שר הביטחון מופז גילה לפתע שמתנחלים אלימים פוגעים ברכושם של פלסטינים, והוא מבקש לתהות על קנקנה של תופעה מפתיעה זו. הוא הודיע כי הוא ממנה צוות
לחקירת כריתת עצי הזית. אכן, אכיפת החוק בשטחים זקוקה לשדרוג רציני, אך לא בתחום המידע - השר מופז יכול לחסוך לנו את עלות החקירה הזו. במקום זאת, עליו פשוט לקרוא את אלפי העמודים שנכתבו בשנים האחרונות - חלקם בידי "בצלם" וארגוני זכויות האדם האחרים הפועלים בשטחים וחלקם בידי רשויות אכיפת החוק הישראליות - על פגיעה במוסקי זיתים פלסטינים, על האלימות בדרום הר חברון ועל הנישול של תושבים מבתיהם בחברון. לרשימת הקריאה אפשר לצרף את דו"ח המאחזים של טליה ששון, דו"ח ועדת שמגר על הטבח במערת המכפלה מ-1994 ודו"ח קרפ על אכיפת החוק בשטחים משנת 1982.
הדברים ידועים: אזרחים ישראלים יכולים להשתולל בשטחים בלא מפריע, בשל אוזלת היד המשוועת של מערכת אכיפת החוק הישראלית והתנערותו של צה"ל מחובתו להגן על האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים. הדבר נובע בין השאר ממה שכינתה טליה ששון "רוח המפקד" ומהסימביוזה בין צה"ל למתנחלים, שמבהירה לחיילים שתפקידם הוא לשרת את המתנחלים, ולא את שלטון החוק.
מתנחלים אשר תוקפים פלסטינים, מטילים עליהם את אימתם ומנשלים אותם מרכושם, מטופלים בכפפות של משי. בכל שלב מפנות הרשויות עורף למותקפים: בשטח מסרבים חיילי צה"ל להתערב, למרות שהם מחויבים להגן על הפלסטינים. ברוב המקרים, כאשר מתגלע סכסוך על בעלות על קרקע, שטחי מרעה או ייבול, מעדיפים החיילים להרחיק את הפלסטינים מהמקום, מאשר להתעמת עם המתנחלים המגובים בעורף פוליטי. אם כבר נפתחת חקירת משטרה, בחשד לאלימות או פגיעה ברכוש, היא מנוהלת ברשלנות כזו שמעט התיקים הפליליים שכבר נפתחים, נסגרים בלא תוצאות. במקרים הנדירים בהם הועמדו מתנחלים לדין ואף הורשעו, הוטלו עליהם לרוב עונשים מגוחכים. המדיניות הזו כמוה כעידוד של הגורמים האלימים בקרב המתנחלים לעשות כרצונם ברכוש שכניהם הפלסטינים.
למעשה, יכול מופז לחסוך אפילו את קריאת כל הדו"חות: כל שעליו לעשות הוא לטרוח ולקרוא מסמך בן כמה עמודים
ששיגרו אליו שבעה ארגוני זכויות אדם בחודש אוגוסט, מעט לפני ההתנתקות. במסמך מפורטים מחדלי אכיפת החוק בשטחים, מצוינים גם האזורים המועדים לפורענות, שהם ההתנחלויות והמאחזים סביב שכם (שהיו המוקד להשחתת עצי הזית שעלתה לאחרונה לכותרות), ההתנחלות בתוך חברון, ההתנחלויות באזור דרום הר חברון ואלו שממערב לרמאללה. לנוחותה של מערכת הביטחון, צירפנו גם מספר הצעות אופרטיביות.
קשה להאמין ששר שלא פיטר את עוזרו לענייני התיישבות למרות החשדות למעשים שעל גבול הפלילי, אשר פורטו בדו"ח ששון, אכן לוקח ברצינות את עניין ההגנה על הפלסטינים ורכושם. אולם גם אם רוצה מופז לטפל באמת בהפקרות השוררת בשטחים, הרי שאין צורך לבזבז זמן וכסף על עבודת מחקר חדשה. צריך פשוט ליישם את המסקנות שדורות של ועדות כבר הסיקו.
שרית מיכאלי, ראש אגף ההסברה של ארגון "בצלם
"
