יומן מסע: שישי י"ז באדר
היום הסתיים השבוע השלישי למסענו בשביל ישראל, במהלכו חגגנו יחד את חג הפורים ונפרדנו מנופי הנגב. עשרות הולכים הצטרפו אלינו, עימם נפגשנו בכניסה לשמורת פּוּרָה: חזרו אלינו הולכים שכבר צעדו חלקים שונים של השביל, באו גם כאלה שזה להם יום ההשתתפות הראשון. אבל היום ה-15 למסע היה בעיקר יומם של חברי קיבוץ עלומים ושל בוגרי גרעיני הנח"ל שהתארחו בקיבוץ ב-40 שנותיו.
וכך, מספר שיא של כ-250 איש, אישה וטף עשו את המסלול, בהם שולי מועלם-רפאלי, אלמנתו של סא"ל משה מועלם הי"ד שנפל באסון המסוקים, ובני משפחתה. כולנו התחלנו את הליכתנו בשמורה הירוקה והפורחת, מוקפים נוריות שאלה ימיהן האחרונים בעונה זו. חצינו את נחל פורה סמוך להריסות הגשר עליו נסעה בעבר הרכבת הטורקית, שממדיו נותרו מרשימים גם היום.
בדרכנו הבחנו בתל נָגִילָה שנראה למרחקים. מלבד עץ שקמה בודד ועצום הממוקם במרכז התל, יש בו גם בור גדול שמספר סיפור השודדים מימי הטורקים. אלה חפרו במקום על-מנת למצוא מטמון וגרמו, כמובן, נזק והרס. כשהגענו אל התל עצרנו כדי לקיים את השיעור היומי, שהעביר ביני תלמי מהמדרשה באורנים. כמו אתמול, גם היום השיעור עסק בצדקה - הפעם בחיבור לפרשת השבוע, שהרי ערב שבת היום.
לא כולם הצליחו ללמוד והעדיפו את המפגש החברתי בין אנשים שלא ראו זה את זה זמן רב. ההתרגשות היתה גדולה ורבים ניצלו את שעת המנוחה הקצרה לשיח חברי, לצילומים וצחוקים. איך לא, בעצם? לעומת ההולכים הפוחזים, היו גם קבוצות שלמדו ודאגו להמשיך את המסורת שקבענו לעצמנו. עסקנו בדברי הרמב"ם במשנה תורה, הלכות מגילה, בשאלת המתנות לאביונים בפורים מול קיום מצוות הסעודה המהודרת ומשלוח מנות. הוספנו ועיינו במובאה מהספר "חיי אדם" לרבי אברהם דנציגר ועוד.
המשכנו ללכת בין שדות החיטה המשתבלים. ים השיבולים שנע ברוח הקלה לאורך קילומטרים רבים סביבנו היה לנו לשירת עשבים מרהיבה. סיימנו את ההליכה בסמוך לחוות פיליפ, לא לפני שחצינו מי ביצה באחד הוואדיות הנמוכים, שקענו שם בנעלינו ויצאנו רטובים וקצת מצחינים.
בסיום ההליכה המתין לנו מזנון משביע שהכינו אנשי עלומים היקרים. כאן גם סיכמנו את השבוע שחלף והזמנו את כולם לשוב ולהצטרף אלינו להמשך המסע. ביום שני הקרוב נתחיל את השבוע הרביעי למסענו, אז ניפגש ליד אחוזם ונצא לכיוון ירושלים.
- רוצים להיפגש? אתם מוזמנים לפורום "נפגשים בשביל ישראל"
לפנייה לכתב/ת 
