שתף קטע נבחר

 

מכת חולדות בירושלים, התושבים אובדי עצות

תושבי הבירה נחשפו באחרונה למגיפת חולדות. המכרסמים הענקיים פולשים לחצרות הבתים, גם באזורים היותר מטופחים. תושבת יפה נוף: "ריח השתן והצואה שלהן היה בלתי נסבל". הסוחרים בשוק מתגוננים בעזרת מטאטאים. ובעירייה ממליצים לתושבים: אטמו את הבתים

תושבי ירושלים נאלצים להתמודד לאחרונה עם מגיפת חולדות שפשטה בעיר. הופעתו של המכרסם מעורר הגועל הפכה לדומיננטית יותר ויותר בעיקר באזורים הפחות מטופחים של העיר, כמו אזורי התעשייה והשוק. ומה אומרים בעירייה? באגף התברואה ממליצים לתושבים להקפיד לאטום את הבתים.

 

יש המשערים כי הסיבה להתפרצות התופעה היא עבודות השיפוצים בכבישים ובתשתיות, שעיריית ירושלים מבצעת בהיקף נרחב בשנים האחרונות. החפירות המתבצעות במסגרת העבודות גורמות להרס המחילות של החולדות ואלו עולות מעל פני השטח בחיפוש אחר טריטוריה חדשה. כך נוכחותן של החולדות מורגשת הרבה יותר מבעבר.

 

"ברגע שפותחים כביש והורסים לחולדות את המחילות, הן פולשות לחצרות ולבתים כדי למצוא לעצמן מקום אחר לחיות", הסביר זוהר ליור מחברת "אשמדון", העוסקת בהדברת מזיקים. סיבה נוספת להתגברות התופעה לדעתו, היא המצב הכלכלי. "בעבר רוב בתי העסקים היו מזמינים שירותי הדברה על בסיס קבוע. כיום, כשהמצב הכלכלי קשה בעלי עסקים מנסים לחסוך בכל, גם בזה". בנוסף, מדגיש ליור, כי התנאי הראשון לצמצום התופעה הוא כמובן השמירה על הניקיון.

 

אבל לא רק אזורי התעשייה ואזור השוק סובלים מהמגפה, אלא גם שכונות מבוססות ומטופחות. נחמה משכונת יפה-נוף, שכונה אמידה הממוקמת בסמוך ליער ירושלים, מספרת כי כבר למעלה משנה מתמודדת עם הפולש הבלתי רצוי. היא אינה מעונינת להיחשף בשמה המלא כדי שלא ידעו שחולדות פקדו את ביתה, אבל מודה כי משיחות עם שכנים הבינה שהמכה התפשטה בכל רחבי השכונה. "זה היה פשוט סיוט. במשך שנה לא העזתי לפתוח את החלונות, גם בקיץ. ריח השתן והצואה שלהן היה בלתי נסבל. הן היו נכנסות דרך צינורות הביוב, מטפסות לתוך הבית דרך העצים, החלונות והכבלים. לקח לי המון זמן להיפטר מהן והנזקים היו אדירים".

 

בשוק מחנה-יהודה כבר לא מגדירים את החולדות כמגיפה אלא כמכת מצרים ממש. איציק אברהם, מוועד סוחרי השוק, מחזיק בחנותו שלוש מלכודות ושלושה סוגי רעל שונים. "בחצרות מאחור ובלילות אפשר לראות אותן מסתובבות חופשי וכל אחת בגודל של חתול כמעט. 40 שנה אני בשוק ולא ראיתי דבר כזה. בחמש שנים האחרונות זה רק הולך וגואה. העירייה חייבת להעלות את זה לראש סדר העדיפויות שלה. חייבים לטפל בזה אחרת יתחילו להתפשט מחלות. זה ממש מפחיד", אמר.

 

עיריית ירושלים: אטמו את הבתים

 

סוחר אחר בשוק סיפר כיצד מתמודדים עם הפולש הבלתי רצוי. "ברגע שמישהו רואה חולדה, כולם נעמדים בפתח החנויות עם מקלות מטאטא, שומרים שהחולדה לא תיכנס וככה גם הורגים אותה, עם המטאטא. ממש כמו בתקופת הצנע". אברהם אמר כי פנה כבר מספר פעמים לעירייה בנושא, אבל לדבריו "אגף התברואה מגיע, מפזר רעל בתעלות, המצב נרגע קצת אבל אחרי כמה זמן הכול חוזר".

 

המחלה העיקרית אותה מפיצה החולדה היא טיפוס המעיים. אם מזון מסוים בא במגע עם החולדה עולה הסיכוי להידבקות במחלות. בישראל מדווחים על אלפי מקרים כאלה בשנה. לרוב ממליצים לזרוק מזון שנגעה בו חולדה היישר לפח האשפה. תופעות לוואי של המחלה: חום, צמרמורות והקאות.

 

הקושי העיקרי במלחמה נגד החולדות היא יכולת ההישרדות הגבוהה שלהן, והעובדה שמדובר בבעל חיים חכם מאוד. ליור הוסיף: "כשהחולדה מגיעה לאזור מסוים היא לומדת איך להיכנס, איך לצאת ומשננת דרכי מילוט. היא עד כדי כך חכמה, שכשהיא בורחת, היא לא רצה באופן אקראי אלא יודעת לאן להימלט. החולדה לומדת את תוואי השטח טוב מאוד ויש לה גם יכולת להעביר ידע לדורות הבאים ויכולת ללמוד מאירועים שקרו לה. כך שאם למשל חולדה אחת אכלה רעל, האחרות יכולות ללמוד מזה ולדעת ממה להיזהר". בצורה זו מפתחות החולדות עמידות לאמצעי ההדברה שנועדו לחסלן.

 

בעיריית ירושלים שוללים את הטענה כי מספר החולדות בעיר עלה ומבהירים כי לפני כל ביצוע עבודות תשתית אגף התברואה מקפיד להדביר את האזור. אך העיריייה מגבילה את פעילותה אך ורק לשטחים הציבוריים ואינה נענית במקרים שמדובר בבתים או בחצרות פרטיות.

 

ראש אגף התברואה בעיריית ירושלים, ציון שטרית, טען: "הסוחרים בשוק צריכים להקפיד יותר על סגירה של פתחי הביוב ועל התושבים להקפיד לאטום את הבית כמו שצריך, וגם לשמור על הניקיון". עוד הוסיף ציון: "מי שחושב שאפשר להעלים לחלוטין את החולדות פשוט לא יודע על מה הוא מדבר. החולדה תמיד תישאר בת לוויה קבועה של האדם ותלך אתו לכל מקום". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
(אילוסטרציה)
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים