מחלף אייל: אין דרך חזרה

לפני תשע שנים הגישה רשות העתיקות תלונה במשטרה נגד כמה אזרחים על פגיעה באתר ארכיאולוגי. המשטרה שלחה ניידת ואותם אזרחים, כולם יהודים יראי שמים ותמימי דרך, לא הבינו כלל על מה הם ניצים עם הרשות, שהרי, לדעתם, מצווה הם ממלאים; הם משפצים את קברו של "צדיק יסוד עולם, שמופיע בתורתנו הקדושה יותר מפעם אחת" – וזה ציטוט מפיו של יהודי חרד מכפר סבא הסמוכה, אחד המעורבים בשיפוץ הבלתי חוקי של המקום, שיכונה להלן – א"א.

לא הייתי כלל מעלה בדעתי לנבור ברשומות הימים ההם, אלמלי בעוברי בעת האחרונה בכביש 6 הידוע, צדה עיני את דמותו של אותו מקום, קבר שיח' ערבי על פי צורתו, מן הימים שהסולטאן העותמאני שלט בארצנו. על כיפתה של החורבה רעת המראה נצבעו אותיות, שניכר בהן כי נמרחו בידי מי שכתיבה אינה ממש אומנותו, ומקריאתן למדתי שזה מקום קברו הקדוש של הצדיק הנביא שמעון.

ימים מעטים אחרי כן, נמחו האותיות מן הכיפה ותחתיהן משח אותה מישהו בפס כחול על רקע לבן, משל זה מתקן ממתקני חברת "מקורות".

היות שבכל ימי תלמודי לא נודע לי על נביא ושמעון שמו, הבנתי שאם בשכנות נמצא קברו של "הנביא והצדיק" בנימין, ובחולות פלמ"חים נמצא "הנביא והצדיק" ראובן, ובגבעות השפלה נמצא "הנביא והצדיק" דן וכולם בני יעקב (אבינו, למי ששכח את הייחוס המשפחתי שלו), הרי שזה כאן אינו אלא שמעון, בנם השני של יעקב ואשתו השנואה ורכת העיניים – לאה.

על צדיקותו המופלגת כבר הרחיב ספר הספרים בתיאורו, כיצד הוא ואחיו לוי, באו במרמה על אנשי שכם וטבחו אותם, על כי לטענתם טמא שכם בן חמור, תושב ותיק בארץ באותה עת, את אחותם דינה. כדי להוכיח כי באמת חפצו לטהר את כבוד המשפחה המחולל לא הסתפקו בשחיטת הבן המאוהב בדינה וברצח אביו, אלא הגירו לפי חרב את כל גברי העיר ונעריה ואף בזזו את עדריהם ורכושם.

על המעשה הזה כינה יעקב את בניו אנשי חמס, שאין רצונו בכלל להיות מזוהה אתם. הוא קללם בלשון נמרצת ואיחל לצאצאיהם להתפזר לכל עבר.

דמותו הפושעת של שמעון, כפי שעולה מן התנ"ך, לא בלבלה את עבדקנינו התאבים למלא מצוות בכל מקום ובכל מחיר. ועובדה שבשטחים החקלאיים של קיבוץ אייל "התגלה", לקראת סלילת כביש 6, קבר שיח' – שנקרא בפי הערבים, אשר אף הם זנחוהו, א-שיח' סמעאן, ושלא היה כנראה אלא 'קדוש' כפרי מקומי, מוסלמי ברמ"ח ובשס"ה. זה הספיק לאותם דלי דעת לרטוט מהתרגשות ולתרגם את שמו לשמעון, ומבלי להכיר כנראה מילה בתנ"ך, הגדיל אותו א"א, תושב כפר סבא, לכנותו בשם "צדיק יסוד עולם, שמופיע בתורתנו הקדושה יותר מפעם אחת".

מחוץ לגדר

לא רחוק מכאן, ליד היישוב נוה ימין, בקבר השיח' א-נבי ימין, שהוא עתיק יומין וגדול, כבר תמו כל תהליכי הגיור והטיהור האתני. היום זהו אתר יהודי למהדרין שאליו כבר לא יגיעו הארכיאולוגים, שכן האמונה העממית העזה והלוהטת אמרה כבר את דברה ודרך חזרה – אין. כאן כבר באמת לא משנה אם אין שום הגיון בהצמדת דמותו הענוגה של בנימין, צעיר בניו של יעקב ובנה של אשתו האהובה והמתה – רחל. אין להסיג לאחור כבר את המנגל, את זבחי התרנגולות, את יפחות הנזקקים ותקוות המיואשים שמגיעים למקום. גם אין צורך, כשם שאין צורך וטעם להסביר למאמינים את אמונתם.

מסתבר שסביבה זו שבין כפר סבא וקלקיליה עתירת צדיקים מסוגים שונים. לא רחוק מקבר הנביא והצדיק בנימין, בדרך ממש אל קבר הנביא והצדיק שמעון נמצא עוד בית קבר ערבי נטוש ומחכה לגיורו ולטיהורו האתני. זהו קבר א-שיח' סראקה. קברו של זקן הגנבים בלשון קודש ובתרגום.

ומדוע אני מעלה את עניינו כאן? קרה לקברו של שמעון בן יעקב דבר רע. כביש 6 (שכאמור אלמלא הוא ספק אם היה נודע לעולם דבר הקבר הקדוש) הוציאו אל מחוץ לגדר. לבד מאנשי חברת החשמל שמדי פעם חייבים להגיע אל עמוד כבלי המתח הגבוה ליד הקבר, אין איש חי שעוצר שם היום. אפשר רק לראותו מבעד לגדר הכביש, נחבא מעט בצל תאנה לא גדולה הצומחת לידו וסביבו עולים שמיר ושית. גם ציון שמו הגדול של הפושטק לבית יעקב לא יועיל ואין סיכוי שהוא יהפוך לעסק משגשג כמו אחיו הצעיר בנימין.

אני מציע לפיכך למאוכזבים ליטול את אווירא קדישא מקבר שמעון ולבוא אצל קברו הנטוש של זקן הגנבים. יש שם מרחב לא רע שאפשר להכשיר לקליטת קהל, לפחות עבור אלה שלא הצליחו בימי חג ומועד לבוא אצל בנימין, כי איחרו להגיע למקום. דומני שאיש לא ישאל במקרה הזה שאלות קשות מדי, כמו למשל, למה דווקא גנב, שהוא עבריין לכל הדעות, נבחר לציין את מקום קבורתו של צדיק גדול כשמעון.

איפה זה

במפת הטיולים וסימון השבילים השרון ומערב השומרון (מס' 7). קבר שמעון בן יעקב לא מסומן במפה. מי שמתקרב למחלף איל, בנסיעה על כביש 6 מדרום לצפון, יכול לראות את בית הקבר ועץ התאנה שלידו במרחק קטן מן הכביש. שני הקברים האחרים – נבי ימין ושיח' סראקה – נמצאים משני עברי צומת כפר סבא מזרח.