מפגש עם דַּיָּרֵי השְּׁלוּלִית

לאחר שלמדנו על השלולית והחיים בה, בכתבה הקודמת, הגיע הזמן להכיר את דַּיָּרֵי השְּׁלוּלִית המעניינים.

זִימַרְגַל

בת מחלקה בְּמַחְלֶקֶת הַסַּרְטָנִיִּים. רגליו של הזִימַרְגַל מכוסות בְּזִיפִים הַמְּשַׁמְּשִׁים כְּמִסְנֶנֶת לִמְזונוו. לזִימַרְגַל יש איברי נשימה הפועלים כְּזִימִים - ומכאן גם שמו. הוא שט "על הגב" ולא מפסיק להניע את רגליו, הפונות כלפי מעלה.

דפניה

הַדַפְנִיַה הַשְּׁמַנְמַנָּה נראית כְּבוטֶן עִם מֵחוּשִׁים. שני זוגות מֵחוּשִׁים, למעשה. הזוג הראשון משמש כְּאֵיבַר תְּחוּשָׁה והשני משמש לשחייה. הַדַפְנִיַה מתקדמת בקפיצות במים, מה שעוזר לנו לזהות אותה ועוזר לה להתחמק מבעלי חיים טורפים.

שָטגַב

השָטגַב הַכְּחַלְחַל הוא מין של פִּשְׁפֵּשׁ מַיִם. כשמו כן הוא, ובדומה לְזִימַרְגַל, הוא שט על גבו. כדי לְהַסְווֹת עצמו מפני טוֹרְפַיו, גבו של השָטגַב כסוף. כך טוֹרְפַיו, הנמצאים מתחתיו במים, אינם מבחינים בו כשהם מביטים מעלה. גבו מִתְמַזֵּג עם צבע המים הכסוף. לשָטגַב אין זִימִים והוא חייב לעלות מפעם לפעם אל פני המים כדי לנשום.

צַדְפוֹנִית

הצַדְפוֹנִית חיה קרוב לקרקעית השְּׁלוּלִית. גופה מכוסה על ידי שתי קשוות, מעין צְדָפִים המכסים את גוף הָרכִּיכוֹת. ניתן למצוא אותה בעיקר על גבעולים רְקוּבִים או על עצמים המתפוררים במים, שם היא נחה בקבוצות גדולות.

צִיקְלוֹפּ

אם הייתי מתארת לכם יצור אֲדַמְדַּם בעל עין אחת בְּמִצְחוֹ - ודאי הייתם חושבים כי מדובר בְּמִפְלֶצֶת מֵאַגָּדָה עַתִּיקָה, אך, בעצם, מדובר בצִיקְלוֹפּ החביב. משמעות שמו היא "בעל עין אחת", ואכן לצִיקְלוֹפּ יש עין אחת במצח. המיוחד בצִיקְלוֹפּ הוא כי הוא חֲסַר לֵב. לא, הוא לא רָשָׁע, פשוט אין לו לב!

פַלַנְרִיַה

תולעת שטוחה וזעירה המזכירה במקצת צורת לשון. כשהיא שְׂבֵעָה צִבְעָהּ הופך להיות כֵּהֶה יותר, ואם תצליחו לְהַכְנִיסָהּ לצנצנת הַדְּגִימָה שלכם, תוכלו להבחין כיצד היא מתפתלת על דָּפְנוֹתֶיהָ.

זחֲלֵי זְבוּב הַבּוץ

הזחלים הַלְּבַנְבַּנִּים והמצחיקים הללו מתגוררים בשכונת הקרקעית, וכדי לנשום אוויר הם נֶעֱזָרִים ב"חֵדֶק" דקיק אותו הם מותחים אל פני המים כדי לקלוט אוויר.

כמובן שבשְּׁלוּלִית ישנם דיירים רבים נוספים, כמו הַעינַן הַיָּרוק, זחלי היתוש, הַתְרִיסַן והחותר, אך עליהם נספר בכתבה אחרת. עכשיו ודאי תשאלו כיצד, בעצם, מתמודדים כל אותם בעלי חיים עם התקופה היבשה, כלומר: הקיץ?

מה עושים בקיץ?

לשְּׁלוּלִית החורף, כמו לנחל הָאַכְזָב, שני מצבים: המצב הרטוב והמצב היבש. בזמן החורף, כשיש מים בשפע, רוֹחֶשֶׁת השְּׁלוּלִית חיים וְהִתְרַחֲשׁויּוֹת. אך מה קורה בקיץ? לאן נעלמים כל בעלי החיים?

ובכן, לכל מין דרך משלו לעבור את התקופה היבשה. בַּעֲלֵי הַכָּנָף פשוט עפים מהשְּׁלוּלִית לעבר מְקוֹר מַיִם אחר. הם עושים זאת בזמן שמזג האוויר מתחמם והשְּׁלוּלִית מתחילה להתייבש. זאת משום, שבתקופה זו, תחילת תקופת האביב, השְּׁלוּלִית קטנה, מקורות המזון של בעלי הכנף (ושל כל דַּיָּרֵי השְּׁלוּלִית) מִצְטַמְצְמִים, ובעלי החיים עבורם מְשַׁמֶּשֶׁת השְּׁלוּלִית בית רק בחלק מגלגול חייהם - מתחילים לְהִשְׁתַּנּוֹת. עבור הַצְּפַרְדֵּעִים, למשל, משמשת השְּׁלוּלִית בית לרֹאשָׁנִים, הגדלים ומתפתחים בה. עד שהיא תתייבש יהפכו אלה כבר לצְּפַרְדֵּעִים ויקפצו משם הלאה לְחַיֵּיהֶם הַבּוֹגְרִים.

ישנם בעלי חיים כמו הזִימַרְגַל, שחיים אך ורק במים. מַחְזוֹר חַיֵּיהֶם קצר - עונת חורף אחת בלבד - אך כדי לדאוג לדור ההמשך הם יטילו לקראת סוף החורף בֵּיצֵי קְיָמָא, כלומר ביצים אשר מסוגלות לעמוד בִּתְנָאֵי יובֶשׁ קשים גם שנים ארוכות, והן ייטמנו באדמה ויתעוררו לחיים בעונת הגשמים הבאה.

בעלי חיים אחרים, כמו הצַדְפוֹנִית למשל, נכנסים לשלב הנקרא "תרדמת קיץ" (מזכיר קצת את הדובים, אבל בעונה הפוכה...). אלו הם בעלי חיים אשר אינם מתים כשמתייבשת השְּׁלוּלִית, אלא מִתְחַפְּרִים היטב בבוץ שֶׁבַּקַּרְקָעִית, אוטמים עצמם ועוברים למצב של תרדמה שנמשכת לאורך כל העונה היבשה.

עם בוא הַנַּחְלִיאֵלִי, הֶחָצָב והגשמים, מתעוררים כל דַּיָּרֵי השְּׁלוּלִית לחיים וחוזרים לפעילות, כאילו לא היה פה עכשיו קיץ חם, יבש וארוך כל כך.