה תוך כדי תנועה. זה מה שמרתק אותי במוזיקה האלקטרונית – הטכנולוגיה המתפתחת והכלים שמתחדשים כל הזמן. זו מוזיקה שנמצאת בפאזה אחת עם הזמן".

"זה מצחיק שאת שואלת מכיוון שכבר שנים אני חולם להגיע לתל-אביב ובכל פעם צץ משהו אחר שעומד בדרך. זה פרויקט שאני מאוד מקווה שאצליח להגשים כבר בשנת 2006. דיברתי עם המפיק שלי ואני אשמח מאוד אם זה ייצא לפועל. אני מאוד אוהב את ישראל וקשור אליה רגשית. לא הופעתי בישראל אבל ביקרתי בה כתייר. סבתא שלי יהודיה כך שגם מבחינה משפחתית יש מה שמחבר אותי אל הארץ. יש לי עניין רב בישראל גם מבחינה אנושית וגם מבחינה מקצועית. יש לי סיבות רבות להגיע אליכם".