השוק הסיטונאי בת"א - רגע לפני הפינוי
בסוף החודש יארזו סוחרי השוק הסיטונאי בתל-אביב את מרכולתם ויעברו, אחרי יותר מ-40 שנה, למתחם חלופי בצריפין. המתחם שיתפנה יותיר 60 דונם מהיקרים בת"א, עליהם תיבנה שכונת יוקרה של יותר כ-1,000 יח"ד. רגע לפני הפינוי יצאנו לשמוע מה חושבים הסוחרים, מדוע לוקח 40 שנה להעביר שוק, ומי הם בעלי האינטרסים

בסוף פברואר אמור השוק הסיטונאי בתל-אביב להתפנות סופית ממקומו באזור הרחובות קרליבך- חשמונאים ולעבור לאזור צריפין. ידיעות על העתקת השוק למקום אחר פורסמו מידי פעם בארבעת העשורים האחרונים, אלא שהפעם זה נראה רציני מתמיד ובעיריית תל-אביב חוזרים ומדגישים: השוק אכן יועבר בסוף החודש למתחם בצריפין, ובשלב מאוחר יותר יועבר לצומת מסובים, במסגרת תוכנית ארוכת טווח. במתחם המפונה תוקם שכונת מגורים יוקרתית.

 

מי שעובר באזור קרליבך-חשמונאים בתל-אביב בשעות הקטנות של הלילה כבר מכיר היטב את טור המשאיות המשתרך מגשר מעריב בואך מתחם השוק הסיטונאי. על אף שמדובר בשוק הוותיק והגדול ביותר במרכז הארץ, מעטים הסקרנים שטרחו לבוא בשעריו הלא כל כך מזמינים.

 

 

חומות השוק אינן מרמזות על היקף השטח הכלוא בתוכן, אך הצצה לפנים המתחם חושפת שטח ענקי בן 59 דונם ובו 3 ביתני ארוכים הבנויים כרציפי עגינה למשאיות - "רמפות", קוראים להם הסוחרים. הזוהמה, הלכלוך, המשאיות וארגזי הירקות והפירות משכיחים לרגע שמדובר באחד ממתחמי הקרקע הגדולים והיקרים ביותר באזור תל-אביב - מרחק דקות הליכה ספורות משדרות רוטשילד, מרחוב שנקין, מתיאטרון הבימה ובסמוך לצירי תנועה ראשיים ולנתיבי איילון. בקיצור, החומרים מהם עשויה שכונת מגדלי יוקרה קלאסית.

 

את מתחם השוק הסיטונאי חכרה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת חברת השוק הסיטונאי בת"א לתקופה של 99 שנה. האחזקות בחברה מתחלקות בין חברת תנובה, המחזיקה כ-60% לבין בעלי המניות - רובם סוחרים בשוק. כבר בשנת 1965 הבינו הרשויות כי מדובר במתחם בעייתי והחלו בנסיונות לפנותו.  

 

"הרשויות השקיעו אנרגיה רבה בנסיונות לפנות את השוק", מספר עו"ד דיוויד אמיד, ממשרדו של עו"ד שרגא בירן, המקדם את תוכנית הבנייה במתחם בשיתוף צוות מעיריית תל-אביב. "אין כמעט גורם רלוונטי שלא היה מעורב בנסיונות הפינוי, עיריית תל-אביב, מינהל מקרקעי ישראל, שרי הפנים, משרד החקלאות, מתכנני המחוז ועוד. לבסוף הבינו שהפינוי יוכל לצאת לפועל רק באמצעות הסקטור הפרטי".

 

רמפה ב' נגד רמפה ג'  

 

עוד נחזור לתוכנית הבנייה העתידית במתחם. אבל בינתיים בחזרה למתחם השוק - יום שני, ארבע לפנות בוקר, שיא הפעילות בשוק. עשרות סוחרים, סיטונאים, ירקנים ובעלי קו חלוקה מסתובבים ומתמקחים בערבוביה, ברקע המלגזנים לא מפסיקים להעמיס סחורה.

 

לשוק הסיטונאי ישנה דינמיקה פנימית משלו. אורח לרגע יתקשה לעמוד מקרוב על יחסי ומוקדי הכוח בשוק, אלה שכל כך ברורים לסוחרים, אבל האווירה רוויית המתח מורגשת גם מורגשת.

 

השוק משווק בשנה כ-360 אלף טונות של פירות וירקות ומגלגל לא מעט כסף, וזה היווה כנראה סיבה מספקת לכניסה של גורמים עבריינים, שמצאו בו כר נוח ל"פעילות עסקית", סחיטה איומים ואפילו רצח. כל אלה לא תורמים לתדמית המתחם, הנמצא בסמיכות למרכז העיר.

 

בנוסף לתחרות וליריבות העסקית, פינוי השוק מחדד את החלוקה בין שתי קבוצות סוחרים: סוחרי חברת השוק הסיטונאי, המחזיקים במניות החברה ונמצאים תחת חסותה (רמפה ב'), ואלה השוכרים את המחסנים ישירות מעיריית תל-אביב (רמפה ג'), שמחזיקה כ-11 דונם מהמתחם. כאשר מנסים להזכיר להם את נושא הפינוי, הפיצויים או הרווחים הצפויים מהעברת השוק, הפוכת האווירה לפחות נעים. 

 

"אנחנו מסכימים שצריך לפנות את השוק אבל שיתנו לנו פיצוי הוגן", אומר אחד סוחרים מרמפה ג'. סוחרים אלה שוכרים כאמור את המחסנים שלהם מהעירייה וחוזה השכירות שלהם הסתיים כבר ב-1989 ומאז לא חודש. "מה שמציעים לנו זה 180 אלף דולר, לרמפה ב' יש חוזה עד 2025 והם יקבלו שתיים וחצי דירות בפרויקט ועוד 400 אלף דולר", טוען הסוחר מרמפה ג'.  

 

לאחרונה התארגנו 28 סוחרים מהשוק (מרמפה ג') והקימו את "ארגון המאבק של סוחרי השוק הסיטונאי בתל אביב", שמטרתו לצאת למאבק משפטי, ציבורי ותקשורתי כדי להגן על זכותם של הסוחרים לפיצוי הוגן וראוי, לטענתם, עקב הפינוי מהשוק. בכוונת הסוחרים, המיוצגים על ידי עו"ד גולן שלומי, להגיש תביעה נגד עיריית תל-אביב לקבלת פיצוי כספי בהיקף של 1.5-1 מיליון דולר לכל סוחר,  זאת בהתבסס על חוות דעת שמאי שנדרשו להציג. 

 

בינתיים מתברר, כי כל נושא פיצוי הסוחרים עקב המעבר לוט בערפל ואין גורם רשמי שמנדב מיידע בנוגע למי מקבל מה וכמה. "כמות הספינים והספקולציות מאז שאושרה התב"ע (תוכנית בניין עיר - ע.א.) היא עצומה", מסביר אחד הגורמים המעורבים בפינוי. "גורמים אינטרסנטים רבים מנסים לנצל את התקשורת ולנסות ולעשות רווח על גבם של חלק מהאנשים ומפיצים נתונים תלושים".

 

מי שמצדדים בכל זאת במעבר הם הסוחרים מרמפה ב' המחזיקים כאמור במניות חברת השוק. מבחינתם כל צעד בעל כדאיות כלכלית, כמו הפיכת השטח לנכס נדנל"ני משובח יותר, הוא רווח שלהם. כלומר, אין מדובר כאן במונחים של פיצוי כי אם בשיקולי רווח והפסד נטו. בנוסף הם טוענים: "אי אפשר לעבוד ככה, הצפיפות, הבלגן, המבנים הישנים - צריך לעבור למקום מסודר וחדש".

 

המחסנים בצריפין כבר מחכים

   

"אחד התנאים העיקרוניים שהציבה עיריית תל-אביב בהסכם הפינוי עם חברת השוק היא המשכיות מיידית של פעילות השוק", אומר עו"ד דיוויד אמיד. "העירייה הסכימה לשנות את ייעוד המתחם מפעילות פירות וירקות וללכת על תב"ע חדשה בתנאי שיישמר הרצף, כלומר למחרת פינוי השוק בתל-אביב הוא יהיה כבר פעיל בצריפין. זה היה לפני 5 שנים ומאז שקדו על זה  רשויות התכנון והבנייה".

 

אלי לוי, ראש אגף הנכסים בעיריית תל-אביב, אומר כי מתחם השוק החדש בצריפין כבר מוכן. "הוא הוקם במבנה ששימש בעבר כמפעל 'הארגז' לייצור אוטובוסים ורכבים כבדים. הכל מוכן ומחכה לסוחרים", אומר לוי.

 

אבל בשוק לא ממש מאמינים להבטחות והסוחרים מלאים טענות כרימון: "האזור מלא פקקים והוא מחוץ לעיר. החברה בנתה רק 40 מחסנים בזמן שבשוק יש כיום 90 מחסנים. בנוסף, המחסנים החדשים עשויים מאלומיניום וזה יהרוס את הסחורה". בעירייה מתעקשים: "הכל מוכן ומסודר ונראה הרבה יותר טוב מהשוק הקיים".

 

כאמור, המעבר לצריפין הוא במסגרת תוכנית ארוכת טווח שסופה בצומת מסובים. בשבוע שעבר הופקדה למתן תוקף תוכנית המינהל להקמת השוק הסיטונאי בצומת מסובים. על פי התוכנית, ישתרע השוק על שטח של כ-230 דונם המיועדים למסחר ותעסוקה ובו זכויות בנייה בהיקף 60 אלף מ"ר.

 

במינהל אומרים כי המתחם החדש יאפשר מתן שירותים נלווים דוגמת שירותי בנקאות, הסעדה, אכסנה, תצוגות ותערוכות, שירותים לקניינים מחו"ל, משרדים לחברות הובלה בינלאומיות ועוד. למרות זאת, קשה עדיין לדבר בלוחות זמנים על ביצוע התוכנית, ובהתחשב בעובדה שנדרשו 40 שנה כדי להעביר את השוק מתל-אביב, נדמה שגם כאן אין יותר קבוע מזמני.

 

במקום השוק - שכונת מגורים יוקרתית  

 

לא כל יום נחשף שטח כל כך גדול במכרז העיר המיועד לבנייה של מגורים מסחר ומשרדים ותוכנית הבנייה במתחם היא בהתאם. התוכנית כוללת הקמת 37 מבנים, מתוכם 4 מגדלים יוקרתיים עם 40 קומות כל אחד. יתר המבנים במתחם יהיו בני 10 קומות. בסך הכל ייבנו במתחם 1,125 דירות. כמו כן ייבנו במקום מבני מסחר, תעסוקה, מבני ציבור ושטחים ירוקים. על פי הערכות, מחירה הממוצע של דירה ינוע בין 400 ל-500 אלף דולר. ההכנסות הצפויות ממכירת הפרויקט הן בין 600 ל-700 מיליון דולר.

 

אדריכלי התוכנית הם ז'אן פול וידייה, האדריכל הצרפתי בעל שם עולמי שתכנן את רובע סיטרואן בפריז שהוקם במקום מפעל המכוניות שעמד במקום, ומשרד "יער אדריכלים". 

 

"התוכנית הזו היא חלק מטרנד כלל עולמי של התחדשות עירונית על שטחים שמוגדרים בעולם כ'שטחים חומים' - שטחים גדולים, המשמשים למסחר ותעשייה במרכזי הערים ואינם מנוצלים", מסביר עו"ד אמיד. לדבריו, הרעיון הוא לנצל שטח כזה בצורה הטובה ביותר לצרכים אורבנים ובנייה רוויה. 

 

למרות ההדמיות המרהיבות, שנותנות תחושה כאילו מחר בבוקר נתעורר למתחם חדש, עוד ארוכה הדרך. החברה לשוק הסיטונאי לא תוכל לבצע פרויקט כזה לבדה ותאלץ לגייס מספר יזמים "כבדים" כדי שהפרויקט יתממש. רק אז, יתחיל תהליך ארוך מייגע שבסופו אולי נשכח שפעם היו כאן רק פירות וירקות וגם טורים של משאיות.

 

צילום: דני דגן

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה השוק הסיטונאי בת"א - רגע לפני הפינוי
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נדל"ן
    צילום: טל כהן
    מתחם השוק לפני
    צילום: טל כהן
    באדיבות יער אדריכלים
    מתחם השוק אחרי (הדמיה)
    באדיבות יער אדריכלים
    ynet ספיישל
    שערי מטבע
    מדריך לעסקים
    מחשבונים
    ביטוח