ארה"ב: לא יופק נפט בשמורת-הטבע הארקטית

שמורת הטבע הארקטית תישאר אסורה בשימוש למטרות חיפוש נפט והפקתו - קבע היום (ד') הסנאט של ארצות-הברית.

בתחילת השבוע, בית-הנבחרים אישר את יוזמתו של הנשיא בוש לאפשר שימוש בשמורת-הטבע לצורכי ענף הפקת האנרגיה. אבל בסנאט, תומכי הנשיא ג'ורג' בוש נהנים מרוב קטן בהשוואה לזה שיש להם בבית-הנבחרים. בהצבעה היום, חסרו 4 סנאטורים לתמיכה בחוק.

המתנגדים נקטו בתרגילי השהיה כדי לטרפד את תוכנית הקידוחים - אשר חובבי-טבע רבים רואים אותה כהרסנית. הם טוענים כי השמורה, ששטחה הינו 80 מיליון דונם מצפון לאלסקה וצפונית-מזרחית לאסיה, מהווה בית-גידול של 45 סוגי יונקים ושל 180 סוגי ציפורים. פעילי איכות-הסביבה הזהירו: תוכנית הקידוחים וההפקה תגרום נזק כבד לאוכלוסיית בעלי החיים הייחודית לאזור; ובעיקר - תפגע בתחום הנדידה של דובי הקוטב ושל קאריבו. המתנגדים גם ציינו כי עד כה, האיזור הינו חופשי מהתערבותו הישירה של האדם; ואילו חברות-הנפט יסללו דרכים, ישנו את פני הקרקע, יעמידו מגדלים ובניינים, ויפרסו רשת צינורות - דבר שיהרוס את הנוף ויפגע בו אנוּשוֹת, וכן יוביל להתמעטותם של בעלי-החיים ובסופו-של-דבר יכחיד אותם כליל.

תומכי התוכנית מדגישים כי הנפט באיזור הארקטי הינו חשוב מבחינת הביטחון הלאומי: הוא יכול לשחרר את ארה"ב מן התלות הרבה בנפט מיובא - ואולי יקל את נטל העלויות, בכך שלא יהיה כפוף לעוצמה אשר אופ"ק מפעיל על השוק העולמי. מעריכים כי באיזור הארקטי, בעיקר בקו החוף ובקרבתו, יש 6 עד 16 מיליארד חביות-נפט. הרעיון, לקדוח בשמורה, נֶהגה כחלק מתוכנית האנרגיה שהגיש סגן-הנשיא ריצ'רד "דיק" צ'ייני בתחילת כהונתו של בוש.

המתנגדים משיבים כי אפשר לשפר את מאזן האנרגיה של ארה"ב - גם בלי לקדוח בשמורת-הטבע, ובלי לסכן את נכסי הטבע הנדירים שלה. הם מציעים חלופה למדיניות שעיקרה הצבת היצע של נפט מול כל ביקוש: עידוד טכנולוגיות להפקת אנרגיה חלופית ממקורות בלתי-מתכלים, והטלת הגבלות על שימוש בכלי-רכב הצורכים דלק רב.

ויכוח נרחב

באלסקה, התושבים חלוקים בעמדותיהם לגבי התוכנית.

המחוקקים שמייצגים את המדינה בעיר-הבירה הפדרלית וושינגטון רואים את הקידוחים כהזדמנות לשגשוג כלכלי ולהגדלת מעגל התעסוקה המקומי.

לעומתם, יש הקוראים לבצע באיזור הארקטי פיתוח זהיר והדרגתי, בהתייעצות רצופה עם התושבים ועם פעילי איכות-הסביבה; הם מאמינים כי זה ימזער את הנזק.

המתנגדים משוכנעים כי הפיכת האיזור לשמורת-טבע - בהחלטה אשר הנשיא הקודם ביל קלינטון קיבל ממש ערב סיום כהונתו - היא המחסום בפני כוחן האדיר של חברות הנפט, אשר משתמשות בשתדלנים חזקים ומשקיעות כסף רב בשיכנוע המחוקקים ובמאבק נגד רשויות-הפיקוח; הטענה היא, שבכלל לא בטוח כי יהיה אפשר אפילו רק להגביל אותן אחרי שייכנסו לשטח ויתחילו בפעילותן.