הנשיאה החדשה של אונ' בן גוריון: "אקדם נשים"

"אישה שמגיעה לתפקיד מכובד זה, חלה עליה חובה בסיסית לעשות כל מה שניתן בכדי להביא לכך שנשים תתקדמנה בהתאם ליכולות שלהן. גם בתפקידי הקודם כדיקן הפקולטה למדעי הבריאות תמיד האמנתי שיש לקדם נשים שבאמת ראויות, כהשוואה מתקנת ולא כאפליה". 

כך אמרה הערב (יום ב') ל-ynet פרופ' רבקה כרמי - האישה הראשונה בישראל שנבחרה לכהן כנשיאת אוניברסיטת מחקר בישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. ועד המנהלים של האוניברסיטה החליט מוקדם יותר היום על מינוייה של כרמי, רופאת ילדים וגנטיקאית, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי הבריאות. בימים אלה היא שוהה בניו-יורק בשנת שבתון וצפויה להגיע בקרוב מאוד לישראל. 

כרמי נבחרה לאחר שלפני חודשים ספורים הודיע הנשיא הפורש של האוניברסיטה, פרופ' אבישי ברוורמן, על החלטתו להיכנס לחיים הפוליטיים. בעקבות הודעתו הוקמה ועדת החיפוש לנשיא, בראשותו של דוד ברודט. כרמי, מועמדת בולטת לתפקיד זכתה לתמיכתו של ברוורמן והחלה להתכונן אליו כבר לפני מספר חודשים. בפועל היא תתחיל לכהן החל מה-1 בפברואר ותחליף את מי ששימש באופן זמני כממלא מקום הנשיא, פרופ' ג'ימי וינבלט. בחירתה תאושרר במושב חבר הנאמנים הקרוב של האוניברסיטה, שייתכנס בחודש מאי 2006.

להפריח את הנגב

חזון ההתיישבות בנגב ליווה את כרמי, בת 58, מאז שסיימה את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית. היא בוגרת בית הספר לרפואה הדסה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סיימה התמחות ברפואת ילדים והתמחות על ברפואת פגים ותינוקות במרכז הרפואי-אוניברסיטאי בסורוקה. לאחר מכן עברה שתי שנות התמחות-על נוספת בגנטיקה רפואית השלימה בבית החולים לילדים בבוסטון ובבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.

מאז שחזרה לארץ, לפני כ-30 שנה, היא ובני משפחתה מתגוררים בנגב, לא רחוק מהאוניברסיטה. "שורשיי בנגב", אמרה. "הזהות שלי עם האידיאולוגיה של הפרחת הנגב היא זהות מוחלטת. אני מעוניינת להמשיך להפריח את הנגב, זו המטרה הראשונה של האוניברסיטה לקדם את פיתוח הנגב. זה נר לרגליי, כי זה מייחד אותנו באופן קטגורי, תפקיד לאומי מיוחד ויתרון חברתי גדול וגם במישור הבינלאומי".

אז כיצד בעצם נבחרה אישה לתפקיד כה חשוב בעולם האקדמיה, שנשלט ברובו על-ידי גברים? "אני עושה היסטוריה קטנה", היא קובעת בנימה מחוייכת. לדבריה, " מינוי אישה לתפקיד אפשרי רק ב'בן גוריון', כי יש שם אווירה מיוחדת - יותר פתוחה, דינמית ומתקדמת".

"נשים צריכות להשקיע כדי להגיע"

"מאז שנודע שנבחרתי הטלפון לא מפסיק לצלצל", היא ספק קובעת, ספק מתנצלת. "זו התרגשות מאוד גדולה. יש לי תחושת מחוייבות וזה אתגר בלתי רגיל. נושא קידום נשים בכלל ובאקדמיה מאד קרוב לי. אני לא מעט פעילה בו ברמה ארצית ובינלאומית. נשים הן 50% מכוח העבודה, ויש מחלקות שסטודנטיות הן הרוב הגדול ואין שום סיבה שהן לא תיוצגנה באחוז דומה בדרגות גבוהות באקדמיה".

לדבריה, "בתפקידי החדש אמשיך לזהות את כל אותם החסמים שמפריעים להתקדמות נשית. יש למצות את הטיפול בכל אחד מחסמים שמונעים מנשים להתקדם, מעבר לרצון שלהן ומוכנות שלהן שזו גם בעיה. נשים צריכות להשקיע כדי להגיע. זהו רצון בסיסי שלא מעט נשים מוכשרות ומוצלחות לא מעוניינות בו".

"אני מביאה את עצמי"

לפני חמש שנים נבחרה כרמי לתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. לפני מספר חודשים, כשהחליטה להתמודד על תפקיד הנשיא, החליטה לפרוש מתפקידה ולצאת לשנת שבתון בניו-יורק. "תהליך המיון עצמו ארך חודשים רבים". היא אומרת. "קיצרתי את הקדנציה שלי כדיקן בשנה על-מנת לקחת פסק זמן ולהכין את עצמי לתפקיד. חשבתי שזה מספיק חשוב, גדול ומורכב כדי לאפשר לי לקחת פסק זמן". 

כרמי לא חוששת להכנס לנעליו הגדולות מאוד של הנשיא הפורש, פרופ' ברוורמן, שבתקופתו פרחה האוניברסיטה והגיעה לשיאי פופולאריות חדשים, התקבלו תרומות רבות וגדל מספר הסטודנטים. הוא, מצדו, מרוצה מהמחליפה החדשה. "זו בחירה ראויה" הוא אומר. לדבריו, "פרופ' כרמי היא מדענית מהשורה הראשונה בתחומה וניחנה בכושר מנהיגות מיוחד. האוניברסיטה מייחסת חשיבות רבה למנהיגותן של נשים בעולם האקדמי ובחירתה של כרמי לתפקיד נשיא האוניברסיטה הוא ביטוי מובהק לכך".

"אין לי ספק שהעשור הבא באוניברסיטה שלנו הוא מצוינות אקדמית מחקרית, ותוכניות הוראה באופן כללי. באף מוסד לא חלה התקדמות אדירה כמו באוניברסיטה שלנו בניהולו של ברוורמן", מפרגנת כרמי. "זה חסר תקדים בכל קנה מידה. עכשיו יש לפעול מבפנים לשפר את איכות האוניברסיטה בצורה שתביא אותנו לראש הרשימה מבחינה מדעית-אקדמית וגם באופן כללי".

לסיכום, הוסיפה כרמי כי "הערך המוסף שלי הוא שאני מביאה את עצמי. יש לי ניסיון בניהול אקדמי שזה בדיוק מה שאונ צריכה. וגם ראיית החשיבות שבמצוינות אקדמית. מלבד זאת, אני מביאה משהו שמייחד אדם אחד על אחר מבחינה מקצועית - קשר עם בני אדם, חמלה אנושית, יכולת להבין אנשים לעבוד בצוות. לא יודעת אם זה מייחד אותי, אבל בהחלט יש השפעה לכך שהרקע שלי הוא ממקצוע הרפואה".

האשה שגילתה תסמונת

עוד בין תפקידיה: כרמי ניהלה את המכון הגנטי במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה ובמקביל החזיקה במספר תפקידים בניהול האקדמי של הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון. משנת 1995 היא מחזיקת הקתדרה ע"ש קרן קרייטמן לגנטיקה פדיאטרית ובשנת 2000 נבחרה לתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, אותו מילאה במשך חמש שנים. בין השנים 2002 ו- 2005 כיהנה גם כיו"ר איגוד דיקני בתי הספר לרפואה בישראל. 

מחקרה מתרכז באפיון הקליני והמולקולרי של מחלות תורשתיות באוכלוסיה הבדואית בנגב וכולל למעלה מ-100 מאמרים מדעיים בגנטיקה רפואית ביניהם תאור של 12 גנים חדשים ו- 3 תסמונות גנטיות חדשות (כולל תסמונת שנקראה על שמה). כרמי מעורבת בפרויקטים שונים למניעת מחלות תורשתיות בקהילה הבדואית. בשנים האחרונות היתה שותפה ליוזמה הביוטכנולוגית באוניברסיטת בן-גוריון. 

היא חברה ויועצת בוועדות וארגונים מקצועיים וציבוריים, חברת מערכת וסוקרת מדעית של כתבי עת וקרנות מחקר בינלאומיים. כמו כן זכתה במספר פרסים ביניהם פרסי מורה מצטיין ותעודות הוקרה מסטודנטים וכן פרס על מפעל חיים מטעם אירגון יתד (ילדי תסמונת דאון) ופרס הישגים ברפואה מטעם עירית באר-שבע.