הטריק המסריח של רישום הבעלות
משרד התחבורה שוקל לבטל רישום "בעלים קודמים" ברישיון הרכב, כדי שערך רכב שניתן במתנה לא יהיה נמוך מדי. צביקה בורג חושב שמדובר בעסק שמריח הכל, חוץ ממסירות לאזרח הפשוט

במשרד התחבורה, כך התפרסם לאחרונה, שוקלים לבטל את סעיף רישום "בעלים קודמים" ברישיונות כלי הרכב בישראל. למה רוצים לבטל? הנימוק, כפי שפורסם, הוא שהרבה אזרחים שמקבלים מכונית בירושה, או במתנה, נפגעים בכיסם. שוב שאלתם למה? ובכן, משרד התחבורה מסביר כי ה"מתנה" הזו נרשמת אצלם הרי כ"יד נוספת", ולכן שווי הרכב יורד, וזה לא הוגן, ומאד מצער.

 

האמת, נקרע הלב וזולגות הדמעות. ברגע הראשון בו נודע לי כי זה השינוי המוצע, בקושי כבשתי את פרץ הרגשות שעלה בי. הנה, סוף סוף, משרד התחבורה מעוניין באמת להיטיב עם העם. אחרי כל אותן שנים של התעללות באזרח הפשוט, העובד, השקדן והלא-מעורב-במינויים-פוליטיים, מישהו רוצה להיטיב עמו.

 

ברור הרי כי מרגע בו תכנס תקנה חדשה וכה מיטיבה זו עם העם לתוקפה, יוכלו המוני בית ישראל - אתם יודעים, אלה שמקבלים כל שנה מכונית מירושה מסבתא רבה אחרת שהלכה לעולמה בשיבה טובה, או במתנה מהדוד העשיר בהרצלייה פיתוח - להירגע ולא להיכנס לפאניקה עקב אובדן הערך האדיר כתוצאה מ"יד נוספת" ברישיון הרכב. ערכה של המכונית שירשו עשרות אלפי האזרחים מדי שנה, לא ירד במחירון לוי יצחק. ובא לציון גואל.

 

ועכשיו, ברצינות

 

אי קיי. היה משעשע, אבל אנחנו כאן הרי בשביל לקלקל את השמחה, לא לחגוג. אז בואו וננסה להבין מה עומד מאחורי הרעיון של משרד התחבורה. יותר נכון לומר, מי עומדים מאחורי הרעיון.

 

ערכה של מכונית משומשת בישראל נקבע בבסיס לפי שנת הייצור שלה, אך כמובן גם לפי מצבה המכאני, ובפירוש לפי ההיסטוריה שלה. כמה בעלים קודמים היו, מי היו הבעלים הקודמים, כמה ק"מ נסע הרכב. התנ"ך של שוק המשומשות בארץ – מחירון הרכב של לוי יצחק – קובע בדיוק את מחיר הרכב המשומש לפי אותם נתונים.

 

וכך למשל יכול מחיר רכב נתון להיות גבוה יחסית אם החליף מעט בעלים במהלך חייו, ונסע מעט קילומטרים, או נמוך אם עבר מספר בעלים רב ונסע המון. מחירון הרכב קובע בדיוק כמה אחוזים מחירו של הרכב יש להוריד אם היה בבעלות שאינה פרטית למשל - בחברת ליסינג או השכרה, צה"ל או הוראת נהיגה, כרכב בקיבוץ או כמונית.

 

ואתם יודעים בדיוק כמוני שיש בכך לא מעט צדק. כל מי ששירת בצה"ל או התגורר בקיבוץ, יודע היטב כיצד מתייחסים הנהגים שם לארבעה הגלגלים שמסיעים אותם. עד כמה הם מועדים לתקלות עקב טיפול שוטף חסכני במיוחד. המכוניות האלה, אני משוכנע, יכולות לעבור ידיים רק אם הן מוצעות במחיר נמוך בהרבה מהמחיר הממוצע של רכב כזה מבעלות פרטית. ובצדק.

 

500,000,000 סיבות

 

שימו טוב-טוב לב למספרים הבאים. לפי הערכה שמרנית (אני חוזר, שמרנית), חברות הליסינג בישראל מחזיקות כיום בצי עצום של כ-200 אלף מכוניות. תשאלו את יבואני הרכב שיספרו לכם כי 60-70 אחוז מסך המכוניות המשפחתיות שהם מוכרים, עוברים ראשית לידי חברות ליסינג גדולות. שליש מהצי הזה, פחות או יותר, נמכר מדי שנה תחת ההגדרה "מכונית משומשת", כדי להיות מוחלף בחדש.

 

אתם עדיין איתי? יופי. עבור אותן חברות ליסינג, העובדה שברישיון הרכב של המכונית רשום "חברת ליסינג", שווה המון כסף. כבעלים של אותה מכונית, ולא משנה כרגע בכמה אחוזי הנחה הם רכשו אותן מהיבואן (עד 30%, לעיתים קרובות), מדובר באובדן של אחוזים נכבדים משוויו. עכשיו אתם ודאי רוצים לדעת כמה כסף.

 

אז בואו ונעשה חשבון פשוט. נניח שמדי שנה נמכרות כ-70 אלף מכוניות משומשות, מחברות הליסינג לשוק הפרטי. עכשיו, בהתחשב בירידת ערך מכונית מליסינג לעומת משפחתית רגילה בת שלוש שנים, מדובר בפער של כשמונת אלפים שקל. פחות או יותר, אל תתפסו אותנו במילה. על כמה כסף אנחנו מדברים? חצי מיליארד שקל. כ-500,000,000 שקל בספרות מאירות עיניים, שמפסידות חברות הליסינג וההשכרה מדי שנה, רק בגלל רישום ידיים.

 

מי עוד מרוויח, מי שוב מפסיד?

 

אלא שתתפלאו, אבל התרגיל הזה של משרד התחבורה לא רק ישפר את מצבן של חברות הליסינג בשוק. הוא פותח פתח רחב לתעשייה עצומה של תיווך, מכירה,

הפצה ושיווק של אותן עשרות אלפי מכוניות מדי שנה שמוצאן בחברות הליסינג. מכוניות שיהפכו, בתהליך פשוט, למכוניות פרטיות כשרות למהדרין. איך? עם כניסת התקנה לתוקף יחלו אלפי "מאכערים", סוחרי רכב שונים, לרכוש מכוניות ליסינג בכמויות ולמכור אותן לאנשי קש. אלה, בתורם, ימכרו אותן הלאה כאילו היו הבעלים הפרטיים שלהן. עכשיו לך תוכיח. ואם ביקרתם אי פעם לתקופה ארוכה במדינות מרכז אסיה או דרום אמריקה, אתם יודעים ודאי כי הכל ייעשה במזומן, בשוק שחור, מתחת לשולחן, בלי מע"מ, מס הכנסה שאר ירקות.

 

ומי יצא נפסד שוב ושוב? אנחנו כמובן. לא רק ש"יאכילו" אותנו בקש עם מכונית "כאילו", עדיין לא אמרנו מילה על הפגיעה החמורה בבטיחות כלי הרכב הנעים על כבישי ישראל. כבר כיום, בגלל שיטת קבוצת השווי המעוותת, מייבאים יצרני הרכב ארצה מכוניות - במיוחד עבור חברות הליסינג - "עירומות" מאבזור בטיחותי מתקדם. זאת כמובן כדי לחסוך במחירן. אחרי הכל, גם אתם יודעים שלמעביד שלכם פחות חשוב כמה כריות אוויר יש לכם במכונית, ויותר חשוב שתרגישו כי פינק אתכם.

 

ומה המדינה אומרת?

 

"עמדתנו היא שאין מקום שהמדינה תתערב בשווי כלי הרכב כפי שהדבר נעשה כעת, בין היתר באמצעות הנתון של בעלים קודמים" אמרו במשרד האוצר לכתב הרכב של ידיעות אחרונות, בני ברק. "ערך הרכב צריך להיקבע על-פי מצבו הטכני, כנהוג בעולם, ולא לפי מספר בעליו" הסביר פקיד בכיר במשרד התחבורה, והוסיף כי חובת מסירת המידע תהיה על בעל הרכב הנמכר.

 

אולי כדאי להזכיר לאותו פקיד כי המדינה היא המתערבת הגדולה מכולן בשווי הרכב בו אנו נוהגים. עם מס קניה שערורייתי וקבוצות רישוי למשל. כדאי כנראה גם להסביר לו שכל בעל רכב בישראל ישמח אם שוק הרכב בישראל יהיה "כנהוג בעולם". אנחנו רק לא ממש בטוחים שגם משרד האוצר יהיה שותף לשמחה הזו. ולסיום, מותר לשאול את אותו פקיד מתי לאחרונה רכש רכב מסוחר, וקיבל תמונת מצב אמינה וכנה של כלי הרכב.

 

אבל היי, ממתי למשרד התחבורה אכפת מצרכנות הוגנת? ממתי משרד התחבורה עוסק בבטיחות כלי הרכב בו אנחנו נוהגים? הכי חשוב שכל עשרות האלפים שמקבלים מכונית בירושה, לא יאלצו להתמודד עם ירידת הערך כתוצאה מרישום "יד" נוספת...

 

הכותב עורך מדורי צרכנות ותיירות בשבועון "לאשה"

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה הטריק המסריח של רישום הבעלות
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טור אישי
    נהג בו רופא, בחיי
    צילום: צביקה טישלר
    ynet ספיישל
    ynet רכב בפייסבוק
    ביטוח