חקלאות ימית: כך שוחים השותלים

ד"ר בוקי רינקביץ' מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה של משרד התשתיות הצליח, לראשונה בעולם, לקצור ולשתול אלמוגים שצמחו במשתלה ימית. ד"ר רינקביץ', החוקר את עולם חסרי החוליות והאלמוגים כבר 30 שנה, חושב שמדובר בפתרון מוצלח לשיקום שונית האלמוגים הטבעית של אילת. ברשות שמורות הטבע מסרבים להצטרף לשמחה ושומרים על הסתייגות.

כעבור שנה וחצי הגיע השלב השני, הקצירה. האלמוגים מהמשתלה שליד ערדג נחתכו. ד"ר רינקביץ' ביקש לשתול 2000 מושבות של אלמוגים בשמורה הטבעית, אך ברשות הטבע והגנים אישרו לו לשתול 550 מושבות ובחוף הדקל.

אבל ד"ר רינקביץ' לא נוטר טינה. "ברשות יכולים להשתמש בתוצאות של המחקרים שלנו, כי יש לנו רצון עז לעזור אבל המערכת שלהם לא מסוגלת להבין את צרכי המחקר או לנצל את התוצאות לטובתה. למרות זאת אני מלא הערכה לגיא אילון ולנועם משי מהרשות שעזרו לנו". לפני כשבוע הסתיימה השתילה של האלמוגים משני סוגים שיחן שכיח ושיחנית, מול מועדון הצלילה מדוזה בחוף הדקל.

בחוף הדקל ניתלו מודעות המסבירות לציבור המתרחצים והצוללים על הניסוי שצפוי להימשך שלוש שנים, כשבזמן זה יעקבו ד"ר רינקביץ' וצוותו אחר התפתחות האלמוגים.

לתקן את נזקי הצונאמי

הצלחת המשתלה הימית של ד"ר רינקביץ' הביאה לו הזמנות לבצע ניסויים דומים בתאילנד, באזור שבו נפגעה השונית הטבעית על ידי הצונאמי, בפליפינים, באזורים שהשונית נפגעה מדיג יתר ובמקומות אחרים בעולם.

ואי אפשר לדבר על אלמוגים, בלי לחזור לנושא החקלאות הימית. "הוכח שריכוז הנוטריאנטים (חומרי הדשן ש.א.) ליד חוות הדגים מביא לשגשוג של אלמוגים. זוהי עבודה מדעית שמגובה בנתונים ובתוצאות" אומר ד"ר רינקביץ'. "השונית מתדרדרת והולכת ואם לא נפעל באופן פעיל, לא נצליח לעצור את ההדרדרות. זוהי דרך נוספת לאישוש השונית. אנחנו עוד לא יודעים הכל. יש שאלות כמו באיזו צפיפות לשתול, והאם לשלב סוגים שונים של אלמוגים ובמידה והניסוי יצליח, ובינתיים האלמוגים נקלטו יפה מאוד, נבקש לקראת השנה הבאה לשתול עוד אלמוגים".

ברשות הטבע והגנים לא דוגלים בדעה שמה שמתאים ליבשה, מתאים גם לים.  "אנחנו מאמינים שהדרך הנכונה לאישוש השונית הינה על ידי הפחתה של הגורמים המפריעים ולא על ידי שתילת אלמוגים", אומר גיא אילון, מנהל רשות הטבע והגנים במחוז אילת. 

ד"ר רינקביץ' מציע לכם פתרון טבעי וקל לאישוש השונית. למה אתם מסרבים?

לדברי גיא אילון "אנחנו לא רוצים להעמיס על השונית שניים או שלושה מינים של אלמוגים מהירי גדילה על חשבון מינים טבעיים, כי הם עלולים לדכא את האלמוגים הטבעיים".

"המדיניות שלנו היא לשמור על השונית בצורתה הטבעית ביותר", אומר אילון. "ההצעה של ד"ר רינקביץ' היא בעצם שונית מלאכותית. יכול להיות שהניסוי שלו ישנה את דעתנו. כרגע, דעתנו מוצקה. גם הבנק העולמי החליט שיש לתת לטבע לשקם את עצמו במקום בו נפגעה השונית על ידי הצונאמי".

למה בחרתם בחוף הדקל כאתר השתילה לניסוי?

אילון: "השתילה בחוף הדקל היא על סלעי שונית טבעיים במקום שבהם אין מספיק כיסוי של אלמוגים. לדעתי, מדובר בכמות גדולה מדי של אלמוגים שנשתלו. הם רצו להשתלט על כל הסלעים הטבעיים בחוף הדקל".

למה הרשות מסרבת לאמץ ולהשתמש בתוצאות המוצלחות של הניסוי?

אילון: "בינתיים, הדעה של הרשות מבוססת על הדעה של הרבה מאוד מדענים שאומרים שצריך לתת לשונית הטבעית להתאושש בכוחות עצמה. השונית הטבעית לא נמצאת בסכנת הכחדה. תוצאות הניסוי של ד"ר רינקביץ', לפי מיטב ידיעתנו, מראות שאחוזי המושבות ששרדו נמוכים ולא מרשימים. ויש חשש שחלק מהמושבות לא מתפקדות מבחינת רבייה או נושאות פגמים ומחלות, זה נושא שצריך להיבדק", אומר אילון.

לדבריו, "אסור להעביר בעלי חיים מאזור החוף הצפוני לתוך שמורת האלמוגים, כי ישנם מחקרים שהראו שיש בחוף הצפוני יותר בעלי חיים נגועים במחלות מאשר באזורים אחרים לאורך השונית.  ואם קיים חשש כזה, לא נקרב את המחלות לשונית. הניסוי של ד"ר רינקביץ' הוא גידול מלאכותי של אלמוגים. לכן אולי יש מקום לעשות את זה במקום שאין בו אלמוגים ולא במקום כמו השונית הטבעית. אנחנו עוד לא ראינו את הפרסומים בעיתונות המקצועית. בחודש הבא נקיים סימפוזיון בנושא גינון אלמוגים וד"ר רינקביץ' יהיה אחד המשתתפים הבכירים בו. יתכן שבסוף הדיון, נשנה את דעתנו".