אבל לך אכפת!
והארץ מלאה באנשים כמוך, שגם להם אכפת. ובזכותם חלום החברה הצודקת, השבעה והבריאה עדיין קיים, והוא עוד יתממש
אבל לך אכפת! והארץ מלאה באנשים כמוך, שגם להם אכפת. ובזכותם חלום החברה הצודקת, השבעה, הבטוחה והבריאה עדיין קיים, והוא עוד יתממש. כפי שהאנתרופולוגית האמריקנית מרגרט מיד אמרה פעם, "לעולם אל תטיל ספק בעובדה שקבוצה קטנה של אזרחים בעלי מחשבה ומסורים יכולים לשנות את העולם. אכן, זה הדבר היחיד שאי פעם עשה זאת".
הסתכלו סביבכם: אלפים בארץ נותנים מזמנם להתנדבות למען מטרות שחשובות לכולנו. עסקים מפרישים תרומות למען אותן מטרות בדיוק. יהודים ברחבי העולם מעבירים לישראל מיליוני דולרים בשנה על-מנת לקדם את רווחת הציבור באמצעות פרויקטים מדהימים בעוצמתם בקהילות שונות ברחבי הארץ. כל העשייה הזאת נשמעת גדולה ולא מתחברת בתפיסה שלנו למצוקות היומיום. אולם היא כן מתרחשת, משפיעה ומיטיבה עם אנשים אמיתיים. אי אפשר לומר שדברים לא נעשים, אך בהחלט יש צורך לשאוף לעשות הרבה יותר.
ההשתלחויות שלנו במנהיגים מושחתים וההתעסקות הקודרת במחדלים שמחסלת את האנרגיה ואת החלומות שלנו, גם הן לא עושות טוב לאיש. בעיקר לא לאזרח הפשוט שלבו דואב מתיסכול ומירמור מכך שהמציאות העגומה לא משתנה. וכך אנו מאפשרים למציאות להתנופף ולסטור בפנינו פעם אחר פעם, מניחים לה לשוב ולהכאיב ולא להרפות. אבל תעצרו לרגע. איפה היד המלטפת? זאת שמעלה חיוך על פנינו ומעוררת בנו אהבה לבית שלנו, למדינה, לעם.
התברכנו גם במנהיגים הגונים שבאמת רוצים להוביל אותנו לרווחה ולשלום. קחו את זה כמשימה אישית, ודברו רק עליהם בשבוע הקרוב. ניצרו את לשונכם מלדבר בגנותם של אלה אשר חוטאים לנו וחוטאים למדינה. תראו שתרגישו טוב יותר, ויתרה מכך, תיצרו סביבכם אווירה חיובית שיש לה השפעה מדבקת.
הכוח לשנות את הרע בידינו, והמומנטום של שינוי חברתי נוצר היום בחברה הישראלית בזכותכם ובזכות העיתונות שממלאת את תפקידה לחקור ולחשוף. תסמכו עליה שלא תניח לעוולות ולחוסר צדק חברתי לחמוק ממצפונה של ממשלת ישראל כאחד, ושל כל-אחד ממנהיגי העם באופן אישי.
זוהי אשליה מעוותת להניח שראשי המדינה ישנים טוב בלילה כשמתפרסם וידוי עצוב כל-כך כמו זה של גברת פנינה פירסטון בת ה-71, שאין באפשרותה להעניק לבני משפחתה אפילו אירוח ליל שישי פשוט. זעקתה אל מול מדיניות רווחה ש"משליכה אותה לעת זקנה", ומערכת משפטית שאינה מוצאת לנכון להגן באופן מוחלט על חסרי הישע בחברה שלנו, מעמידה במבוכה גם את כבוד השופט ברק. אנחנו חייבים להאמין שכך הדבר, כי חייבים להמשיך ולהאמין באדם.
במקום להשתמש באינפורמציה שמציפה אותנו דרך התקשורת כנשק נגד הממשלה, בואו נשתמש בה ככוח וכהזדמנות לעשות משהו בנידון. רק אנחנו יכולים לשנות את המצב. לא על-ידי כך שנשב בבית ונדבר עם חברים על כמה רע, ואולי אף נתכנן את הבריחה שלנו מהארץ. אני יושבת כאן בקנדה הרחוקה ובימים אלו מתכננת את הבריחה שלי מכאן, כי ברור לי שמקומי היחיד הוא בארץ שלי - אך רק אם אבחר להצטרף לרבבות האנשים שממש ברגע זה 'משפצים' ומפריחים שוב רוח טובה בבית הלאומי שלנו.
כוחנו כחברה דמוקרטית אינו יושב בממשלה וגם לא בכנסת. הוא קיים בכל אחד ואחת מאיתנו כחבר בה. הכוח הזה מתעצם פי כמה כשאנחנו חוברים יחדיו למען מטרה משותפת. אין ספק שהחברה הישראלית הדמוקרטית מתעוררת היום ופוקחת את עיניה, ואף משתמשת בכוחה לחולל שינוי. דוח העוני האלטרנטיבי שפרסם ארגון "לתת" באותה נשימה עם התשובה ההולמת של גוף לאומי שיפעיל לחץ מאורגן ואפקטיבי לפתרון בעיית העוני, הוא דוגמה נוספת לכוחנו. לא רק למצוקה שהדוח דיבר עליה.
נכון, המציאות קשה מאוד. אבל יש תקווה כי יש לנו תשובות לבעיות, ויש לנו כוח להשפיע. ומעל לכל - חייבת להיות בנו אמונה.
- איריס מימון-טולדנו היא רכזת המועצה לעוני של "הפדרציה היהודית" בוונקובר