ההבטחות הגדולות של 2006

שנת 2005 הייתה גדושה בהתפתחויות, שיכלו לפרנס שנתיים שלמות ברוגע, אילו עולם הטכנולוגיה היה מתחשב בכתבים המסקרים את התחום. אבל לטכנולוגיה קצב משלה. השנה הביאה איתה רוח סערה, שחדרה מעולם האינטרנט אל עולם המחקר הטכנולוגי, והובילה לפיתוחיםמיי חדשים. הסינים ציינו השנה את שנת התרנגול - אכן, כינוי ראוי לשנה שהיתה מלאה בהכרזות, חדשות לבקרים.

אם אפשר לנסות לנחש מה צפוי לנו בשנה הבאה על סמך השנה הסינית, הרי ששנת הכלב המתקרבת תנסה שוב להפוך את הטכנולוגיה לידידתנו הטובה ביותר. דירוגים או ניחושים לגבי ההתפתחויות הצפויות בשנה הקרובה? לא אצלנו. דוגמה אחת פופולרית: ספק אם מישהו היה מאמין כי iTunes של אפל תהפוך השנה לסיפור הצלחה כל-כך מרשים בשוק מוזיקה, שכולם ידעו להספיד בצער.

השנה החולפת הייתה רוויה באירועים, מאבקים ושיתופי פעולה, שכולם צצו בבת-אחת, באופן מפתיע, על סמך התפתחות רגעית. גם 2006 מבטיחה לא להיות משעממת לדקה. בענפים רבים היא נחשבת כבר עכשיו כשנת מפנה טכנולוגית, בעיקר בשל העובדה שטכנולוגיות רבות צפויות להגיע במהלכה לבשלות. החל מ-WiMax, דרך מעבדים כפולי ליבה, וכלה במערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט. אז בלי להתחייב מראש, ובלי הבטחות - אלה הנקודות המעניינות שכדאי לשים לב אליהן ב-2006.

מיקרוסופט נגד כל השאר

2006 נחשבת שנה קריטית לעתידה של מיקרוסופט. החברה תשיק השנה גם גירסה חדשה של אופיס וגם גירסה חדשה של חלונות.

האופיס החדשה תעמיד במבחן את יחסיה של החברה עם הלקוחות הארגוניים שלה, שיודעים כבר כי יש אלטרנטיבות ראויות לחבילה המשרדית הוותיקה, שמחירה מאות דולרים.

גם בשוק מערכות ההפעלה צפויה למיקרוסופט תחרות קשה, אבל הפעם בעיקר עם עצמה. היא תצטרך לשכנע את משתמשי Windows XP כי ויסטה היא אכן שידרוג ראוי ולא רק מתיחת-פנים למערכת ההפעלה.

מלחמות האחסון

יצרניות האלקטרוניקה מנהלות ביניהן מלחמת חורמה על תקני ה-DVD של הדור הבא. את מחנה בלו-ריי, שנראה כתקן המוביל ברגעים אלו, מובילה סוני, ומאחוריה אוסף חברות ואולפני קולנוע מרשים. אך גם המחנה של טושיבה, שמנהיגה את מחנה HD-DVD, שלף כמה אסים במהלך השנה החולפת, כמו תמיכה מפתיעה מצד מיקרוסופט.

אבל בעוד החברות מתנצחות על התקליטורים, נראה כי העולם יטולטל השנה דווקא מכיוון כרטיסי הזיכרון. במשך השנים ציפו רבים, כי הכרטיסים הללו יהוו את התחליף להכל, והבעיה הייתה רק עלות הייצור הגבוהה. אבל כיום, עם עלות ייצור מוערכת של שני דולר לכרטיס, לא פלא למצוא את האלבום האחרון של האבנים המתגלגלות (כמה סימלי) על כרטיס זיכרון חדש, זעיר ומוצפן באמזון.

הכרטיס החדש, המכונה GRUVI, כולל בתוכו גם ארבעה אלבומים נוספים, מוצפנים, שניתנים להאזנה לאחר תשלום נוסף. הרעיון של סאנדיסק, ענקית כרטיסי הזיכרון שעומדת מאחורי הטכנולוגיה החדשה, הוא להביא אותו לכל מכשיר אפשרי ולכל אתר אפשרי.

יאהו, למשל, כבר בתמונה, וסמסונג הבטיחה כי תתמוך בכרטיסים מסוג זה במכשירים החדשים שלה. 164 מיליון מכשירי טלפון המסוגלים לקרוא כרטיסי זיכרון ממשפחת SD נמכרו בשנת 2005 על-פי נתוני חברת המחקר IDC, כמעט כפול ממספר הכרטיסים שנמכרו בשנת 2004. אין סיבה ש-2006 תקלקל את החגיגה.

אגב, הכרטיסים החדשים פותחו במרכז הפיתוח של סאנדיסק בתפן שבגליל, ואחת השותפות לפרוייקט, שהייתה אחראית על ענייני ההצפנה היא NDS, שמחזיקה את מרכז הפיתוח שלה בהר החוצבים בירושלים. כך שמוחות ישראליים יצרו ביחד את התקליטורים של הדור הבא. מי אמר שאנחנו מדינה של תקליטור אחד?

העתיד של ה-Wimax

התעשייה כולה מבעבעת באחרונה סביב טכנולוגיית ה-WiMax, שאמורה להיות החלום הרטוב של כל ספק תקשורת אלחוטית וסיוט לכל השכנות הפולניות בשכונות המגורים השקטות בישראל: היא מחייבת רשת אנטנות, שתספק קצב תקשורת אלחוטי של עשרות מגה-ביטים, למרחק של קילומטרים.

העניין הוא, ש-WiMax, למרבה הצער, עדיין רחוקה מלהיות הטכנולוגיה המושלמת. למעשה, רק באחרונה אושר התקן הסופי שלה, וב-2006 נראה סוף סוף ציוד המבוסס עליה, שיהיה זול וזמין יותר לעסקים ואולי גם לציבור הרחב. אבל הנטייה כיום היא להתייחס לשילוב טכנולוגיות. רשתות WiFi הופכות להיות מוצר זול וזמין עד כדי כך, שכמה ערים בארה"ב מאמצות אותן כחלק מן התשתית העירונית. רשתות ה-WiFi שאנחנו מכירים היום עומדות להתבגר עם התפתחותן של רשתות מסוג Mesh המבוססות על עיקרון של שיתוף קבצים:

כל מחשב משמש כמעין תחנת מימסר למחשבים האחרים ברשת. כך, כאשר התשדורת עוברת ממחשב למחשב (במקום ישירות מהמחשב לתחנת הבסיס) יכולה רשת WiFi רגילה להתפרס לטווח של מספר קילומטרים באזור צפוף מחשבים (לעומת קצת פחות מקילומטר בדרך-כלל). חיבור של מספר רשתות WiFi כאלה זו לזו באמצעות המשתמשים עצמם, יכול להפוך באמת כל אזור לרשת גלובלית אחת.

אינטל וסיסקו כבר משתפות פעולה בעניין. סיסקו אפילו השיקה כבר מוצרים המיועדים לרשתות החדשות. רשתות Mesh מציבות אתגרים טכנולוגיים מעניינים, כיוון בכל מחשב עובר בעצם מידע מכל המחשבים המשדרים דרכו - מה שמהווה בעיה בכל הנוגע לאבטחת מידע. אבל, חברות סטארט-אפ צעירות מבטיחות לפתור את הבעיות וצפויות למשוך עניין רב בשנה הבאה.

האתגר של ה-VoIP

בארה"ב, טלפוניית האינטרנט (VOIP) קורמת עור וגידים בקצב מסחרר. עד כדי כך, שחברת Vonage בחרה להשיק טלפון-אינטרנט מבוסס אלחוט עבור המשתמש הביתי. אתם בבית? דברו בחינם. יצאתם לבית הקפה ויש שם רשת אלחוטית, דברו גם שם בחינם. ואם אתם מתגוררים בעיר שיש בה רשת אלחוטית בכל מקום, דברו בכל מקום בחינם.

כיום מנסות חברות הטלפון הקווי לשכנע אותנו להניח את הסלולרי בצד בבית, ולהשתמש בטלפון הקווי, הזול יותר. אבל מה יקרה כאשר הטלפון מבוסס אינטרנט יהיה בהישג-יד, חינמי לחלוטין, וכל השיחות לחברים - אלה שמעבר לכביש ואלה שמעבר לאוקיינוס - יהיו בתשלום חודשי אחד קבוע? אז תתחיל הבעיה האמיתית של חברות הטלפון הקווי וגם של החברות הסלולריות.

דור שלישי בדרכים

מה לא נכתב על הדור השלישי של עולם הסלולר. מתברר פתאום, כי קצב החדירה האיטי-יחסית של הטכנולוגיות החדשות בתחום, גם בישראל, מושפע לא רק מחידושים הטכניים, אלא גם בעיקר מהזעם שפיתחו המשתמשים כלפי חברות הסלולר.

מתברר למשל, כי מה שנחשב משום מה כיישום מחץ בסלולרי, הווידאו, לא ממש מתרומם. המשתמשים לא רואים במכשיר הטלפון הקטן שלהם תחליף לטלוויזיה או למחשב האישי מבחינת חוויית הצפייה.

דווקא יישום אחר, שעדיין לא תופס תאוצה בשל היסוסי חברות הסלולר - שירותי המיקום, מבטיח פוטנציאל גדול. לא במקרה השיקו באחרונה גוגל ומיקרוסופט אתרי מפות מושקעים ומפורטים. הן לא רק רוצות לדעת מה אתה עושה באינטרנט, אלא גם מאיפה בדיוק אתה עושה את זה, ולמה אתה זקוק כשאתה שם.

ההשקעה של מיקרוסופט, למשל, בצילומים אוויריים של ערים גדולות בארה"ב לא נועדה רק כדי לשרת את ההמונים. בתוך האתר חבוי גם רכיב המאפשר למערכת לזהות את מיקום הגולש באמצעות כתובת ה-IP שלו. בכלל, עם גישה קלה לשירותי מפות מכל טלפון סלולרי, שירותים כמו ניווט קל בדרכים, מעקב אחר מיקומם של ילדים, הזנקה אוטומטית של כוחות הביטחון ופיקוח על עובדים בדרכים יהפכו עניין של מה בכך.

מחכים לנייר אלקטרוני

למרות שרבים עדיין רואים בכך מדע בדיוני, יתכן שנייר אלקטרוני (E-Paper) לסוגיו יותר קרוב ליישום ממה שנוהגים לחשוב. חברת סימנס הגרמנית הציגה באחרונה נייר אלקטרוני שיוכל לשמש כאריזות למוצרי מזון כמו קרטוני חלב. על הצגים בעובי נייר ניתן יהיה להציג מחירים ומבצעים משתנים, והם אפילו יהבהבו כדי למשוך תשומת-לב.

בסימנס מסבירים, כי הניירות החדשים מופעלים באמצעות סוללות דקיקות שישולבו בצגים. ההבטחה הגדולה של סימנס, שמחכה עדיין להוכחה, היא עלות הצג. בחברה מבטיחים, כי בייצור המוני יוכלו להגיע לעלות של 30 סנט בלבד לצג בגודל 2 אינץ'. נחיה ונראה.

הולכים לעיבוד

מעניין שדווקא שוק המעבדים, שנחשב בעבר מוביל בשוק המחשבים, נדחק מעט לשוליים בשנים האחרונות. השנה הכמעט-אבודה של אינטל, שנבעה מהיעדר כיוון ברור, גרמה לכך ש-AMD היריבה השתלטה על נתחי שוק חדשים, תוך כדי שהיא מציעה חלופה, שהיא עדיפה במקרים רבים, למעבדי אינטל.

אך אינטל היא ענק, וכשענק מתעורר הוא בדרך-כלל עושה זאת בקול גדול.

החברה מתכוונת להציג השנה את המעבדים כפולי הליבה שלה, הקרויים "יונה" (כן, התשואות מגיעות לצוותי הפיתוח הישראלים), ולשלב אותם במגוון מחשבים - החל ממחשבים ניידים וכלה במחשבים המיועדים לבית הדיגיטלי.

רבים תוהים מדוע הם זקוקים בכלל למעבד כפול-ליבה בתוך המחשב שלהם, והסיבה הפשוטה היא שאין ברירה: בטכנולוגיות הקיימות אין אפשרות להמשיך ולפתח את המעבדים אלא אם יפצלו אותם לשניים, ויאפשרו להם לבצע את המשימות בצורה טובה יותר. הפלטפורמה החדשה של החברה, ViiV (קוראים את זה וייב), תנסה להצליח בעיקר בתחומי הבידור.

מזה שנים מנסות כל חברות הענק לחדור לסלון שלנו, ועושות זאת בצורה איטית ומצומצמת למדי. אינטל תנסה לעשות למחשבי הסלון הביתי את מה שעשתה למחשבים הניידים עם סנטרינו. במזרח הרחוק לא ממש המתינו שאינטל תתעורר ותודיע שהיא יוצאת לקרב. היצרנים הטאייווניים והדרום-קוריאניים מציעים ממזמן מגוון מכשירים סלוניים הזולים יותר ממחשבים שיבוססו על התקנים של אינטל. הקרב בין המזרח הרחוק ליצרנים האמריקניים צפוי להיות השנה מעניין יותר מתמיד.

המבחן הגדול של ה-RFID

אחת הטכנולוגיות שהבטיחה (אך לא כל-כך קיימה) ב-2005 היא RFID. מדובר על תגיות זעירות, המדווחות אלחוטית ומרחוק, בגלי רדיו, על כל פריט שהן מוצמדות אליו, בלא צורך במגע פיזי. הישומים הם אינסופיים - מניהול מלאי של מחסן מזון, דרך מעקב אחר מזוודות בנמל תעופה, ועד לכרטיסים לגביע הכדורגל העולמי.

זו בדיוק התוכנית השנה: כמה שבועות לפני תחילת המונדיאל בגרמניה יגיעו הכרטיסים אל הרוכשים כשהם מצויידים בתגיות זיהוי אלקטרוניות, שיאפשרו סינון של הבאים בשערי המגרשים. הסיבה העיקרית היא שיקולי אבטחה (וגם מניעת זיופים), אבל מבחינת החברות העוסקות בענף זה יהיה מבחן מעניין לשימוש בתגיות בקנה מידה גדול.

התגיות היו אמורות לסייע גם במגרש עצמו. חברת קאירוס הגרמנית פיתחה טכנולוגיה של תגיות זיהוי המשולבות בתוך הכדור. כך, באמצעות מקלטים הפזורים לאורך המגרש, ניתן לעקוב אחר הכדור בצורה מדויקת ובכך למנוע טעויות שיפוט במקרים גבוליים. פיפא ערכה מבחנים לכדורים החכמים הללו, אך החליטה לבסוף, שהטכנולוגיה אינה בשלה מספיק לשימוש כבר במונדיאל הקרוב. עם זאת, החברה מבטיחה, כי למרות זאת נפגוש אותה בקרוב גם במגרשי הטניס, הפוטבול ובמדרונות ההרים המושלגים בהם עושים סקי.